כוח השוק של הנמלים קובע פרמיית הביטוח, יותר מסכנת המלחמה

כמעט כל ראשי ענף הספנות בישראל שותפים להערכה כי אם תתקוף ארה"ב את עיראק, וזו תגיב בפגיעה בישראל, לא יהיו שיבושים בפעילות הנמלים. החשש בענף הוא מהחלטה של חברות ספנות גדולות שלא לפקוד את נמלי ישראל ומהיטלי מלחמה, שיביאו לעליית מחיר הובלת המוצרים בענפי היבוא והיצוא. בענף הספנות לא צופים פגיעה באספקת המוצרים, אך מעריכים כי בעליית מחירי ההובלה והביטוח יישא בסופו של דבר הצרכן.



"התרחישים שלנו מתמקדים בשני מצבים עיקריים", אומר יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, אייל מלמוד. "אם ישראל לא תהיה מעורבת במלחמה, ההשפעה תורגש בעיקר בחברות הביטוח, שרואות באירוע הזדמנות להרוויח כסף. הדוגמה המעניינת לכך היא האינתיפאדה, שלא הביאה להתייקרות ביטוח ההובלה הימית לישראל וממנה, אך בעקבות מתקפת הטרור בניו יורק הוטל מיד 'היטל מלחמה' של 250 דולר למכולה - סכום מוגזם בכל קנה מידה. אגב, בנמל במנהטן אף אוניה לא שילמה היטל מלחמה.



"פעולה צבאית במפרץ הפרסי תגרום לייקור תעריפים אוטומטי עבור הודו, פקיסטאן, צפון אפריקה וישראל, שלכאורה נכנסות למעגל הסכנה. זאת, בשונה ממצרים ולבנון הסמוכות, שלכאורה לא אמורות להיות חשופות לאיום הטילים. ההיטלים הללו הם תוצאה של כוחות השוק, ומושפעים גם מיכולתם של ראשי הענף במדינה ללחוץ על חברות הביטוח הזרות והקרטלים של ענף הספנות.



"ההחלטה על ההיטל היתה בתחילה של חברות הביטוח, אך בהמשך נהפכה לכלי גבייה מטעם חברות הספנות הנתונות בקשיים בכל העולם. עם זאת בשנה האחרונה הצלחנו להפחית את היטל המלחמה על ישראל עד ל-12 דולר למכולה. לבנון וסוריה עדיין משלמות 24 דולר למכולה - מחיר המשקף בעיקר את כוחו של השוק שלהם, וקשריו מול העולם.



"לפי התרחיש השני, ישראל מעורבת במלחמה ונוחתים פה טילים. מהניסיון של מלחמת המפרץ, אנו יודעים שכמה מקווי הספנות עשויים להפסיק לפקוד את ישראל. מצב עניינים כזה יכול ליצור בעיה בעיקר ביבוא, ופחות ביצוא, כי גם הייצור מצטמצם בימי המלחמה. יהיה מי שיעדיף לפרוק את מטענו בנמלים זרים דוגמת קפריסין ויוון.



"ב-91' היו כמה ימים שאוניות חששו להגיע לישראל. אגב, יש גם מצבים הפוכים, כמו המקרה של MSC, חברת הספנות השנייה בגודלה בתחום הובלת מכולות בעולם, שהחלה לפקוד את ישראל לקראת המלחמה ונשארה כאן כל התקופה".



בועז ארקין, בעליה של חברת מיירון שיפינג, המשמש סוכן האוניה של MSC בישראל, טרח בימי מלחמת המפרץ להגיע לנמל ולשוחח עם צוותי האוניות הזרים. "זו אינה תחושה נעימה להגיע למדינה זרה ולהמתין לנפילה של טילים", אומר ארקין. "בכל אוניה סייענו בהקמת חדר אטום, ודאגנו למסיכות אב"כ. הקפדנו לשדר תחושה של ביטחון עבור לקוחותינו וזה עבד. כעת אני משוכנע שיהיו בעיות, אף ש-MSC תמשיך לפקוד את ישראל כרגיל גם במלחמה. אם יהיו צרות בישראל, אנחנו נראה גם חברות ספנות שיפסיקו להגיע".



"זה סוד גלוי שחלק מהמאמץ המלחמתי של עיראק הוא פגיעה בנכסים אסטרטגיים דוגמת הנמלים", אומר מנהל איגוד המשתמשים בהובלה ימית לשעבר, חנוך ויניקמין. "היו כאן מעט מאוד הפרעות בזמן מלחמת המפרץ, גם כאשר טילים נחתו בקרבת נמל חיפה. היה מקרה אחד שבו צוות ארגנטיני סירב להגיע ממלטה לישראל. מטוס שנשלח מארגנטינה בפקודת הנשיא קרלוס מנם, הביא צוות חלופי שהמשיך עם האוניה לישראל. הצוות הסרבן הוטס לארצו, נשפט ונשלח למעצר.



"אי אפשר לומר שלא תהיה פגיעה במדינה שהמשק שלה נסמך בצורה כל כך מהותית על סחר חוץ. עם זאת העובדה שלא היו כאן פגיעות בנפש בקרב צוותי האוניות, בהחלט תרמה להרגעת המצב. אם אוניה תיפגע, יכול להיות שהדברים ישתנו, אבל הסיכוי לכך נמוך".



דוד קסטל, בעליה של חברת הספנות הימית הישראלית סקנדינווית, אומר כי החברות שהוא מייצג המשיכו לפקוד את ישראל כרגיל בימי מלחמת המפרץ. "בקו הסקנדינווי הקפיצו לישראל מסוק שנחת על האוניה עם ציוד אב"כ והקימו חדר אטום, ובקו לפולין נעזרו במסיכות מרשות הנמלים. הצוותים הזרים ראו נפילה של טיל והמשיכו לעבוד כרגיל. היה אירוע אחד לא נעים, כאשר צוות אוניה החזיר את המסיכות לרשות הנמלים, המתין לספינת הנתב שתוציא את האוניה מהנמל, ואז התחילה אזעקה. אחד מהלקחים שהופקו מאז הוא שלא מחזירים מסיכות עד שלא נפרדים מהנתב".



מנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון, אומר: "הרשות נערכת למתקפה זה כמה חודשים. המערך הפנימי שלנו כולל מתקנים מיוחדים לניהול נמלים תחת מתקפה ואפשרות למתן שירותים לאוניות זרות בכל מצב. מאחר שימאים המגיעים לישראל אינם ערוכים להגנה מפני אב"כ, אנו נספק אמצעי מיגון לכל הצוותים הזרים. בכל נמל נערכנו לגיבוי של כוח אדם, מערכות תשתית ומאגרים של אנשי מקצוע למקרה של גיוס כללי. חדרי המצב ערוכים גם למתן מענה דחוף ללקוחות ופינוי מוקדם של מטענים המכילים חומרים כימיים וחומרים מסוכנים".



מנכ"ל צים, יורם זבה, אומר כי בחברת השיט לא מורגשת תכונה מיוחדת לקראת מלחמה אפשרית. החברה, שהנהלתה נמצאת בישראל ומחצית ממניותיה שייכות למדינה, היא חברה בינלאומית הנחשבת לנכס אסטרטגי של מדינת ישראל. גם לאחר הפרטתה, אמורה להישאר ברשות המדינה "מניית זהב" שתאפשר הפעלה של חלק מהאוניות לצרכים אסטרטגיים.



"צים תפעל בישראל בכל מצב", אומר זבה. "אצלנו העסקים נמשכו כרגיל גם במלחמת יום הכיפורים והם נמשכים כרגיל גם כיום. ברור לנו כי השירותים יימשכו כסדרם במקרה של מלחמה במפרץ. מבחינת צים, הקושי היחיד יכול להתעורר אם יחולו שינויים ביבוא או ביצוא, מצד הסוחרים".