פרופ' ליאו לידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים מזהיר שיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי עלול להתפתח למשבר עולמי קשה אף מהמשבר העולמי שפרץ ב-2008. "משבר הסאבפריים ב-2008 קשור לבנקים להשקעות כמו ליהמן ברארדס ומריל לינץ. אז המדינות פעלו בתיאום ואיש לא דיבר על המשטרים הפוליטיים. הבנקים המרכזיים באירופה ארה"ב ויפן הזרימו נזילות הורידו ריביות וזה הרגיע את הדברים וזה הוציא את השווקים לדרך ההתאוששות.
היום אנחנו נכנסים לתקופה מאד ארוכה ומשמעותית של אי וודאות גדולה. אי הוודאות היא פוליטית: כללי המשחק החדשים לא ברורים עדיין. אחד הסיכונים העיקריים הוא שגם מדינות אחרות יצטרפו לדרישה לפרוש מהאיחוד האירופי. כבר הבוקר יש כותרות על הימין בצרפת שקורא למשאל עם על התנתקות. מדינות נוספות באירופה סובלות מבעיית ההגירה ויש מדינות שסובלות אפילו יותר מבריטניה. זהו תהליך בינלאומי של אנטי גלובליזציה, עליה של הפופוליזם ואינטרסים לאומניים. בהקשר הזה אפשר לראות את הפופולריות של דונלד טראמפ בארצות הברית. גם בצרפת ובגרמניה יהיו מערכות בחירות בשנה הבאה".
מה יהיה הסדר החדש לדעתך?
ההצבעה בבריטניה היתה בעיקר הצבעת מחאה של שכבות הביניים שאמרו שהם לא מרוצים מהמצב הקיים אבל מה החלופה? כאן אנחנו נכנסים לאי ודאות בקשר לכללי המשחק כי גם אלה שהיו בעד הברקזיט לא שמו על השולחן רפורמה ברורה של מה יהיה הסכם הסחר החדש ומה יהיו ההסדרים באירופה. כל זה תופס את הכלכלה הגלובלית ברגע של חולשה. באסיה יש חולשה בגלל האטת הצמיחה בסין, פסימיות מאד גדולה באסיה. כל גורם שמגיע מאסיה מדבר על כמה המשקיעים שם פסימיים גם בגלל המצב בסין וגם בגלל המצב ביפן. במערב חיפשו את האפסייד, מהלכים שישפיעו לחיוב על הכלכלה. עכשיו לא רק שלא יהיה אפסייד ויש סיכון לדאונסייד מאד משמעותי בכלל בגלל חוסר הודאות. יש כאן בעיה שורשית מאד עמוקה שעוד הצנחת כסף לא תפתור אותה.
כמה עמוק בבוץ אנחנו נמצאים?
בהיסטוריה של העולם היו שלוש קטסטרופות: שתי מלחמות העולם והמשבר הגדול של 1929. אחריהן הגיע משבר הסאבפריים. אנחנו לא בקטסטרופה במובן הזה אבל העולם נראה היום מאד אפור, מאד מדשדש. עולם שבו קשה למשקיעים לראות תקווה, ועם כוחות האנטי גלובליזציה שאני לא יודע לאן הם יובילו.
.
כמה עמוקה תהיה המפולת בשוקי ההון?
השווקים הפיננסים מגיבים בהרבה מאד מתח ועצבנות אבל צריך לזכור שטבעם של השווקים הפיננסים להגיב תגובות יתר לידיעות מהסוג הזה. נראה לי שהממשלות והבנקים המרכזיים יפעלו כדי שתהיה נזילות וגופים לא יקרסו. לא תהיה קטסטרופה של נפילות, והסיכון העיקרי הוא של הטווח הבינוני, שבו קשה לראות מה יהיו המנועים שיעודדו את המשקיעים להגדיל את ההשקעות להגדיל את מלאי ההון והפריון. ברור שאגרות החוב הממשלתיות, בעיקר של ארצות הברית, ייתפסו כנכס הבטוח ביותר וברור שכרגע מניות ואגרות חוב באירופה נראים מאד מסוכנים.
מה אנחנו צריכים לעשות?
חשוב שכאשר הממשלה תיגש לתקציב הדו שנתי שתחזיות הצמיחה יהיו עדכניות ומציאותיות כי אם תהיה האטה גלובלית שתשפיע על האטה בישראל היא תשפיע גם על ההכנסות ממסבים. דווקא כשיש תקציב דו שנתי מספיק חשוב שתהיה מספיק גמישות להגיב לאירועים לא צפויים. אם כבר החלטנו על תקציב דו שנתי חשוב שיהיו הרבה כריות ביטחון.
תקופה מורכבת לייצוא
מנכ"ל מכון היצוא עופר זקס חושש שפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה לפגוע באופן משמעותי ביצוא לאנגליה, אבל לא רק לשם. משבר אירופי או אפילו עולמי יחייב את ישראל להיערך במהירות לשינויים בשוקי היצוא. "הברקזיט הוא שינוי כיוון באירופה, עם הרבה משמעויות לטווח הקצר והבינוני. בריטניה היא עמיתת סחר מהחשובות שיש לישראל זו הולכת להיות תקופה מורכבת ביצוא. תחומי הסחר העיקריים עם אנגליה הם התרופות, הכימיקלים והיצוא החקלאי. החשוב ביותר הוא התרופות המהוות 65%-70% מהסחר עם אנגליה: כל תרופה שישית בבריטניה היא תרופה של טבע. אחר כך יש לנו את ענף הכימיקלים ובמקום השלישי תוצרת חקלאית טריה. הביקוש לתרופות קשיח יחסית ולכן הפגיעה בתחום, אם תהיה, צפויה להיות קטנה. יצוא הכימיקלים קשור בעיקר במחירים הבינלאומיים הצמודים לדולר, ולכן גם כאן הפגיעה עשויה להיות לא גדולה. יצוא התוצרת החקלאית נמצא גם היום במשבר. אם יתפתח באנגליה מיתון ומשבר כלכלי, זה עשוי להיות מכה קשה לתוצרת שלנו, שבעיקרה היא מוצרי פרימיום הרגישים להכנסות הלקוחות.
הבעיה עלולה להחריף אם גם האיחוד האירופי ייקלע למשבר בעיקבות הזעזועים, שגן זהו שוק יעד גדול מאד ליצור הישראלי.
כיצד מתמודדים עם המצב?
המסקנה שלנו היא שצריך להמשיך ולגוון את יעדי היצוא שלנו ולהרחיב את היצוא ליעדים במזרח ובאזורים אחרים של העולם. בהקשר זה עשויה להיות חשיבות רבה למסעו המתוכנן של ראש הממשלה בחודש הבא למדינות אפריקה.
אניטה לבינט, נשיאת לשכת המסחר בריטניה ישראל אומרת שהברקזיט מגיע דווקא בתקופה של פריחה ביחסי המסחר ביחסי המסחר בשתי המדינות, ובטווח הרחוק להערכתה, יימצאו ההסדרים שיבטיחו את המשך הצמיחה. "המסחר בין ישראל לאנגליה בעלייה מתמדת, ונכון שחלק מהעניין הוא הקשר של אנגליה שוק האירופי והאיחוד. היקף הסחר בין שתי המדינות הוא 7 מיליארד דולר בשנה. כמדינה בודדת היא שותפת הסחר השניה בגודלה של ישראל, לאחר ארצות הברית. צריך לזכור שבינתיים לא חל שום שינוי בשטח, מפני שיעבור זמן עד שסעיף ההיפרדות, על פי אמנת ליסבון, יופעל והצדדים יגיעו להסכמים מסודרים על תנאי ההיפרדות. יש הערכות רציניות שהסעיף יופעל רק ב-2017, ולאחר מכן תהיה שהות של שנתיים ליישם את ההסכמים. אבל בריטניה היתה משק חזק לפני שהצטרפה לאיחוד ותישאר כזו. אולי בעתיד יצטרכו למלא טפסים חדשים אבל המסחר לא יפסיק.