יממה בלבד לאחר ההכרזה על גילוים ראשונים של סימני גז במאגר "תמר" ב-2009, התקשרה החברה הציבורית יואל, המחזיקה (בשרשור) בנתח מהמאגר, בהסכם מול עו"ד נעה לנדנר, מזכירת החברה והיועצת המשפטית שלה. לפי ההסכם הוקצתה ללנדנר חבילת אופציות נאה ששוויה - כך הסתבר בהמשך - עשרות מיליוני שקלים.
לקריאה נוספת:
מהן השכונות המועדפות על צעירים בישראל? - וואלה! נדל"ן
הקבלנים קורסים - תביעות נגד דניה סיבוס חושפות הסיבה
"זה עוד 300 שקל": כך תימנעו מהעלאת מחיר ההובלה בהפתעה
מי שהשתתף בהצבעה על העסקה היה קובי מימון, יו"ר הדירקטוריון דאז ומי שנהוג לראות בו בעל השליטה בחברה בפועל (אף שהמחזיק הרשמי במניות השליטה הוא חיים צוף, חברו של מימון).
מימון הכחיש קשר אישי בינו לבין היועצת המשפטית לנדנר. הוא גם הכחיש את הטענה שעלתה בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה בעניין אותה הקצאת אופציות, לפיה הוא פעל בניגוד עניינים כשהצביע בעד אישור חבילת האופציות.
ואולם, עם סיומו של הליך אחר - תביעה שהגישה כרמלה וילנסקי, הידועה בציבור לשעבר של מימון, נגד בן זוגה לשעבר - מסתבר כי בניגוד לטענת מימון, לנדנר הייתה מעורבת בענייניו האישיים של מימון, ואפילו נדרשה להעיד על כך בהרחבה בבית המשפט לענייני משפחה.
על דבר אחד קשה להתווכח - עו"ד לנדנר יצאה נשכרת מחבילת האופציות שניתנה לה ב-2009. מחיר המימוש של האופציה נקבע לפי ממוצע שווי המניה ב-30 הימים שלפני ההקצאה - כלומר, לפי מחיר מניה שכמעט אינו לוקח בחשבון את המידע אודות גילוי סימני הגז במאגר שבו הייתה שותפה החברה-הנינה של יואל - ישראמקו. כמה נשכרת? בחוות-דעת שהגיש המומחה הכלכלי, פרופ' אשר בלס, בתיק מטעם מבקש אישור התביעה הנגזרת, העריך בלס את שווי הנזק לחברה בעקבות ההקצאה בכ-37 מיליון שקל.
פרט מעניין נוסף הוא שחבילת האופציות שקיבלה לנדנר נוצרה כמה חודשים קודם לכן במסגרת החלטה להקצות אופציות לעובדי החברה. ואולם, בהמשך החליט הדירקטוריון להעניק ללנדנר את מלוא האופציות שיוחדו בתחילה, לכאורה, לכלל עובדי החברה.
יחסי קרבה מיוחדים?
הבקשה לאישור התביעה הנזגרת בעניין הוגשה ב-2015. מימון ולנדנר הגישו תגובה מטעמם לבקשה, במסגרתה הכחישו את קיומה של מערכת יחסים מיוחדת או אישית ביניהם, והכחישו את היותה של לנדנר אשת אמון קרובה של מימון.
"הטענות לקיומו של עניין אישי בקרב מי מהמשיבים לתביעה (מימון ולנדנר - ג'מ') הינן עורבא פרח, והן מבוססות אך ורק על טענה סתמית לקיומם של 'יחסי קרבה מיוחדים' בין עו"ד לנדנר לבין קובי מימון וחיים צוף, שלא נתמכה ולו בראיה ממשית אחת בבקשת האישור. המבקש לא טרח להסביר ולפרט, לא כל שכן להוכיח מהם אותם יחסי 'קרבה מיוחדים' מעבר ליחסי הקרבה הלגיטימיים (והמתבקשים) בין יועצת משפטית הממלאת את תפקידה במשך כשני עשורים לבין מי שמכהן כיו"ר הדירקטוריון" - כך נכתב בתגובה.
ואולם, מאז תגובתם של הנתבעים והכחשת הקשר האישי, הסתיים ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, ובו ממצאים שונים לחלוטין לגבי עיסוקה של לנדנר בעניינים אישיים לחלוטין של יו"ר הדירקטוריון לשעבר.
עצם העובדה שבתיק המשפחה נמצאת עדות של היועצת המשפטית של חברת יואל מעלה תמיהה - אם אין קשר אישי בין מימון לבין עו"ד לנדנר, מדוע שזו תעיד בכלל בתיק אישי וחסוי של היו"ר?
גם נתונים לא חסויים וידועים על העדות מראים שלא מדובר באיזה בירור שבדרך-אגב. כך לדוגמה, מותר לפרסם כי פרוטוקול חקירתה הנגדית של לנדנר בהליך בין מימון לידועתו בציבור לשעבר מחזיק כ-100 עמודים - כלומר, היו ככל הנראה סוגיות רבות לבירור הנוגעות לעיסוק של לנדנר בחייו האישיים של מימון.
"אשת סודו של מימון"
עורכי הדין המייצגים את מבקש אישור התביעה הנגזרת טענו באחרונה כי "בהליך זה (בבית המשפט לענייני משפחה - ג'מ') קיימות ראיות חותכות המוכיחות כי נעה לנדנר היא אשת סודו ואמונו של מימון, כי היא פעלה עבורו בעניינים אישיים ורגישים ביותר העומדים במרכזו של אותו הליך רגיש, כי קיימים ביניהם יחסי קרבה מיוחדים; וכי היא שייכת למעגל האנשים הקרוב לו ביותר, באופן שמביא לסיווגו של מימון כנגוע בעניין אישי בהחלטה בעניין הקצאת האופציות ללנדנר".
מבקש התביעה הנגזרת מוסיף וטוען כי "לעובדות אלה חשיבות כפולה: ראשית, הן מסבירות את שלא הצליחו מימון ולנדנר להסביר באופן הגיוני בתגובותיהם - הכיצד יועצת משפטית ומזכירת חברה מקבלת הטבה בסכום-עתק, בדמות כל האופציות שיוחדו לעובדי החברה, זאת דווקא יום אחרי הדיווח של ישארמקו (על סימנים לגילוי גז - ג'מ'); שנית, מערכת היחסים המיוחדת בין לנדנר למימון הייתה חייבת להביא לסיווגם החד-משמעי של מימון ודירקטורים נוספים (הקשורים למימון - ג'מ') כנגועים בעניין אישי. מאחר שלא גילו את עניינם האישי ואף לא פסלו את עצמם מלאשר את העסקה, נפל פגם יסודי באישור העסקה והיא בטלה".
ביחס לגרסתם של מימון, לנדנר ושאר המשיבים בהליך הנגזרת, נכתב בתגובתו של מבקש אישור התביעה הנגזרת: "כל המשיבים בהליך, לרבות החברה, מימון ולנדנר, כפרו בכך שהגברת לנדנר היא אשת אמונו המובהקת של מימון, וכי קיימת ביניהם קרבה מיוחדת. בדל של הסתייגות או ספק קל שבקלים לא נשמע מפיהם. ואולם, מימון ולנדנר בחרו במפגיע שלא לצרף תצהיר שיתמוך בטענתם הכוזבת, וזאת בשל החשש להעמיד את גרסתם בפני חקירה נגדית".
בתגובתו של מבקש אישור התביעה הנגזרת, מובא גם ציטוט שאינו כולל פרטים חסויים מתוך תגובתה של הידועה בציבור לשעבר של מימון, כרמלה וילנסקי, לבקשתו לעיין בתיק המשפחה. כך כתב עו"ד בעז בן-צור בשמה של וילנסקי: "הנתבע (מימון) הכחיש בתוקף במסגרת התביעה הנגזרת כי עו"ד נעה לנדנר היא אשת אמונו... ואולם בתגובתו לבית המשפט לענייני משפחה הוא מציג את היחסים בינו לבין לנדנר כ'חבריים' בלבד... בפני בית המשפט נגלה בעל דין המהתל ומכזב לבית המשפט, בהתאם לצרכיו המשתנים".
מימון ולנדנר: "הטענה כי הדירקטוריון זיהה את מלוא הפוטנציאל בהודעה על גילוי סימני גז היא התחכמות בדיעבד"
בתגובתם של חברת יואל, קובי מימון ועו"ד נעה לנדנר לבקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה בגין הקצאת האופציות ללנדנר - נטען כי בשלב שבה ניתנה חבילת האופציות, דירקטוריון החברה לא ידע עדיין את מהות הגילוי ועל היותו אירוע דרמטי כפי שהסתבר בדיעבד. לדירקטוריון הוצגו, כך נטען, אינדיקציות ראשוניות בלבד לפוטנציאל לגילוי גז, זאת בעוד ההכרזה על גילוי המאגר כתגלית מסחרית נעשתה כחודש לאחר מכן.
עוד נטען בתגובה כי האירוע לא היה נראה מהותי, שכן האחזקה של יואל במאגר היא באמצעות חברה-נינה, והיא אחזקה בשיעור שולי (כ-3%). הטענה כי הדירקטוריון זיהה את מלוא הפוטנציאל של הודעת ישראמקו - טוענים החברה, מימון ולנדנר - היא "התחכמות בדיעבד", משום שהיא "נסמכת על עובדות שנודעו רק לאחר קבלת ההחלטה, לפיה במועד קבלת ההחלטה היה ברור ליואל, מימון ולנדנר כי הודעת ישראמקו הייתה 'אירוע היסטורי'".
מבקש אישור הנגזרת העלה גם טענות לגבי השווי המוערך של האופציות שניתנו ללנדנר. עם הענקת האופציות העריכה החברה את שווי ההענקה במיליוני שקלים בודדים. הערכת שווי האופציות, שעליה הסתמכה החברה, התבסס על חישוב שנעשה תוך שימוש במודל החישוב המקובל בהערכת אופציות - מודל "בלאק אנד שולס". מדובר בנוסחה מתמטית-כלכלית, הנסמכת על משתנים שונים, בהם ערך המניה בהווה ושיעור התנודתיות שלה בעבר.
בחוות-הדעת שצירף מבקש אישור התביעה, מסביר פרופ' אשר בלס כי בנסיבות שבהן ידוע שצפויה הודעה על מידע חדש וחשוב שישפיע בטווח הזמן המיידי על ערך המניה (תוצאות בדיקות נוספות בנוגע לסיכויים למציאת גז טבעי שכבר היה ידוע שיתפרסמו ימים לאחר הענקת האופציה), לא ניתן להעריך את שוויה של האופציה באמצעות מודל זה - שאינו לוקח בחשבון את הצפי לאירוע דרמטי בטווח המיידי.