מנכ"ל שטראוס בכנס המזון: "אני נראה לך פרצוף של מאפיה? פה נעשה לנו עוול"

"העלינו את הקמפיין נגד המלח כי נדרש שינוי מאוד עמוק בציבור הישראלי. לפי נתוני ההשמנה בישראל - שזו מחלה בפני עצמה - אחד משני ישראלים בוגרים סובל מהשמנה, ואחד מחמישה ילדים בכיתה א' סובל מהשמנה", כך אמר הבוקר (ב') משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, בכנס המזון. "אנחנו רואים תחלואה קשה שלא ראינו בעבר – לבלב שומני, סכרת ומחלות לחץ דם, שנובעות מצריכת נתרן. הסיבה שאני פה היא שחשבנו שצריך לווסת את המסרים שלנו, כי יש נכונות אמיתית מצד התעשייה להשתנות".

במרכז הכנס, שהנחה העיתונאי דני קושמרו, עמד הקמפיין שהעלה משרד הבריאות לפני שבועות ספורים, ושירד מהאוויר בתוך 24 שעות. מדובר בתשדיר של משרד הבריאות נגד צריכת מזון מעובד בכלל וחטיפים בפרט, שבו נראו חטיפים מוכרים, בהם במבה, בייגלה, ביסלי ותפוצ'יפס.

לשאלה אם משרד הבריאות נבהל ולכן החליט להוריד את הקמפיין, השיב מנכ"ל משרד הבריאות: "אנחנו לא נבהלים, פשוט ראינו נכונות אמיתית להשתנות מצד היצרנים. אנו רוצים למצות את השינוי. המחויבות שלנו היא לבריאות של תושבי המדינה. אנחנו רוצים לעשות מהלך טרנספורמטיבי. אפשר לצאת למלחמות ואפשר פשוט לעשות שינוי. לא רוצים להרוס את התעשייה, אלא לעבוד יחד איתה.

אבל הם הרגישו שיצאתם למלחמה, קמפיין מעל הראש של יצרני המזון.

"בניגוד לתעשיית הטבק, שהיינו מעדיפים שלא תהיה, תעשיית המזון צריכה להמשיך להיות פה. אנשים לא יגדלו ירקות בעצמם ויחזרו לחקלאות עצמית, אלא ימשיכו לצרוך מזון מהמפעלים. לכן הקמנו ועדה ונלך למפעלי המזון, ונקיים שיח כדי לראות איך לשנות. המטרה שלנו היא לווסת את המסרים בצורה שיכולה לעשות שינוי. ראינו את העוצמה של מה שיש לנו כממשלה ביד, ראינו את השיח הציבורי החזק בנושא, וחשבנו שעכשיו אנחנו צריכים להיות בפרק של שיח".

אתה מאשר שהקמפיין ירד לפני הזמן?

נכון. אנחנו תמיד עושים דברים באופן דינמי ופועלים בהתאם לתוצאות. המבחן שלנו יהיה אם נצליח לגרום לכך שהציבור בישראל יצרוך מזון בריא יותר. התחושה שלי היתה שאם נילחם ביצרני המזון והם ייבנו אסטרטגיות של מלחמת נגדנו, יכול להיות שיהיה יותר נחמד ומעניין בתקשורת, אבל השינוי יתמהמה. ואנחנו רוצים לתת הזדמנות לעשות את השינוי ביחד.

מה אתה רוצה להגיד ליצרנים במציאות החדשה הזו?

"פעם אמרנו לאנשים – תאכלו פחות תקבלו יותר. היום אנחנו יודעים, לאור הנתונים, שיש אחריות גם לממשלה וגם לתעשייה על מה שהפרט אוכל. לא אתה ולא אני ולא שרגא ברוש בוחרים באופן חופשי מה לאכול. הבחירות האלה הן לא באמת הבחירות שלנו. לנו יש את הדחפים שלנו - רמות גבוהות של נתרן וסוכר. אנחנו משועבדים לטעמים שלנו ולסביבה שלנו, ואת זה צריך לשנות בצורה מערכתית. המסר שלי הוא שצריך ואפשר לשנות את הדבר הזה".

היו לחצים להפסיק את הקמפיין?

"אלי אף אחד לא התקשר, וגם לשר ליצמן לא התקשרו. אנחנו קשובים ונכונים לעבודה משותפת. אין פה הון-שלטון. אני לא רואה בהם אויב או במהלך הזה - מלחמה. זהו תהליך שבו לרגולטור יש את החובות שלו, ואנחנו צריכים לראות איך נוביל את השינוי העמוק הזה יחד".

היצרנים אומרים שהם מורידים רמות סוכר ונתרן אבל לא בקצב שהיית רוצה?

"נכון. אם הכל היה בסדר לא היה צריך אותנו. אנחנו לא רוצים סגמנט של מילקי אחד או צ'יפס אחד מופחת נתרן וסוכר, אלא שכל הקורנפקלסים שיש במדינת ישראל ושכל המוצרים יהיו יותר טובים ופחות לא בריאים".

בכנס אמר מנכ"ל שטראוס ישראל, ציון בלס, כי העיסוק בטיב המזון מעסיק את החברה שנים רבות. "אנחנו באמת רוצים לעשות מזון יותר בריא, יותר מזין. מזון הוא דבר אמוציונלי. וכשהדבר אמוציונלי יש משבר אמון. בשתי מילים – מה שהיה ב-2011, במחאה החברתית היה משבר אמון. חווינו כתעשייה את משבר האמון. חווינו שאנחנו במסע של שני צעדים קדימה, וכותרת בעיתון מחזירה אותנו אחד אחורנית".

אני קורא כותרת בעיתון על פגישה לילית של אנשי ענף המזון על מה שיש לעשות בענייני סוכר והמלח. נשמע שאתם פועלים כמו אנשי המאפיה.
"אתה באמת חושב שאנחנו מאפיונרים, שרלטנים, שמאיימים על הרשויות? תסתכל עלי. שאלת פה את הפאנל אם היו איומים על משרד הבריאות, או רמזת על זה, לפחות 5 פעמים".

אני מודה שלמדתי כמה דברים חדשים בכנס.

"אני נראה לך פרצוף של מאפיה? פה נעשה לנו עוול. הפגישה נקבעה ימים רבים מראש, לא סודית ולא לילית. אג'נדת הבריאות היא לא טרנד. אנו מתעסקים עם זה שנים רבות. כבר מאמצע העשור הקודם טיפלנו בנושא הזה. אם נעזוב את הכותרת ואת המישהו שחיפש סקופ, סוגיית הבריאות היא הרבה יותר רצינית".
אבל כשהצרכן מקבל פחות יוגורט בגביע הוא מרגיש מרומה
"כשמייצרים עשרות מיליארדי פריטים בשנה, יכול להיות גם שם מדי פעם תקלה בקווים. אלה קווים אוטומטיים. עדיין מפה ועד לטענה שאנחנו רמאים ומאפיה, המרחק רב".
איך הרגשת עם הקמפיין?
"לא נוח. אני יודע כמה התעסקנו בסוגיית הסוכר והמלח. הפחתנו כמויות אדירות. ולבוא ערב אחד אחרי כל התהליכים האלה של קבלת החלטות, החלטות לא קלות, ולגלות שבסוף התשובה לזה היא לפתוח את הטלוויזיה ולראות את הקמפיין יותר תחושה לא נוחה ולא נעימה.
ידעתם על הקמפיין?
"לא ידענו על הקמפיין".

גם איל מליס, מנכ"ל תנובה, התייחס למחאה החברתית ב-2012: "התחושות מאז המחאה החברתית לא קלות. המחאה היתה כואבת וקשה, אני זוכר תקופות שבהן מנהלים של תנובה הרגישו לא נוח לעמוד ברמזור ולקבל קריאות מאזרחים. אני לא רוצה לעסוק בבכי. המחאה גרמה לכולנו להתעצב וללמוד הרבה דברים מחדש, ולחשוב אחרת. היינו לסמל של אותה מחאה. היום יש לנו צרכן יותר רגיש ותובעני שמשתנה. צריך לדעת לעקוב אחר הדברים האלה. אנו חברה יותר קשובה היום. אפשר לומר בוודאות שהצרכנים נוכחים היום בכל חברה בעוצמות גדולות יותר מאשר בעבר. הנוכחות היא לא פיזית, אבל חזקה. אנחנו יותר ויותר תופסים את ההבנה שעלינו לנקוט ולפעול כחברה שהיא קשובה לצרכנים. לדוגמה, לפני כמעט ארבע שנים קיבלנו החלטה שהייתה מבחינתי לא פשוטה, והיא לאמץ את תוכנית המצפן התזונתי. יצאנו עם החלטה שבתוך 5 שנים נביא להפחתה של סוכר ומלח במוצרים. יש לנו אחריות על מה שאנחנו מייצרים, במיוחד במוצרי תזונה בסיסיים, שבהם אנו מתמקדים בהפחתות האלה. זה חלק מהאחריות שאנו נוקטים בה".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ציין בכנס המזון כי התעשיינים הם שותפים נאמנים של משרד הבריאות וחפצים בקידום אותן מטרות. גם אנחנו שותפים בפיתוח מוצרים בריאים יותר, שותפים לסימון מוצרים ועוד. לכן אנחנו רואים בשותפות הזו מהלך שבו שני הצדדים מנצחים. לאור מדיניות היבוא של הממשלה, שהולכת ותופסת תאוצה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אם אנחנו רוצים להיות כמו יפן, כלומר תלויים במדינות אחרות שיספקו לנו מזון. הרי בעת מלחמה אין מי שמבטיח לנו שיגיעו לפה אוניות עם מוצרי מזון. מישהו בכלל ירצה להגיע אלינו? צריך להבין שתעשיית מזון מפותחת בישראל, היא קודם כל נכס אסטרטגי. זאת צריכה להיות עובדה שלא ניתנת לערעור, שבמדינה כמו ישראל צריך תמיד שתהיה תעשיית מזון שיכולה לספק מזון לכלל תושבי ישראל".