מראני: החשש לפיצוץ חברתי בישראל - משכבות הביניים ולא מהשכבות החלשות

מראני אמר כי בשל המצוקה הכלכלית יש יותר נכונות להקשיב לאוצר, וקל יותר לבצע שינויים בתקציב. לדבריו, המדינה זקוקה להגדלת הסעיפים מחוללי הצמיחה בתקציב על חשבון ההוצאות השוטפות והדבר מצריך מאבקים פנימיים קשים. מראני התייחס גם לקיצוץ בקיצבאות הביטוח הלאומי ואמר כי היה זה צעד נכון אך לא מספיק. כמו כן הוסיף, כי גם מערכת החינוך חייבת להתייעל.



מראני אמר כי המשק במצב שביר מאוד. לדבריו, הסוגיה החשובה כעת היא בעיית השכר. מראני אמר כי הסכם תוספת היוקר הנוכחי אינו סביר, אך עם זאת יש הצדקה לתוספת יוקר מסוימת בלבד; העובדים, לדברי מראני, צריכים להבין כי רק חלק מדרישותיהם יכולות להתקבל. מראני הוסיף כי כל מו"מ בעניין זה חייב לכלול גם את כל נושאי השכר האחרים.



המשנה לראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, אמר כי בשנים האחרונות נרשמה בישראל ירידה משמעותית בפריון. לדבריו, אם ישראל רוצה לחזור ולהצטרף לרשימת המדינות המפותחות, עליה לגבש תוכנית ארוכת טווח לקיצוץ בשלבים בהוצאות הממשלה ולהורדות הגירעון.



פרופ' ניסן לויתן מבנק ישראל, מתח ביקורת על החלטת הנגיד דוד קליין להוריד את הריבית במשק ב-2% בדצמבר 2001. לדבריו, אם בנק ישראל לא היה נוקט במהלך זה וממשיך במדיניות ההורדה ההדרגתית של הריבית, אפשר שהמציאות הכלכלית היתה היום אחרת. לדעתו, אין חשש כיום להתחדשות האינפלציה בישראל, משום שהעולם אינו אינפלציוני.



הד"ר רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי אמר כי ישראל הצליחה להוריד את האינפלציה כשהגירעון בתקציב היה 4% מהתוצר.



לדבריו, ישראל צריכה לקבוע לעצמה יעד דומה ליעד אמנת מסטריכט להורדת הגירעון כדי להצטרף לגוש מטבע בינלאומי.