מאז הוקמה המועצה המוניטרית של הבנק המרכזי של ברזיל לפני שבע שנים, היא קיימה רק שלוש ישיבות חירום: בעיצומו של המשבר הפיננסי באסיה; בעת המשבר ברוסיה ב-1998; ובשבוע שעבר, בעיצומה של בהלה מתוצרת בית. נשיא הבנק, ארמיניו פראגה, כינס את הישיבה ב-14 באוקטובר, בעקבות כישלון הצעדים שנקט בימים הקודמים לבלימת הידרדרות המטבע המקומי, הריאל, והמחירים של איגרות החוב של ממשלת ברזיל.
תוצאות הישיבה - העלאת ריבית הבסיס ב-3% ל-21% - לא נעמו לאיש, והחולשה בשווקים הפיננסיים נמשכה. משקיעים היו מאוכזבים שישיבת החירום לא הניבה צעדים יותר נוקשים: בישיבות החירום הקודמות הועלתה הריבית ב-20% לפחות. מצד שני, תעשיינים וכלכלנים, אמרו כי העלאת הריבית היא פעולה הרת אסון שתמיט על ברזיל מיתון.
המטבע של ברזיל ואיגרות החוב שלה יורדים זה ששה חודשים, במקביל לסיכויים הגוברים כי הנשיא הבא של ברזיל יהיה לואיס אנאסיו לולה דה סילווה ממפלגת העם השמאלית. בסיבוב הבחירות הראשון, ב-6 באוקטובר, היו חסרים לדה סילווה רק 4.5% כדי לזכות בניצחון גורף. בסיבוב השני, שייערך ב-27 באוקטובר, הוא לבטח ינצח בקלות את חוסה סרה, מועמד קואליציית הימין של הנשיא פרננדו קרדוסו.
המעבר של דה סילווה למרכז הפוליטי, כולל הבטחה לפרוע את חובותיה של ברזיל, ולא "לדרוש הסדר", לא שיכנע משקיעים. כך גם חבילת סיוע בסך 30 מיליארד דולר שקרן המטבע הבינלאומית הציעה לברזיל באוגוסט, שאת תנאיה הסכים דה סילווה לקבל. מכיוון שרוב האג"ח הממשלתיות צמודות לריבית או לדולר, עלה נטל החובות בשיעור חד, מ-54% מהתמ"ג לפני שנה ל-64% כעת.
בשבוע שעבר, לאחר שהודיע על הגבלים חדשים על המסחר בדולרים בין הבנקים, ניסה פראגה לעודד את דה סילווה לומר כמה מילים מרגיעות. זאת, בכך שכינס מסיבת עיתונאים ואמר כי אין עוד הרבה שהוא עצמו מסוגל לעשות, לנוכח "משבר האמון" שיצרו הספקות בדבר המדיניות הכלכלית המתוכננות של המועמדים לנשיאות.
המשקיעים כבר ידעו זאת, אך לשמע הדברים מפי נשיא הבנק המרכזי, שפלה רוחם. בעוד הריאל מידרדר לשפל חדש - שער הדולר נקבע ב-4 ריאל, לעומת 2.26 ריאל באפריל - הודיע פראגה על הגבלים נוספים על המסחר הבנקאי בדולרים והגביה את דרישות הלימות ההון שלהם. בכך הפחית את יכולתם להעמיד הלוואות. עד 14 באוקטובר, כבר התפוגגו ההשפעות של הצעדים האלה, ולכן הוחלט על העלאת הריבית.
הבנק המרכזי היה נחוש לחזק את הריאל בשבוע שעבר, בין השאר, מכיוון שמועד הפירעון של אג"ח ממשלתיות בשווי 3.7 מיליארד דולר חל באוקטובר. הממשלה הצליחה להנפיק תחתם אג"ח חדשות, אך בריבית גבוהה מאוד ולפרק זמן קצר של חודש. החוב הזה, אומר מרסלו קרוולהו, כלכלן לאמריקה הלטינית בבנק אוף אמריקה, עוד יהלך אימים על ברזיל.
הזמן אוזל, ולא ברור מה עוד פארגה יכול לנסות. התערבות נוספת בשוקי המטבע? כבר כעת צורך הבנק המרכזי עתודות מטבע בקצב כה מהיר, שעד דצמבר ייתכן שהן יירדו לרמת המינימום שעליה הוסכם עם קרן המטבע. העלאת ריבית נוספת? להערכת קרוולהו, כל העלאת ריבית של 1.0% מוסיפה 0.3% מהתמ"ג לחשבון הריבית השנתי של הממשלה, ומכבידה את נטל החובות. לאפשר לריאל להיחלש? אז תזנק עלות החובות הדולריים של הממשלה, כמחצית מסך חובותיה. כך גם האינפלציה: כבר כעת נראה כי יעד אינפלציה של 6.5% שנקבע ל-2003 שאפתני.
התנאי המרכזי להלוואות החדשות של קרן המטבע היה שהממשלה החדשה תייצב את העודף הראשוני בתקציבה (העודף בניכוי תשלומי הריבית) ברמה של לפחות 3.75% מהתמ"ג ב-2003. כעת נראה כי אין בכך די. הקרן תשקול מחדש את היעד הזה בנובמבר. האם יסכים דה סילווה להעלאת היעד? ביוני הסכים לכך, אך במסע הבחירות הוא מדבר בעיקר על הגדלת ההוצאה הממשלתית.
כעת תוהים כלכלנים אם אין מנוס מאשר הסדר חובות. תהיה זו התפתחות אירונית, לנוכח העובדה שנדרשו שלושה ניסיונות להיבחר לנשיא כדי לשכנע את דה סילווה לחזור בו מהבטחות בעניין הקפאת פירעון החובות לזרים, וכפיית הסדר חובות. כעת ייתכן כי הוא יזכה בבחירות ומיד ייאלץ לבצע צעד רדיקלי כזה. המוסדות הפוליטיים והפיננסיים של ברזיל חזקים מאלה של ארגנטינה, ולכן ייתכן שהתוצאות יהיו פחות חמורות מאשר המיתון העמוק שבו שקעה ארגנטינה, בעקבות ההחלטה לחדול מפירעון חובות. אך הן בכל זאת יהיו כואבות.
גם העלאת ריבית חדה לא עזרה בברזיל
אקונומיסט
22.10.2002 / 11:00