לאוצר אין יכולת לאמוד את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל. כך גילתה היום (ג') החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדוחות הכספיים של ישראל ל-2015.
נתוני הפנסיה התקציבית שפורסמו היום ממחישים נושאים שנדונו בהרחבה ב"גלובס" בשנים האחרונות. כך למשל העובדה שהשופטים והדיינים הזכאים לפנסיה תקציבית נמצאים בליגה משל עצמם: הגמלה הממוצעת המשולמת להם עומדת על כ-40 אלף שקלים לחודש, לעומת כ-19 אלף שקל לנבחרי ציבור, כ-14 אלף לעובדי מבקר המדינה ובין 5,500 ל-6,500 המשולמת לעובדי המדינה "הרגילים".
הגמלה הגבוהה ביותר במדינה משולמת לשופט ועומדת על כ-89 אלף שקלים לחודש. 19 הבאים אחריה בדירוג גם הם שופטים, המקבלים גמלאות בסכומים שבין 57 ל-89 אלף שקלים לחודש.
הסיבה לכך היא קצב צבירת הזכויות לפנסיה של שופטים ודיינים המגיע לעד 7% ממשכורתם האחרונה לשנה לעומת 2% בלבד המקובלים בשאר שירות המדינה. נושא משרה נוסף הנהנה מתנאי פרישה מפליגים הוא נשיא המדינה, הזכאי אוטומטית לפנסיה בשיעור של 70% משכרו האחרון ללא קשר לוותק. הגמלה הממוצעת של נשיאים לשעבר מגיעה לעד 56 אלף שקלים.
בור ושמו פנסיית הגישור
פנסיית הגישור הובטחה לכל משרתי הקבע שיפרשו מהצבא בתום השירות (43 לקצינים ו-53 ונגדים) מיום הפרישה ועד ההדעה לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים ו-63 לנשים). לדברי עבאדי, "אין בידינו את הנתונים מצה"ל שמאפשרים לנו לבצע חישוב אמין של פנסיית הגישור. זאת התחייבות תקציבית משמעותית שאין לה אומדן בדוחות". בנוסף מתברר כי בין גמלאי צה"ל ישנם כאלה שקיבלו פנסיה בשיעור גבוה מהמותר בחוק כלומר מעל 76% מהשכר האחרון.
החשבת הכללית הקדישה מקום נרחב בדוח לניתוח היקף התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית, הנאמדות כיום בכ-746 מיליארד שקל והדגישה כי "פנסיה היא לא משהו תוצאתי שאין עליו שליטה. היא תוצאה של ניהול כוח אדם ולכן לניהול כוח האדם יש משמעות תקציבית דרמטית".
הגירעון הממשלתי הסופי ל-2015 הסתכם ב-2.2% מהתוצר, הנמוך ביותר מאז משבר האשראי העולמי של 2008. סך נכסי המדינה עומד נכון לסוף 2015 על 525 מיליארד שקל והתחייבויות המדינה עומדות על 2.3 טריליון שקל נתונים שמשמעותם גירעון בהון העצמי של 1.7 טריליון שקל, אבל מדובר בנתון חלקי שאינו מבטא רישום מלא של הנכסים וההתחייבויות.
גידול עצום בהוצאות משרד החינוך
במסיבת עיתונאים אמרה היום החשבת כי הדוחות הם "תוצאה של מאמץ מאד גדול שהיו לו שותפים רבים לרישום אמין ונכון של פעילות הממשלה נכסי המדינה ההתחייבויות הביצוע של תקציב המדינה והגירעון. למרות שהייתי חשבת של בנק, אין שום דבר שנראה כמו הדיווח הכספי של המדינה, שמאגד 191 ישויות שונות, משרדי ממשלה, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות.
עבאדי-בויאנג'ו ציינה כי נתון הגירעון הסופי לשנת 2015 כמעט זהה לאומדן שפרסמה החשבת הכללית בתחילת ינואר (2.15%), מה שמעיד על יכולת מערכות המידע הניהולי של האגף. 2015 נזכיר התנהלה לפי תקציב זמני עד לסוף חודש נובמבר בשיטה שמביאה בדרך כלל לצמצום ההוצאה התקציבית, למרות שבשורה התחתונה הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-5% לעומת 2014 ומערכת הביטחון ב-3%.
מרכיבי ההוצאות התקציביות מצביעים על עלייה קלה בהוצאה של המשרדים האזרחיים מ-68.2% ב-2014 ל-68.8%) מה שנובע לדברי החשבת מירידה גדולה בהוצאות הריבית של המדינה, על רקע סביבת הריביות הנמוכה ויחס החוב לתוצר הנמוך.
החשבת הכללית מפרסמת זו השנה השנייה את נתוני ביצוע תקציבי משרדי הממשלה, שמשמעותם כמה כסף בפועל הוציאו משרדי הממשלה. מה שבולט בנתונים הוא הגידול העצום בהוצאות משרד החינוך מ-34 מיליארד שקל ב-2010 ל-49 מיליארד ב-2015. גם הוצאות משרד הבריאות גדלו בשיעור חד מ-18.9 מיליארד שקל ב-2010 ל-27.8 מיליארד ב-2015. הוצאות הכנסת זינקו ל-1.137 מיליארד שקל (לעומת 760 מיליון שקל ב-2014) על-רקע הבחירות וגם הוצאות משרד מבקר המדינה היו גבוהות ב-100 מיליון שקל לעומת 2014 (401 לעומת 299 ב-2014) בשל השלמת בניין המשרדים החדש של משרד המבקר.
הוצאות מערכת הביטחון הגיעו לכ-70 מיליארד שקל (נתוני החשבת הכללית מתייחסים למערכת הביטחון הכוללים מלבד צה"ל גם את השב"כ המוסד, והוועדה לאנרגיה אטומית). הדוח מפרט את כל התקשרויות מערכת הביטחון שמעל 100 מיליון שקל ובראשן רכש מטוסי ה- F35 שהוגדל ב-2015 להיקף של 22.8 מיליארד שקל.
לראשונה מפרסמת החשבת הכללית במסגרת הדוחות גם את פירוט העברות התקציב והשינויים שנעשו במהלך שנת התקציב. מהניתוח עולה כי ב-2015 העביר האוצר עודפים (לא מחויבים) בהיקף 5.5 מיליארד שקל שנותרו מ-2014. אחוז הביצוע של משרדי הממשלה מהתקציב הסופי (על שינוייו) עמד על 93%.
תשלומי הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה ב-2015 עמדו על 14 מיליארד שקל אך בתוספת צה"ל והגופים הביטחוניים, המשטרה השב"ס ועובדי ההוראה הגיעו התשלומים השוטפים לכ-21 מיליארד שקל. הסכום צפוי לעלות משנה לשנה עד שיגיע לשיא של 38 מיליארד שקל ב-2039. ואולם אם מחשבים את הסכום כ-1% מהתוצר הצפוי של המשק ב-2039 מתברר כי הוא יורד ל-1% לעומת 1.6% כיום.
בנוסף לתשלומי הפנסיה הגיע היקף התמיכה של המדינה בקרנות הפנסיה הוותיקות ל-4.2 מיליארד שקל. סכום שלישי הוא הסבסוד לאג"ח המיועדות שהגיע ב-2015 ל-4.8 מיליארד שקל לעומת 3.8 בשנה שעברה, על-רקע הירידה בעלויות גיוס החוב של הממשלה. הסבסוד הוא כיון שהחוסכים לפנסיה בקרנות ובביטוחי המנהלים נהנים מהעובדה שגופים אלה יכולים להשקיע עד 30% מנכסיהם באג"ח מדינה המבטיחות תשואה ריאלית שנתית של 4.86% - ריבית גבוהה בהרבה מזו שהמדינה משלמת כשהיא מגייסת אג"ח בשווקים.
הסבסוד לאג"ח מיועדות צפוי לעלות כ-1% מהתוצר
הסכום האחרון שאינו מופיע בדוחות הוא פנסיית הגישור שגובהה אינו ידוע לחשבת הכללית, משום שלא הועבר אליה המידע הנחוץ לצורך חישוב החבות האקטוארית בגין פנסיית הגישור. פנסיית הגישור היא הקצבה שמובטחת למשרתי הקבע ועובדי זרועות הביטחון מיום פרישתם המוקדמת (גיל 43 לקצינים בקבע) ועד הגיעם לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים). מדובר בהסדר הפנסיה התקציבית היחיד במדינה שעדיין פתוח למצטרפים חדשים ושההוצאות בגינו אינן צפויות לרדת גם בעוד שלושים שנה. גובה ההתחייבות האקטוארית הכוללת (ללא הסדרי פנסיית גישור) בפנסיה התקציבית עומד על כ-746 מיליארד שקל.
לראשונה מפרט דוח החשבת הכללית את הליכי קביעת הפנסיה התקציבית, אותה היא מכנה "'צק לבנאדם עד סוף חייו ולקרוביו" (אלמנה וילדים קטינים זכאים לפנסיה חלקית). לדבריה "אין אחידות בתהליכי הקביעה של קצבת הפנסיה התקציבית". את גובה זכויות הפנסיה שצבר עובד מדינה קובעת נציבות שירות המדינה תוך בקרה של החשב הכללי. הממונה על גמלאות השופטים היא הנהלת בתי המשפט, ראשי זרועות הביטחון ממונים על גמלאות עובדיהם והכנסת ממונה על גמלאות עובדיה והח"כים.
שלושה גופים נהנים מכך שכל שרשרת הקביעה, הבקרה והתשלום של גמלאות הפנסיה נמצאות בשליטתם: הכנסת, השרים, נשיא המדינה וצה"ל.
עד 76% ממשכורת אחרונה
בנוסף מפרטת החשבת הכללית את נוסחאות החישוב של גובה קצבת הפנסיה התקציבית הנקבעת כשיעור של עד 70% מהמשכורת האחרונה של הגמלאי. הכלל הוא 2% מהשכר הקובע עבור כל שנת ותק כשהחריגים היחידים ממנו הם המשפטנים והשופטים שזכאים לקצב צבירה מואץ של 3% עד 7% לשנה. התקשי"ר מאפשר בנסיבות מסוימות לנציב שירות המדינה להעלות פורשים לפנסיה בני 60 ומעלה בדרגת שכר אחת לפני הפנסיה.
בצבא ובגופי הביטחון האחרים ישנם נהלי הגדלות ואפשרות למתן דרגת פרישה. ההגדלות מאפשרות להוסיף לגמלאים גם את שלוש שנות שירות החובה ובכך להגדיל את הקצבה ב-6% נוספים. ואולם בבדיקה שערכה החשבת הכללית התברר כי ישנם גמלאים שעוברים את התקרה של 76%.