כ-21% מהעבירות שנחשפו בשנת 2015 ונקשרו לביצוע עבירות הלבנת הון סבבו סביב עבירות שוחד ושחיתות; כ-18% עסקו בארגוני פשיעה; 17% בזיוף ובמירמה; 10% נוספים במימון טרור; 7% בהימורים; 6% בהנפקת ושימוש בחשבוניות פיקטיביות; ו-5% בסחר בסמים. אלה הם תחומי העבריינות העיקריים במסגרתם מבוצעות עבירות הלבנת הון בישראל.
הלבנת ההון במסגרת תחומי העבריינות הללו מבוצעת במספר דפוסים ושיטות, ובהם: שימוש במזומן (16%); העברות כספים בינלאומיות (12%); פעילות באמצעות נותני שירות מטבע (10%); שימוש בחברות ואנשי-קש (9%); הונאות בתחום הנדל"ן (6%) ועוד.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר פרסמה היום (ג') את הדוח השנתי שלה לשנת 2015. הדוח סוקר את פעילותה, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים מקיפים המעניקים תמונת מצב על הפשיעה הכלכלית בישראל, במסגרתה מבוצעות עבירות הלבנת הון.
הדוח סוקר גם התפתחויות בתחום מימון הטרור, ובפרט אפיקי מימון נפוצים בפעילות ארגוני טרור דוגמת דאע"ש, הכוללים גיוס כספים באמצעים שונים, בהם רשתות החברתיות, תחת מסווה של אגודות צדקה לגיטימיות או לפעילויות הומניטריות ועוד.
מהדוח עולה כי תחום הנדל"ן בלט בשנת 2015 כדפוס עברייני שהרשות רואה בו סיכון מוגבר להלבנת הון. נתח דפוסי השימוש בנדל"ן לביצוע עבירות הלבנת הון זינק ב-2015 בכ-50% ביחס לשנת 2014. הרשות הקדישה בשנה החולפת משאבים ותשומת לב מיוחדת במיפוי סיכונים מרכזיים בתחום ואיתור נכסי נדל"ן ששימשו לצורכי הלבנת הון. מאמצי הרשות לאיסור הלבנת הון מצטרפים למאבק שהכריזה רשות המסים נגד עבריינות המס בתחום הנדל"ן, הנתפס כר פורה לעבריינות כלכלית.
הבנקים מדווחים יותר
על-פי חוק איסור מימון טרור, חייבים גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות שמבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול-דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד.
מהדוח עולה כי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קיבלה בשנת 2015 למעלה מ-1.68 מיליון דיווחים רגילים - גידול של כ-8.5% ביחס לשנת 2014, ושל 44% מאז שנת 2009. מספר הדיווחים הבלתי רגילים - המדווחים על פעילות שבראיית המוסד הפיננסי, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ופעילותו היא אינה רגילה ומעוררת חשד - עמד השנה על למעלה מ-73,800 דיווחים - נתון המשקף גידול של כ-22% ביחס לשנת 2014.
ומי המוסד "המצטיין" בהעברת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון? הבנקים כמובן. לא בהכרח כיוון שהם מאוד רוצים לדווח על לקוחותיהם, אלא יותר בגלל שהחוק מחייב אותם שלא להעלים עין מנורות-הלבנת-הון-אדומות. וכך - כ-78% מהדיווחים הבלתי רגילים מקורם מהמערכת הבנקאית.
במקביל, מאז שנת 2009 נרשמה עלייה של כ-11% בנתח היחסי של הדיווחים הבלתי רגילים המתקבלים מגורמים מדווחים שאינם הסקטור הבנקאי . כך, ב-2015 נרשמה עלייה בדיווחים שהתקבלו מסקטור נותני שירותי המטבע, המהווים כ-6.8% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2015. בדומה לשנים קודמות, את שאר הדיווחים הבלתי רגילים סיפקו לרשות בעיקר חברות וסוכני הביטוח (6.2%), חברות כרטיסי האשראי (4.2%) ובנק הדואר (2.8%).
הברחות כספים במעברי הגבול
עוד בולט בדוח הגידול שחל בדיווחים על העברת כספים במעברי הגבול, הכוללים מעל ל-12,500 דיווחים - ומהווים עלייה של 33% ביחס לשנת 2014. העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה להעביר מזומנים ללא תיעוד. החוק מטיל חובת דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים ממדינת ישראל מעל סף הדיווח, העומד כיום על-סך של 100 אלף שקל ומעלה. זאת, למעט מעבר ארז שעל גבול רצועת עזה, בו סף הדיווח עומד על סך של 12 אלף שקל. חובת הדיווח חלה על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול, בדואר או בדרך אחרת.
חוקרי המכס של רשות המסים מבצעים ביקורות תכופות בקרב היוצאים והנכנסים לישראל במטרה לאכוף את חובת הדיווח. בדוח מפורטות מספר דוגמאות למקרים בהם נתפסו אזרחים או תיירים נכנסים לישראל עם סכומי כסף נכבדים, עליהם לא דיווחו. כך, למשל, נתפס אזרח אנגלי בן 21 העוסק בתחום הנדל"ן, כשהוא נכנס לישראל יחד עם חברו דרך המסלול הירוק בנתב"ג, כאשר ברשותו 14 אלף פאונד (כ-84 אלף שקל), וברשות חברו 11 אלף פאונד (כ-65 אלף שקל). במהלך חקירתו התברר כי כלל הכספים שייכים לו, וכי הוא פיצל אותם בינו לבין חברו לפני לכניסה לישראל. ועדת העיצומים של המכס הטילה עליו עיצום כספי בסך של 25 אלף שקל.
במקרה אחר נתפס אזרח ישראלי העובד במשרד להמרת כספים, כשהוא יוצא מישראל לירדן דרך מעבר גבול "נהר הירדן", כשברשותו 114,593 דולר, 452 דינר ירדני ו-4,650 שקל (בסך-הכול - כ-445 אלף שקל), בלי שדיווח על הוצאתם. המפר הצהיר בפני בודקי המכס כי ברשותו 20 אלף דולר, אך בחיפוש שנערך נמצאו מוחבאים בגרביו 30 אלף שולר דולר נוספים וכן כ-75 אלף דולר נוספים נמצאו בתא הכפפות ברכב של בת-זוגו ובתיקה. בנוסף, נמצאו ברשות המפר שבע המחאות בסך כ-374 אלף שקל. טענת המפר, לפיה מקור הכספים הינו בעבודתו וכי הוא נשא אותם על גופו בגלל שחשש להותירם בביתו - נדחתה, והוא חויב בעיצום כספי בסך של 300 אלף שקל.
במקרה אחר נתפס עולה חדש מצרפת כשברשותו שטרות כסף רבים בסך 448 אלף אירו (כ-2 מיליון שקל), שהוא לא דיווח על הכנסתם. המפר טען כי מקור הכספים בחסכונות שצבר מרווחים של משרד פרסום שהיה בבעלותו ומזכיות בהימורים. ועדת העיצומים השיתה עליו עיצום כספי בסך 350 אלף שקל.
גידול בשת"פ בין הרשות לאיסור הלבנת הון לגופי הביטחון והאכיפה
הדוח של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2015 מתייחס גם לאחריותה של הרשות על-פי חוק, כגוף מודיעיני, להעביר לגופי האכיפה השונים מידע שנאסף על-ידה לצורך בחינתו. עד לאחרונה הגופים שהיו רשאים לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היו: המשטרה, השב"כ ורשויות לאיסור הלבנת הון בעולם. אולם, במסגרת תיקון חקיקה שעבר לאחרונה - והגדיר חלק מעבירות מס כעבירות הלבנת הון - גם רשות המסים תזכה בקרוב לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
מהדוח עולה כי בשנת 2015 חלה עלייה בהיקף הדוחות שהפיצה הרשות לגופי הביטחון והאכיפה. מתוך כלל הדוחות המודיעיניים שהפיצה, כ-35% כללו מידע יזום - מידע הקיים במאגר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שממנו עלה חשד סביר לביצוע פעילות הלבנת הון על-ידי גורמים שאינם מוכרים לגופי האכיפה או הפועלים באמצעות שיטות הלבנת הון מוכרות או חדשות
כ-65% מהדוחות המודיעיניים שהפיצה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הועברו כמענה לבקשות של המשטרה, השב"כ או גופי חקירה אחרים - נתון המשקף עליה של כ-8% במספר הדוחות שהופצו על-פי דרישה, ביחס לשנת 2014. דוחות אלו כללו מידע בהקשרי הלבנת הון ומימון טרור לגבי גורמים המצויים בחקירה או גורמים נוספים שנקשרו לחשדות.
עוד עולה מהדוח כי מספר הדוחות העוסקים בחשדות לביצוע עבירות הלבנת הון במסגרת ארגוני פשיעה הכפילו עצמם ביחס לשנת 2014.
נלחמים גם במקורות המימון של דאעש
הרשות לאיסור הלבנת הון מזוהה בעיקר עם הלבנת הון הקשורים לעבריינות, אך חלק בלתי נפרד מתפקידה הוא מאבק במקורות מימון טרור. הדוח המתפרסם היום מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בתחום איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, בראשן קידום ההליך לצירוף ישראל כמדינה משקיפה בארגון ה-FATF - שהינו כוח המשימה הבינלאומי המוביל את המאבק בתחום.
ב-2015, עוד לפני קבלת מעמד של מדינה משקיפה ב-FATF, נטלה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, חלק בוועידה מיוחדת שקיים הארגון בנושא המאבק בטרור, בעקבות גל הטרורהעולמי. הדיונים - בהם נטלו נציגי הרשות חלק פעיל - עסקו בעיקר במקורות המימון של ארגון דאעש ושל ארגונים התומכים בו, בלקחים שהופקו ממתקפת הטרור בפריז, ובאתגרים הקיימים ביחס לזיהוי מקורות המימון של ארגוני טרור.
דוח הרשות סוקר גם התפתחויות בנוגע למימון טרור, ובפרט אפיקי מימון נפוצים בפעילות ארגוני טרור, דוגמת דאעש, שכוללים גיוס כספים באמצעות הרשתות החברתיות במסווה של אגודות צדקה לגיטימיות או לפעילויות הומניטריות, אמצעי תשלום חדשים, דוגמת הביטקוין, שירותי תשלום מבוססי-אינטרנט, נותני שירותי מטבע ועוד. זאת, לצד ניצול משאבי טבע ושדות נפט, גביית מיסים מהאוכלוסייה המקומית, שוד וביזת עתיקות ועוד.