ההימורים בישראל מופעלים על ידי מונופולים בלתי יעילים שאינם משרתים באופן מיטבי את המטרות שלשמן הוקמו. כך עולה מדו"ח הוועדה לייעול ההימורים, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד. הוועדה ממליצה להקטין בשיעור ניכר את קצב צמיחת ענף ההימורים בישראל, לבטל משחקי הימורים ממכרים הפוגעים בשכבות החלשות, להעלות את שיעור המס המוטל על הזכיות, ולכפות על הפיס והלוטו להתייעל בשיעור ניכר.
היקף ההימורים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ביחס לתוצר. מנתוני ההשוואה עולה שפדיון הגרלות ההימורים בישראל הוא במקום השישי מבין 29 מדינות OECD. בסך הכל מגלגלים הטוטו והפיס 10 מיליארד שקלים בשנה מתוכם כ-7 מיליארד שקל במפעל הפיס ו-3 מיליארד בטוטו. קצב הגידול של שוק ההימורים הוא כ-13% בממוצע, פי 5 מקצב הצמיחה של כלל המשק. חלק מהסיבות לצמיחה המהירה היא ככל הנראה תשלומים גבוהים לעמלות ותמריצים לסוכני ההימורים. שיעור התמריצים שמשלמים הפיס והלוטו לסוכנים מגיע ל-12.5% מהכנסותיהם, לעומת ממוצע של 9.5% מההכנסות במפעלי ההימורים במדינות OECD. הוועדה ממליצה להגביל את קצב צמיחת השוק ל-2.7% בשנה בלבד, בדומה לקצב הגידול בתקציב המדינה.
הוועדה מציינת שבשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקף השוק, מבלי שהממשלה תכוון או תיתן את דעתה על היקף פעילות ההימורים הרצויה. בין היתר נכנסו משחקי הימורים המעודדים התמכרות גבוהה, כגון הימורים על מרוצי סוסים ומכונות מזל, שאותם ממליצה הוועדה לבטל. הוועדה מציינת שמכונות המזל נפוצות באזורים ברמה סוציואקונומית נמוכה. "ניתן להניח כי מקור ההכנסות ממכונות המזל מגיע דווקא מהאוכלוסייה החלשה ביותר שחשופה ונגישה יותר למכונות המזל", כותבים מחברי הדו"ח. המכונות מזרימות למפעל הפיס 550 מיליון שקלים בשנה, המגיעים ברובם מכיסיהם של בעלי הכנסה נמוכה המתמכרים למשחקים. סיכויי הרווח במכונות אלה נמוכים יחסית לממוצע ההגרלות האחרות ולכן הן מהוות מקור רווח גדול למפעל הפיס. מכונות המזל מהוות מקור ל-8.7% מהכנסות הפיס ו-23% מהרווחים.
גם הימורי הסוסים, הנושאים אופי ממכר בגלל ריבוי ההימורים ומידיות התוצאה, צומחים במהירות. מ-2014 ועד היום עלה היקף הימורי הסוסים ב-76% והוא צפוי להגיע השנה ל-460 מיליון שקלים.
הוועדה מציינת שהממשלה לא בחנה מזה 25 שנים את ההתנהלות הכלכלית של השוק. העובדה שהוא מנוהל על ידי שני מונופולים (מפעל הפיס והטוטו) גורמת לחוסר יעילות בהתנהלות השוק. למרות שמפעלי ההימורים טוענים שהכנסותיהם מוקדשות לקידום מטרות ציבוריות (כגון קידום הספורט ובניית כיתות לימוד) פחות מרבע ההכנסות של מפעלי ההימורים מוקדש למטרות אלה, ורוב ההכנסות מוקדש לתשלומי זכיות ולתפעול מערכות ההימורים.
בנוסף לפעילויות אלה צבורים במפעל הפיס והטוטו רווחי עתק כהון עצמי, ואינם משמשים למטרה מוגדרת. בטוטו יש רווח צבור בסך מיליארד שקל ובמפעל הפיס 3.9 מיליארד שקל. הוועדה מציעה ששני הארגונים יעבירו 750 מיליון שקל מתוך הסכומים הצבורים האלה לקופת המדינה, מתוכם ישמשו 500 מיליון שקלים לבניית חדרי כיתות.
הוועדה קובעת שמפעלי ההימורים בישראל מתאפיינים בחוסר יעילות, בתשלומי שכר מופרזים המצביים אותם בצמרת השכר הגובה בגופים הציבוריים במדינה, מבנה ארגוני מנופח והוצאות פרסום מופרזות. הוצאות התפעול הממוצעות של מפעל הפיס והטוטו הן כ-17.6% מההכנסות, לעומת 11.6% בממוצע במפעלי ההימורים האירופיים.
הוועדה מציינת שהגורם העיקרי לחוסר היעילות היא היותם של מפעלי ההימורים מונופולים, אולם היא אינה ממליצה, מסיבות ערכיות, ליצור תחרות בענף באמצעות הכנסת גופים נוספים. לכן היא ממליצה לכפות על מפעלי ההימורים התייעלות, באמצעות צמצום הוצאות הפרסום, והצבת יעדים להגדלת שיעור הרווחים ב-2% לשנה. המלצה נוספת היא הקטנת העמלות והתמריצים למפיצי ההגרלות. בין היתר על ידי שינוי התחשיב, לתשלום קבוע ולא אחוזים מהמכירות.
פרק נפרד ממליץ על העלאת שיעור המס מרווחי ההימורים. היום גובה המדינה מס של 30% מזכיה בסכום של 50,000 ומעלה. הוועדה ממליצה להוריד את תקרת הסכום הפטור ממס ל-5,000 שקלים, ולהעלות את המס על הזכיה ל-35%. על פי ההערכה תגדיל השיטה החדשה את הכנסות המדינה מהימורים ב-200 מיליון שקל. יצוין כי עד 2003 היו רווחי ההימורים פטורים כליל ממס. ב-2003 הוטל מס של 25% מהרווחים, וב-2013 הועלה השיעור ל-30%.
העלאת המסים על ההימורים אינה צפויה לשנות באופן משמעותי את היקף ההימורים ותכליתה העיקרית היא להגדיל את השתתפותה של המדינה בשמחת הזוכים.