יעקובס: "הפרטת בזק היא אחיזת עיניים"

"הפרטת בזק היא וירטואלית בלבד. זו אחיזת עיניים, שלא קיימת במציאות. ההפרטה מנוהלת על ידי גופים שלא מוסמכים לכך בחוק, ולא ראוי שהם ינהלו אותה", כך פתח היום ירון יעקובס, ראש רשות החברות הממשלתיות לשעבר, את הדיון בנושא הפרטת בזק בכנס מרכז הניהול הישראלי שעסק בתחום התקשורת.

יעקובס טען כי גופים אינטרסנטיים הם שמובילים את ההפרטה, וכיוון אצבע מאשימה לשר התקשורת, ראובן ריבלין, למנכ"ל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, ולהנהלת בזק. "התאמצתי ולא מצאתי אינטרסים מקצועיים בהחלטת הגופים שמנהלים את ההפרטה", אמר יעקובס.

לדברי יעקובס, באוגוסט 2000 התקבלה החלטת הממשלה למכור 50.01% ממניות בזק בתוך 9-12 חודשים, למרות שרשות החברות הממשלתיות טענה במפורש, שניסיון למכור 50% ממניות בזק לא יצלח, ונכון יותר למכור 40% מהמניות. למרות זאת, התקדמה רשות החברות בעניין ההפרטה, אך מאחר שנכפו עליה עיכובים בעניין שינוי צו הבזק, ההסכמה עם ועד העובדים של בזק בנושא גיוס ההון לטובת הפרשה לעובדים, והמו"מ המורכב שנוהל מול גד זאבי - באפריל 2001 מסרה הרשות לממשלה שלא נכון ולא הגיוני לפרסם את מודעת המכירה של בזק בעיתוי זה.

ביוני 2001, טען יעקובס, הוא מסר לממשלה שצריך לפתוח את מכרז בזק גם בפני משקיעים פיננסיים - אז, לדבריו, התנגד לכך נחרצות משרד התקשורת. יעקובס מציין עוד כי בספטמבר 2001 היה ברור לכל הגורמים המייעצים בנושא ההפרטה - כולל דויטשה בנק, היועץ של בזק - שלא ניתן כרגע לקדם את ההפרטה בעקבות המצב המדיני-בטחוני, קריסת שוק התקשורת והקושי בגיוס מימון.

"משרד ראש הממשלה ושר התקשורת הכריחו אותנו לפרסם מודעת הפרטה", אמר יעקובס והוסיף, "3 חודשים אף אחד לא בא לקנות את בזק. גם הגוף הפיננסי היחידי - אייפקס - שמסוגל היה לרכוש את החברה, נושא הרכישה, לפחות עד עזיבתי את התפקיד באפריל 2002, לא עלה מעולם בדריקטוריון החברה בלונדון, אלא נדון רק בסניף הישראלי. כעת, כשצריך לשלם ערבויות לכניסה לחדר המידע הם יהיו חייבים לדון בכך", אמר יעקובס.

לגבי האפשרות שקבוצת שמרוק תצטרף למכרז בזק, אמר יעקובס, "זה סקנדל - גוף שהודיע שלא יתמודד במכרז, לא יכול תוך שנה לחזור בו ולרתום את כל המערכת לתהליך - שלא ברור מה התוצאה שלו". יעקובס אמר כי נכון היה להחליט על מכירת 30% ממניות בזק, ולסיום קבע שההפרטה לא תצליח - וגם אם תצליח, תימכר בזק במחיר נמוך מאוד.