ה"אופן ספייס" המשרדי שכולם אוהבים לשנוא אינו עומד לעבור מן העולם. מתברר שמקום הישיבה האידיאלי הוא עדיין על הקולגות שלך כמעט, כך לפחות עולה ממחקר חדש שעשה בית הספר לעסקים הרווארד בשיתוף Cornerstone On Demand. מה שהשתנה הוא החשיבות של סידור הישיבה, כלומר השאלה מי יישב ליד מי.
במשך שנתיים עקבו החוקרים אחר הסדרי הישיבה והתפוקה של 2,000 עובדים בחברת טכנולוגיה שזהותה לא נחשפה, ומדדו את הקשר בין הקרבה הפיזית של המשתתפים לפריון העבודה שלהם באמצעות בחינת המהירות שבה השלימו משימות. ככל שמספר האנשים הפרודוקטיביים היה רב יותר באזור מסוים, כך עלו הפריון, היעילות ואיכות העבודה שישבו בקרבתם.
גם ההפך נכון. כשיושבים בקרבת עובדים "רעילים" - אנשים שמפירים את התקנות במקום העבודה - יש לכך "השפעה זולגת", כפי שמכנים זאת החוקרים. אנשים ששולחנות העבודה שלהם קרובים זה לזה משפיעים האחד על האחר לטובה ולרעה. אף מרחק אינו מונע לחלוטין את ההשפעה הזאת, אך היא מצטמצמת מעבר לרדיוס של 7.6 מטרים.
הכינו את האוזניות
ה"אופן ספייס" נולד כאמצעי להמרצת היצירתיות והגברת פריון העבודה. בכלכלת הידע, הצבת אנשים בסמיכות גדולה זה לזה מאפשרת שיתוף רעיונות רב יותר - לפחות באופן תיאורטי. הצלחתן של חברות כמו גוגל ופיקסאר יוחסה באופן חלקי למרחבים המשרדיים שלהם "התורמים לשיתוף פעולה". "ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם הרעיון הזה", אמר החוקר דילן מיינור, פרופסור אורח בהרווארד. "לאלה שנמצאים במרחק סביר יש באמת השפעה על הסובבים אותם".
אבל אנשים שונאים את ה"אופן ספייס". יש הרואים בו תכסיס גלוי מצד החברות לדחוס כמה שיותר אנשים לשטח קטן כדי לחסוך כסף. אחרים טוענים שהוא מסיח את תשומת הלב, מונע מהם להתרכז ומכניס אותם למתח. בחינה של יותר מ-100 מחקרים העלתה כי אף שלאופן ספייס יש כמה יתרנות, הוא פוגע במידת הריכוז, בפריון העבודה וביצירתיות של העובדים.
לפי המחקר של הרווארד, הבעיה היא שאנחנו פשוט לא משתמשים באופן ספייס באופן נכון. כדי למקסם את היעילות, צריכות חברות להושיב את העובדים לפי ה"סוג" שלהם. החוקרים זיהו שני סוגי אנשים: עובדים בעלי פריון עבודה גבוה שמניבים בדרך כלל עבודה בעלת איכות ירודה יותר, ואנשים איטיים שמניבים עבודה בעלת איכות גבוהה.
לשני סוגי אנשים אלה יש השפעה זולגת זה על זה, אבל רק באופן חיובי, על פי המחקר. האנשים הפרודוקטיביים גרמו לאנשים האיטיים לעבוד מ'הר יותר בלי לפגוע באיכות עבודתם. והעובדים שמניבים עבודה איכותית השפיעו באופן דומה על העובדים המהירים. גם אם עברו עובדים אלה או עזבו את החברה, עדיין נמשכה השפעת יכולותיהם במשך חודש נוסף.
"זה מצביע על קיומה של הזדמנות", אומר מיינור. החברות צריכות להשתמש בלחץ החברתי שנוצר כדי להפיק את המקסימום מהעובדים, ולערבב בין שני סוגי העובדים במפת הישיבה באופן ספייס. "אתה יכול להצמיד זה לזה עובדים עם חוזקים שונים והחוזקים האלה לא ייהרסו", מוסיף מיינור.
חברת הטכנולוגיה עלומת השם שבדקו החוקרים החלה ליישם כמה מההמלצות. אם היא תנחל הצלחה דומה לזו של גוגל, ייתכן שכולנו נעבור מקום על בסיס סט הכישורים שלנו. אז תכינו לעצמכם זוג אוזניות טוב. האופן ספייס לא עומד להיעלם בקרוב.