כמה מכם עובדים בכמה עבודות במקביל, או מבצעים פה ושם פרויקטים בתשלום אחרי שעות העבודה? בישראל אולי לא מדובר עדיין בהיקפים נרחבים כמו בארה"ב, אבל מחקר גדול של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי האמריקאי) כבר מסמן את ממדי התופעה, שגם שכנתנו למדור, נירית כהן, כותבת עליה לא מעט: נכון לשנת 2015 כחמישית מהשכירים הבוגרים, בעלי תואר ראשון לפחות, מחזיקים ביותר מעבודה אחת.
ליתר דיוק (ראו טבלה), מדובר על 21.1% בקרב משקי בית שבהם ההכנסה השנתית היא פחות מ-40 אלף דולר בשנה (כ-13 אלף שקל בחודש) ועל 18.3% בקרב משקי בית שבהם ההכנסה היא 40-100 אלף דולר (13-32 אלף שקל בחודש, כלומר מעמד ביניים קלאסי). זה די הרבה. הפדרל ריזרב ניטרל במחקר שלו סטודנטים, פנסיונרים ואנשים שלא עובדים בגלל אובדן כושר עבודה, ולפיכך הנתונים הללו ממחישים באמת עד כמה התלות ביותר ממקור פרנסה אחד הוא מהותי בשוק התעסוקה האמריקאי.
לפני שנרד לעומק מסקנות המחקר, כמה נתונים כלליים: 57% מהאנשים שהשתתפו במחקר דיווחו שהם עובדים, 19% בפנסיה, 7% לא כשירים לעבודה, 6% עקרי בית ועקרות בית, 4% סטודנטים ו-7% לא עובדים (כאלו שמחפשים עבודה וכאלו שלא מחפשים). הנתונים האלו תואמים את נתוני הלמ"ס בארה"ב. לפי הפדרל ריזרב, עבודה צדדית יכולה להיות לדוגמה מכירת סחורות ב-ebay או מתן שירותי ייעוץ כקבלן חיצוני לחברה כזו או אחרת או בייביסיטר, או אפילו השכרת דירה באתר Airbnb.
מתוך אותם 57% שעובדים, החלוקה היא כזו: ל-78% יש עבודה פורמלית אחת; ל-11% יש כמה עבודות פורמליות; ל-9% יש עבודה פורמלית אחת ועבודה לא פורמלית אחת, ול-2% יש כמה עבודות לא פורמליות ופורמליות.
הפדרל ריזרב לא ציין במחקר אם שיעור זה של שכירים שעובדים בכמה עבודות לא פורמליות מצוי במגמת עלייה, אך "בלומברג" טען בהתייחסו למחקר שאכן יש עלייה כזאת. "לפי תצהירי מס הכנסה בשנים האחרונות, זו אכן תופעה שמתרחבת", נכתב.
הדבר המעניין במאפייני השכירים שיש להם לפחות עבודה לא פורמלית אחת הוא ההתפלגות שלהם לפי הכנסה למשק בית ולפי השכלה. זה לא מפתיע שבמשק בית שבו ההכנסה היא פחות מ-13 אלף שקל בחודש, יש שכירים שעובדים ביותר מעבודה אחת וזה אפילו הגיוני, אבל זה פחות מובן מאליו שבמשקי בית המכניסים 13-32 אלף שקל בחודש עושים זאת וגם הנתון שככל שאתה משכיל יותר כך הסיכוי גדול יותר שתעבוד ביותר מעבודה אחת. לפי המחקר, במשק בית שבו ההכנסה היא 13 אלף שקל בחודש, ל-15.4% מהשכירים יש מקסימום השכלה תיכונית, ל-18.2% יש השכלת קולג' אך ל-21.1% יש לפחות תואר ראשון. מגמה זו באה לידי ביטוי גם במקרה של משק בית שהכנסתו החודשית היא 13-32 אלף שקל בחודש.
סטיב קינג, מחברת המחקר Emergent Research, נתן את פרשנותו לממצאים אלו באוזני "בלומברג": "זה בגלל הגיל. אנשים צעירים הם יותר משכילים, ושוק העבודה שמבוסס על 'כלכלה לפי ביקוש' (On Demand Economy, עבודה לפי ביקוש בעיקר בעולם הדיגיטלי כמו אתרי מסחר מקוון) מושך אליו יותר אנשים צעירים. בני 19-34 מהווים 34% מהעובדים בעבודות מסוג 'כלכלה לפי ביקוש' ו-30% מסך אוכלוסיית ארה"ב". אך לפי קינג זהו הסבר חלקי: "הרבה מהעבודות מסוג 'כלכלה לפי ביקוש' דורשות כישורים, ולכן אלו שמאיישים אותן הם משכילים מהממוצע".
השורה התחתונה? השכלה אקדמית לא מבטיחה עבודה קבועה, יציבה ועם שכר הוגן.