"אני לא מושפע לא מלחצים ולא מאיומים. נכון שרציתי להצביע נגד התקציב אבל הנושא הרבה יותר מורכב מזה. רק לאחר שאיימתי כי אצביע נגד תקציב המדינה התיישרו מול הבקשה שלי. כאשר תקציב סל התרופות היה 300 מיליון שקל במשך 10 שנים זה היה בסדר והתקשורת שתקה. אבל פתאום, כשיש 500 מיליון שקל זה מעט מדי"?
שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, התייחס היום לטענה כי התוספת התקציבית לסל התרופות קטנה משפורסם ובאותה נשימה הפריך את הפרסומים כי ההיטל על ביטוחי הבריאות נקבר בעקבות לחץ מצד חברות הביטוח. "קראתי הבוקר את כלי התקשורת בהן טענות כי חברות הביטוח איומו עלי דרך העיתונות החרדית בנושא ביטוחי הבריאות. הכל שטויות, איש לא איים עלי".
ליצמן התארח בדיון הרביעי של הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח התקיים היום (ב') בו השתתף גם ושר העבודה והרווחה, חיים כץ. הוועדה הציבורית בראשה עומד השר לשעבר, גדעון סער, מונתה במטרה למצב את ענף הביטוח בעשור הקרוב ולעצב תפישה מקצועית עדכנית של סוכן הביטוח העתידי.
כמו סער, חברים בה שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; דורון שורר, המפקח על הביטוח לשעבר; גלית אבישי, יו"ר ארגון "אמון הציבור", ואריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח.
ליצמן, לא חסך ביקורת מהניסיון שלא לכלול בתקציב סל הבריאות את הביטוח הסיעודי וסיפר כי יומיים לפני אישור התקציב, ראש הממשלה שלח את המנכ"ל שלו, אלי גרונר ואת היועץ הכלכלי שלו, אבי שמחון, על מנת לנהל משא ומתן סביב סוגיית הביטוח הסיעודי.
"נכון לעכשיו, ביטוח הסיעוד הוא חלק מההסכם הקואליציוני, ואני סמוך ובטוח שראש הממשלה יקיים את ההבטחה שלו, ככל הנראה שנקים בקרוב צוות לבחינת הסוגייה. אין שום סיבה שבעולם לגזול כסף מהילדים שלנו, האחריות הסיעודית צריכה להיות על כתפי הממשלה ולא על כתפי הילדים שלנו", אמר. לדבריו, "סוגיית הסיעוד הממלכתי צריכה לעבור לאחריות קופות החולים, ולהיות מיושמת באמצעות אשפוז בקהילה, ובאמצעות תוספת שעות סיעוד".
שר הבריאות הבטיח כי הוא יהיה זה שיקדם את הנושא ולא יאפשר לח"כים אחרים לעשות כותרות על גבו. "אני אלך על זה למלחמת עולם. איך זה יסתיים? אני לא יודע. לא ויתרתי על סיעוד יהיה סיעוד אבל אני לא יודע באיזה פורמט".
את הדיון הבוקר פתח שר העבודה והרווחה, חיים כץ, שהזהיר כי הדור הצעיר של היום עדיין תלוי בהוריו ונתון בסכנת פנסיה. "אנו החוסכים משקיעים 96 משכורות בפנסיה שלנו מבלי שנדע מה נקבל בסוף הדרך. בכל תקציב המאושר בממשלה מצב התקציב הפנסיוני מחריף, כי מי שהכי פחות מעניין הם החוסכים עצמם".
לדבריו, בישראל אין באמת תכנית פנסיה סדורה. "אז מדוע אין פנסיה? אנחנו והמעסיק מפרישים 20 אחוז בחודש לפנסיה, אם אנחנו עובדים 40 שנה אנחנו משקיעים 8 שנים של חסכון בקופה, היום אתה כבר לא צובר שכר אלא צובר כסף ואין לך מקדם מובטח. בכל רגע נתון הממונה על הביטוח יכולה לשנות את המקדם ואיש במשק לא יכול לומר לה דבר. אתה כחוסך יכול להמשיך ולנסות לחסוך לעתיד אבל במקביל המקדם יעלה וכך תמצא את עצמך אחרי שאיבדת 12 אחוז מכספי הפנסיה שלך.
בתוך כך, ביקר השר כץ את החלת פנסיית החובה בישראל. "פנסיית החובה במשק הייתה שגיאה. כי מי שאין לו פנסיה מרוויח חמשת אלפים שקלים בחודש והוא צריך לשלם 7 אחוז ממה שהוא מרוויח, אז מה קורה איתו? הוא חוסך 40 שנה ומקבל בסוף אלפיים שקלים בחודש במקרה הטוב, אי אפשר להתקיים מזה".
כמו כן, התבטא השר על העלאת גיל הפרישה לנשים. "העלאת גיל הפרישה לא תיתן כלום לאיש, לא לביטוח הלאומי ולא לנשים הפורשות לפנסיה, אלא זה רק ירע את מצבן, כי הן לא יוכלו לקבל את הקצבה שלהן בהגיען לגיל 62. זה טוב לעיתונים ולכותרות אבל בפועל זה רק ירע את מצב החוסכים".