כמעט כולנו משתמשים בשירותיהן של חברות ביטוח. מערכת היחסים שלנו איתן היא מורכבת לעתים, אבל מלווה אותנו באספקטים רבים של החיים. בין אם בביטוח רכב, ביטוח חיים או ביטוח דירה, ההתמודדות איתן היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו.
הטרגדיה של טביעת הטיטניק בשיט הבכורה שלה באפריל 1912 זעזעה את העולם כולו. 1,517 איש נספו לאחר שאוניית הפאר העצומה התנגשה בקרחון. אבל האם יתכן שהטיטניק בכלל לא הייתה הטיטניק?
על פי תאורית קונספירציה עקשנית, האונייה שטבעה באותו אסון הייתה בכלל האולימפיק, "אחותה הבכורה" של הטיטניק שהייתה בעלת מראה כמעט זהה אך מעט פחות משוכללת. לפי אותה גרסה, מדובר בהונאה של חברת הביטוח.
אולימפיק, שיוצרה לפני הטיטניק על ידי אותו יצרן ועבור אותה חברת ספנות, ניזוקה קשות באחת ההפלגות שלה. יש הטוענים כי בעלי האוניה הוציאו את האולימפיק למסע הגורלי שבמהלכו טבעה, תוך מצג שווא כאילו מדובר בטיטניק, מתוך כוונה לגרוף הון על גבה של חברת הביטוח.
בהתחשב בממדי האסון, אם הייתה כאן הונאה, היא גבתה מחיר בלתי נתפש בחיי אדם, אך ככל הנראה מדובר בתאוריית קונספירציה בלבד.
אבל מקרי הונאה אמיתיים נגד חברות ביטוח לא חסרים. לקוחות רבים רואים בהונאות הביטוח פוטנציאל מפתה לעשיית כסף קל, אף שלא בצדק. היקפי התופעה קשים למדידה מכיוון שרבים מניסיונות ההונאה לא מתגלים, אך זוהי אחת מעבירות הצווארון הלבן הכי נפוצות.
מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מצביעים על כך שענף ביטוח הרכב בכלל, ונפגעי תאונות דרכים בפרט, הם המובילים בשיעור ניסיונות ההונאה. על פי אחת ההערכות, היקף ההונאות בישראל מגיע לכמיליארד וחצי שקלים בשנה.
מדוח מחקר שהוגש ב-2012 לקרן למחקרים בעייני ביטוח של איגוד חברות הביטוח בישראל, עולה כי ב-1996, תשלומי חברות הביטוח בישראל לתביעות הונאה נאמדו ב-13%-20% מסך הכספים ששולמו עבור תביעות.
בארצות הברית, ההערכה היא כי הונאות הביטוח הן הפשע הכלכלי השני בהיקפו אחרי עבירות המס, כאשר 10%-15% מתביעות הביטוח כרוכות בהונאה. ב-1996 נאמדה עלות הונאות הביטוח ב-1,000 דולר לשנה לכל משפחה אמריקאית.
צפו: השיט את הבוגאטי שלו לתוך הנהר
ניסיונות ההונאה שנעשו ברחבי העולם כוללים אין ספור שיטות, המצאות, תעוזות ותחכומים, וחלקם יכולים בקלות לשמש בסיס לתסריט הוליוודי. אספנו כמה דוגמאות למקרי הונאה משונים במיוחד:
לא מעט חובבי מכוניות-על חולמים להחזיק בבוגאטי ויירון. אבל אנדי האוס מטקסס, שקנה את רכב הספורט המהיר במיליון דולר, הטביע אותו במו ידיו בלגונה תוך נהיגה במהירות אדירה.
האוס הואשם שהסיע את הרכב בכוונה היישר לתוך המפרץ במטרה לקבל במרמה את כספי הביטוח. כדי להגדיל את הנזק הוא השאיר את המנוע דולק כדי שיתמלא במי ים ויהרס. להגנתו הוא טען שדעתו הוסחה על ידי שקנאים והסלולרי שלו, אבל סרטון שצילם נהג אחר הפריך את טענותיו. החשד התעורר בין היתר בשל העובדה שהאוס ביטח את הרכב בסכום של 2.2 מיליון דולר, יותר מפי שתיים מסכום הקנייה. זה לא השתלם: האוס נידון לשנת מאסר.
הסיפור הבא לא רק משונה, אלא מזעזע במיוחד: גלוריה לי מלאס וגאס הציתה את חנות החיות שהייתה בבעלותה, בזמן ששהו בה 27 גורים. למרבה המזל, הגורים יצאו בלא פגע בזכות מערכת המתזים שהופעלה וכיבתה את האש. לי הואשמה בהצתה, בהונאת ביטוח ובהתעללות בבעלי חיים. במהלך משפטה היא הודיעה שהיא בהריון ובסופו של דבר הושגה עסקת טיעון שבמסגרתה לי הודתה באשמה.
שני עובדי בית קברות מאזור לוס אנג'לס קיבלו השראה מעבודתם כשהגו את תוכנית ההונאה שלהם. הם המציאו זהות של אדם, כביכול קרוב משפחתם. לאחר מכן הם ביטחו את האדם הבדוי בביטוח חיים, הרגו אותו וקברו אותו. הם תבעו את חברת הביטוח ב-950 אלף דולר. המזימה נחשפה בסופו של דבר כשהרופא שאותו שיחדו במטרה שיחתום על תעודת הפטירה, נתקף ייסורי מצפון ודיווח על ההונאה.
כמוהם, בני הזוג קלייטון ומולי דניאלס חשבו שהדרך לעתיד כלכלי מזהיר עוברת בבית הקברות. לאחר שנקלעו למצוקה כלכלית, החליטו שהפתרון האידאלי הוא להרוג (כביכול) את קלייטון, ולתבוע 110 אלף דולר מחברת הביטוח.
איך "הורגים" מישהו? הם החליטו לדרדר את המכונית של קלייטון מהצוק. כדי שהחוקרים ימצאו ברכב גופה, הגיעו בני הזוג עם את ומעדר לבית הקברות, שם הוציאו גופה של אישה מקברה. הם הלבישו את הגופה בבגדיו של קלייטון, הניחו אותה במכונית, הציתו את הרכב ודרדרו אותו מהצוק.
הם לא לקחו בחשבון כמה פרטים שחשפו בקלות את המזימה: בדיקת דנ"א הוכיחה שמדובר בגופת אישה; העובדה שהשריפה פרצה דווקא במושב הנהג עוררה תמיהות; וחברת הביטוח גילתה שקלייטון חזר לשגרה בתחפושת דלה כחבר החדש של מולי.
אחד ממקרי הונאת הביטוח הטראגיים ביותר הוא זה של מארק תופמסון משיקגו. הוא שקע בחובות כבדים, ובייאושו החליט להצית את ביתו כדי לתבוע מהביטוח 730 אלף דולר. כדי שהאירוע יצטייר אמין, הוא הוביל את אמו בת ה-90 למרתף, ושם הצית אותה כך שההצתה תראה כהתאבדות. אבל החוקרים הוציאו את האמת לאור. במקום כסף מהביטוח, תומפסון קיבל עונש של 190 שנות מאסר.
תביעת הביטוח שיכולה להיחשב כהזויה ביותר הוגשה על ידי צעירה בריטית שתבעה את חברת הביטוח של מכשיר הבלאקברי שלה. הסיבה: הטלפון הפסיק לרטוט בדיוק בעת שהיא השתמשה בו על תקן ויברטור לעינוג עצמי. פרצי הצחוק הרעידו את משרדי חברת הביטוח שעות ארוכות לאחר שהתביעה הגיעה למקום.
הלקח של מוניקה ורייצ'ל: אל תנסו את זה בבית
למרות ההיקף הגדול של הניסיונות להונות את חברות הביטוח, התנהלות כזאת מהווה סיכון ובוודאי לא מומלצת ולא כדאית. על חוסר המוסריות שעומד בבסיס מעשי ההונאה האלה אין צורך להרחיב.
גם מבחינה כספית אין בכך טעם. בהתחשב במימדי התופעה, חברות הביטוח נאלצות להשקיע מאמצים ומשאבים רבים לחשיפת מקרי ההונאה, כך שהסיכויים של מקרים אלה להתגלות גדולים מאוד. ניסיון הונאה שנחשף עשוי להוביל לכתב אישום פלילי, מעבר להפסד הכספי ולדחיית התביעה כולה.
נוסף על כך התופעה פוגעת באופן עקיף בכלל המבוטחים, שנאלצים לממן במסגרת הפרמיות הרגילות את אותן תביעות סרק או תביעות מנופחות שחלק מהמבוטחים מגישים, וכן את המנגנון שנאלצות חברות הביטוח להפעיל למניעת ההונאות. מכורח הנסיבות, בשל היקף ניסיונות ההונאה, גם מבוטחים "נורמטיביים" שמגישים תביעות נאלצים להתמודד עם אותו מנגנון לגילוי הונאות, דבר שעלול להאריך את הדרך לאישור התביעה.