שיווק דיגיטלי: כמה מרוויחים העוסקים בתחום המתפתח?

הנתח של הדיגיטל בפרסום הולך וגדל, ובשנה האחרונה נרשם זינוק משמעותי בביקוש לאנשי דיגיטל בתחומי השיווק והפרסום. הביקוש הזה ניכר בתלושי המשכורת של העובדים, שרושמים ירידה של כמעט אלף שקל לעומת השנה שעברה.

ליכולות של הדיגיטל להגיע לצרכן הסופי באופן ישיר יש השפעה מכרעת על התוצר הפרסומי, אך גם על סוג העובדים הנקלטים בתעשייה, עלויות השכר שלהם ומכאן - על רווחיות משרדי הפרסום. ההנחה הרווחת היא כי הדיגיטל ייקר מאוד את עלויות ייצור המוצר הפרסומי, שכן לעתים רבות מדובר בעבודה לפרטים המתפרשת לאורך זמן, בשונה מפיק של קמפיין נקודתי שיש לו התחלה וסוף בטווח קצר יחסית.

בכירים בענף הפרסום מנפנפים תמיד בעלויות השכר הגבוהות שאיתם מתמודדת התעשייה בניסיון למשוך אליה מוחות מבריקים שעלולים לברוח להיי-טק. אבל מסקר השכר שעורכת זו השנה השנייה חברת פיאלקוב דיגיטל (Fialkov Digital), מסתמנת תמונה שונה - מורכבת בהרבה.

מהנתונים עולה כי הקפיצה הפתאומית בביקוש לאנשי דיגיטל מכריחה את הארגונים לקבל לשורותיהם הרבה עובדים חסרי ניסיון שהופכים להיות "פועלי הייצור" בקווי הדיגיטל החדשים. אותם "פועלים" מרוויחים משכורות נמוכות יחסית ומושכים את השכר הממוצע למטה.

מהנתונים עולה כי יש ירידה של כ-7% בשכר הממוצע השנה לעומת אשתקד. המשכורת הממוצעת ירדה מ-13,500 שקל בחודש לפני שנה ל-12,650 שקל בחודש בשנת 2016.

כאמור, מה שמוריד את השכר הממוצע הוא כניסתם של עובדים רבים שהם חסרי ניסיון, אבל הדבר משפיע גם על המשכורות של בעלי הניסיון הרב יותר. מבין העובדים בתעשייה היום, 45% - כמעט מחצית - הם בעלי פחות משנתיים ניסיון בדיגיטל, לעומת שליש שהם בעלי ניסיון של פחות משנתיים בשנה שעברה.

רוב העובדים החדשים ובכלל הם ה"פועלים" של תעשיית הדיגיטל: 84% מהם עוסקים בתחומים כמו PPC (קמפיינים של תשלום לפי הקלקות), מדיה חברתית או שיווק דיגיטלי. רק אחד מכל שישה עובדים בענף משמשים בתפקידי SEO, קופירייטינג, אנליסט, קניית מדיה או שיווק שיתופים, שהם מקצועות שדורשים יותר התמחות ומביאים עמם גם משכורות גבוהות משמעותית. עובדים אלה הם "שוברי השוויון", ועליהם מתחרים בענף הפרסום מול תעשיות אחרות.

כדי להבין קצת יותר את הדרמה שמתרחשת, צריך לצלול לתוכה וללמוד את הדינמיקה שמאפיינת את תחום הדיגיטל. לאחר שנים ארוכות שבהן ארגונים רבים דיברו על דיגיטל אך רק מעטים באמת השקיעו בכך, השנה קפצה בבת אחת כל התעשייה קדימה, והדרישה לתוצרים דיגיטליים באה גם מהשטח - היישר מהמפרסמים.

הם בעצמם הצטיידו באנשי דיגיטל והחלו לדרוש ממשרדי הפרסום מחשבה דיגיטלית רחבה, מה שכמובן יצר ביקוש גבוה לעובדים. אנשים בעלי ניסיון כלשהו בתחום חשו ביטחון ודרשו משכורות נאות. חברות פורקס הימורים בינאריות משלמות הרבה כסף לעובדים, כי יש שם "בשר", וזה מושך למעלה את השכר לעובדים בעלי ניסיון. הם מצדם מבינים את ערכם בשוק ודורשים משכורות בהתאם, מה שמצד אחד מושך את שוק עובדי הפרימיום למעלה, אך מכריח את הארגונים להתפשר במה שלא הכרחי על עובדים חסרי ניסיון.

הדרישה לאנשים מנוסים בתחום הדיגיטל הוא צורך מקצועי. עם זאת, יש לזכור כי היקפי הפרויקטים בדיגיטל עדיין נמוכים משמעותית מאלה שבתעשיית האוף-ליין, העמלות נמוכות יותר והיתרון של אנשים מנוסים בא לידי ביטוי באיכות העבודה, אבל לא בהכרח מיתרגם ליכולת להביא יותר כסף.

יותר מזה, בצדק או שלא, היתרון של הדיגיטל בעיני מפרסמים הוא דווקא לעשות יותר תוצאות בפחות כסף, מה שאומר שמשרדי הפרסום נדרשים לעשות הרבה יותר עבודה על תקציבים נמוכים משמעותית. היקפים אלה אינם מאפשרים העסקת עובדים ששכרם גבוה, וכך חודרים לתעשייה עוד ועוד אנשים צעירים ולא מנוסים שמוכנים לעבוד בשלב ראשון במשכורות לא גבוהות, שכן הם מבינים שיוכלו "לעשות קפיצה" תוך זמן קצר יחסית.

אם מחברים את זה לעובדה שמדובר בעובדים בני דור המילניום, שנחשבים לתזזיתיים ולכאלה שחושבים בעיקר על עצמם, מקבלים ענף שהעובדים המתחילים בו חושבים בעיקר על הג'וב הבא.

באופן טבעי הענף מאופיין בעובדים צעירים: 31% הם בני 18-28 לעומת 25% בשנה שעברה. 78% מהעובדים הם בגילאי 23-35. מבחינת האזורים מהם מגיעים העובדים יש התחזקות של הפריפריה: מ-24% אשתקד ל-29% השנה.

מחצית מהעובדים בתחום עשו קורס מקצועי, אולם אנשים שלא עברו קורס מקצועי מרוויחים שכר גבוה יותר. ייתכן שהדבר קשור לכך שלקיחת קורס נתפשת על-ידי מעסיקים כאסמכתא לחוסר ניסיון. כך שקורס נותן כרטיס כניסה לתחום, אבל שולח לסקציה פחות בכירה מבחינת יכולת ההשתכרות.

74% מהעוסקים בתחום הם בעלי תואר ראשון. עם זאת, התואר לא משפיע באופן משמעותי במשכורת והוא לא מהווה תנאי הכרחי לקבלה לעבודה. מהנתונים עולה כי התוספת למשכורת לבעלי תואר ראשון עומדת על כ-500 שקל. לעומת זאת, לתואר שני כבר יש השפעה גדולה בהרבה, והתוספת הממוצעת למשכורת עומדת על כ-2,400 שקל.

22% מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר שני, והשכר שלהם אכן גבוה יותר. הם מגיעים מתחומים כמו מינהל עסקים, מדעי החברה ותקשורת, שהם התחומים המובילים של בוגרי התואר הראשון בתחום. בעניין זה חשוב לזכור כי אין כמעט תארים ממוסדים בדיגיטל בתחומי ההשכלה הגבוהה. האוניברסיטאות לא נמצאות שם בכלל, ואילו במכללות רק לאחרונה החלו להבין שמדובר במקצועות המהווים מוקדי משיכה לסטודנטים ולתת פתרונות ראשוניים.

התחומים שבהם משתכרים נמוך באופן יחסי הם במדיה חברתית וקופירייטינג, שם השכר הממוצע עומד על כ-9,700 שקל. ואילו המקצועות שהכי כדאי לעבוד בהם הם PPC, קניית מדיה ו-ווב אנליסט, שם העובדים צפויים להרוויח כ-14-18 אלף שקל בממוצע.

כדאי לעבוד בחברות בינלאומיות - זה משפר את השכר ביותר מ-6,000 שקל בממוצע, אם כי רוב התעשייה - 81% - עובדת בחברות ישראליות. ואם לא עובדים בחברה בינלאומית, אולי כדאי לשקול לצאת לעצמאות: מהנתונים עולה כי השכר יהיה יותר גבוה בברוטו, אבל לא נטו.

התפישה התזזיתית של בני דור המילניום וחוסר הרצון שלהם להישאר במקום עבודה אחד לאורך שנים, באה לידי ביטוי גם בנתוני הסקר. 60% דיווחו שהם רוצים לעזוב את העבודה, ו-17% רוצים להפוך לעצמאיים.

המחשבה המובילה כנראה את הרצון לעזוב היא "בעבודה אחרת ארוויח יותר". התוצאה היא שרבים מהעובדים לא נשארים במקום אחד לאורך זמן. הם קופצים מעבודה לעבודה ללא יכולת אמיתית להתמקצע במקום אחד. מצד שני, 68% מהנשאלים מרגישים שהשכר שלהם הוגן - מה שמלמד שהבעיה אינה נעוצה בשכר אלא בתפישה שאפשר להרוויח יותר.

עוד בסקר: 11% מהנשאלים דיווחו כי הם עדיין לומדים וכמעט מחצית השיבו כי היו מוכנים לעבור דירה בשביל עבודה חדשה.

עצוב לגלות שגם התעשייה החדשה, שאמורה לסמל את העידן החדש, סובלת בכל הנוגע למעמד האישה מכל התחלואים של העולם הישן, וגם בה יש פערים משמעותיים בין שכר הגברים ושכר הנשים וביכולת שלהם להתקדם, ובאופן גורף.

על-פי הנתונים, נשים מרוויחות פחות מגברים - 72% מהנשים מרוויחות פחות מ-12 אלף שקל לעומת 49% מהגברים. רק 8% מהנשים מרוויחות יותר מ-20 אלף שקל בחודש, לעומת 18% מהגברים. בהתבוננות בכל התחום, הפער בין השכר הממוצע של נשים וגברים אמנם הצטמצם במעט ועומד על 2,950 שקל לעומת 3,600 שקל בשנה שעברה, אבל מדובר בפער משמעותי שאין בו כל היגיון בתעשייה שמצביעה אולי יותר מכל התעשיות האחרות על העתיד.

עם זאת, להבדיל משנה שעברה, יש עלייה במספר הנשים בענף, והן כמעט סוגרות את הפער אל מול הגברים: 51%-49% לעומת 55%-45% ב-2015.