היום (ד') ייערך בבג"ץ דיון דרמטי בסוגיית חוק שכר הבכירים במגזר הפיננסי, בעקבות עתירה שהגישו נגד החוק איגוד הבנקים וחברות הביטוח. הדיון יהיה בהרכב מורחב של 7 שופטים ובראשם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.
עד כה נהנו הבנקים וחברות הביטוח מיחס חיובי יחסית מבג"ץ, שלא מיהר לשלוח אותם לדרכם ואף נתן נגד החוק, המגביל בפועל את שכר הבכירים לרמה של 2.5 מיליון שקל, צו ביניים.
החוק, שאותו קידם שר האוצר משה כחלון, מגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית ומהווה גרסה קיצונית יותר של החוק שניסה לקדם קודמו בתפקיד יאיר לפיד. החוק עבר לפני מספר חודשים ברוב גדול בכנסת.
הבנקים וחברות הביטוח לא עותרים נגד החוק כולו, אלא בעיקר בשני נושאים מרכזיים הקשורים לחוק. הראשון הוא הכוונה להגביל את שכר הבכירים לעד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בגופים הפיננסיים. כמו כן דורשים הגופים להבהיר כי החוק לא יחול על הזכויות הפנסיוניות של העובדים.
במה יעסוק הדיון, ומדוע הוא חשוב
1. סוגיית זכויות העבר: במערכת הבנקאית מעריכים כי בג"ץ יסכים להבהיר כי החוק אינו חל על רטרואקטיבית על זכויות עבר שנצברו, ובכך יפתור את הפלונטר שנוצר מהנוסח של החוק. החשש הוא שאם לא תהיה הבהרה שכזו, הבנקים ייאלצו לפגוע בזכויות עבר של חלק מעובדי הבנק הבכירים, מה שעלול להוביל לפרישה כ-200 עובדים בדרג ניהול בכיר (בעיקר בבנק הפועלים ולאומי) לפני שייכנס החוק לתוקפו.
גם המדינה בתגובתה לבג"ץ לא פוסלת על הסף את עמדת הבנקים וחברות הביטוח, ומציעה לאמץ את המתווה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שבדרך מסויגת וזהירה אמר כי ניתן שלא להחיל את החוק על הזכויות העבר.
"לגבי נושא הזכויות הפנסיוניות ופיצויי הפיטורים, נראה כי גם המחוקק עצמו לא התכוון לפגוע בהן, למרות שלא נתן דעתו לכך בעת ניסוח החוק. יפה עשה אבי ליכט שכתב את מה שכתב, ובאופן שבו כתב כדי להביע את השקפתו, הדומה לשלי, בעניין זה", אומר עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי, שעובד עם המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקאית. יחד עם זאת, נציין כי רובין לא ייצג את הבנקים בעתירה זו שהוגשה על-ידי עו"ד רלי לשם.
- אבל עמדת ליכט לא הייתה נחרצת בנושא.
"ליכט לא היה נחרץ, כהרגלה של חוות-דעת, וכהרגלו של בעל תפקיד בכיר בייעוץ המשפטי, שלא מחלק רולינג לכל דכפין. אבל כל מי שעיניו בראשו וקורא את משנתו של ליכט, מבין את כוונת המשורר".
עוד מוסיף רובין: "אני מניח שעמדה זו, שגם אומצה בתשובת המדינה לבג"ץ, תאומץ גם על-ידי בית המשפט העליון. לא יהיה אפוא צורך להכריז על בטלות החקיקה, שכן הפרשנות הנכונה המוצעת על-ידי ליכט נותנת מענה מבלי צורך לבטל חקיקה. אני מניח שהדברים יקבלו עוד ליטושים ורזולוציה נוספת ומחודדת בנוסף לנוסח של ליכט".
2. סיכוי נמוך לביטול מגבלת השכר: הנושא השני בעתירה הוא הכוונה להגביל את שכר הבכירים לרמה של עד פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. הבנקים וחברות הביטוח דורשים לבטל את הסעיף, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד ומפלה את החברות במגזר לעומת מגזרים אחרים שלא חלה עליהם המגבלה הזו.
לדברי רובין, על אף שהוא חושב שמדובר בסעיף בעייתי שמביא לאפליה של המגזר הפיננסי, הוא חושב שההכרעה בסוגיה אינה פשוטה כמו זכויות העבר.
"הנושא השני הוא מורכב יותר. זוהי טענה שמחייבת התמודדות ישירה ביחס לחוקתיותו של התיקון כולו ולפגיעתו בזכויות יסוד, והערכתי היא שמרכז הדיון מחר יסוב בה, שכן השאלה הראשונה, העוסקת בנושא זכויות העבר, היא קלה לפתרון ומונחת בפני בית המשפט כמעט על מגש של כסף", אומר רובין.
נזכיר כי בתשובת המדינה לבג"ץ היא פסלה על הסף את טענות הבנקים וחברות הביטוח, ואמרה: "הבנקים וחברות הביטוח לא הציגו נתונים עובדתיים קונקרטיים בנוגע לעוצמת הפגיעה הנטענת. החוק מבטא מדיניות חברתית כלכלית של המחוקק בנושא שכר, ולפיכך יש לנקוט משנה זהירות בהפעלת הביקורת השיפוטית"
ואכן, במערכת המשפטית מעריכים כי יש סיכוי נמוך שבג"ץ יתערב בנוסח חוק שעבר ברוב בכנסת לאחר שהובנה המשמעות שלו. "זה נדיר שבית המשפט מתערב בנוסח של חוק. אם בכל זאת בג"ץ יחליט להתערב בסוגיה זו, זו תהיה החלטה דרמטית שבדרמטיות", העריך גורם משפטי.
בבנקים שואבים עידוד מההחלטה בבג"ץ לדון בנושא זה בהרכב שופטים מורחב, וחושבים שאולי זה סימן שבבג"ץ חושבים שיש עילה להתערב, וכמתחייב מהחלטה מהותית - מעדיפים לעשות זאת בהרכב גדול.