מחקר: הסחרור במחירי המזון והדיור גרם לשחיקת השכר

מחקר חדש של המרכז טוען: "האינפלציה בעשור האחרון התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה רבה על משקי הבית ובמידה פחותה על היצרנים"

  • מחירי המזון
גלובס
סופרמרקט (צילום: shutterstock)

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מסביר מדוע בסוף 2015 היה השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי דומה לשכר ב-2001, בעוד באותה תקופה עלה הפריון לעובד ב-15%. המחקר מראה כי התרופפות הקשר נובעת מעלייה מהירה יותר של מדד המחירים לצרכן ביחס למחירי התוצר, לאחר שנים ארוכות של התפתחות דומה.

ההיפרדות של שני המדדים בעשור האחרון נובעת במידה רבה מהתייקרות מהירה של מחירי הדיור והמזון בעשור האחרון. בעוד סעיפים אלו מהווים נתח נכבד בסל הצריכה של משק בית טיפוסי, הם משקפים במידה מועטה בלבד את השינוי במחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. היפרדות המדדים הובילה לשחיקת ערך תפוקת העובדים, ובכך תרמה להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון לעובד.

לפי כותב המחקר, החוקר גלעד ברנד, "רבים עסקו בשאלה מדוע העלייה בפריון לא תורגמה לעלייה בשכר הריאלי, כפי שאפשר היה לצפות, ובין היתר נטען כי פירות הצמיחה אינם מחלחלים לשכבת העובדים בשל ירידה בכוח המיקוח של העובדים".

ההסבר החלופי שמציע ברנד הוא ששינוי במרכיבים שמשפיעים על האינפלציה הוביל לירידה בקצב הגידול של השכר הריאלי. המחקר מראה כי האינפלציה בעשור האחרון התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה רבה על משקי הבית ובמידה פחותה על היצרנים, דבר שתרם להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לפריון.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
גלובס undefined

בעוד השוואה בין הפריון לעובד ובין השכר הממוצע במונחים נומינליים מראה כי עלייה של אחוז בפריון תורגמה לעלייה של אחוז בשכר העובדים (כלומר, הקשר הצפוי בין השכר לפריון נשמר) - למעשה, בתקופה זו השכר הריאלי ברוטו של העובדים לא עלה, בשל עלית המחירים לצרכן.

התורמים המרכזים להתייקרות סל הצריכה הביתי הממוצע באותה תקופה הם סעיפי המזון והדיור, שהיו אחראים לכ-75% מעליית מדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אף שחלקם בסל הצריכה של משק בית ממוצע עומד רק על 42%. משקלם של שני סעיפים אלו במדד מחירי התוצר העסקי נמוך בהרבה ועומד לכל היותר על 11%, כך שסל התצרוכת של משקי הבית התייקר בקצב מהיר יותר מממוצע המוצרים והשירותים המופקים במשק. עקב כך הצמיחה בפריון אינה מתורגמת לעלייה בכוח הקנייה של העובדים.

גלובס undefined

המחקר ממליץ לקובעי המדיניות להתמקד בסעיפים התורמים לשחיקת השכר - תחומי המזון והדיור. "בתחום המזון אפשר לנקוט צעדים כמו מעבר לסבסוד ישיר של ענף החקלאות על חשבון הגבלות מכסות, חשיפת השוק לייבוא מתחרה מחו"ל, ומניעת ניצול כוח שוק מצד יצרנים דומיננטיים. בתחום הדיור רצוי להתמקד בצעדים שיסייעו להגדלת היצע הדירות", נכתב בהמלצות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' אבי וייס, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully