ביום קריסת המבנה של החניון ברמת החייל ביקר במשרדי חבר ותיק, ד"ר להנדסה אזרחית ואחד המומחים הגדולים בארץ בתחום בטיחות הבניה שגם נותן ייעוץ לחברות מחו"ל. המומחה הסתכל על התמונות מהאתר האסון שזרמו מאתרי החדשות וצפה בצילומי האתר ופלט: "זה בגלל המכרז. המבנה קרס רק בגלל המכרז".
לא אשקר ואומר שלא ציפיתי לשמוע הסברים הנדסיים מלומדים, מובנים פחות או יותר לבורים בתחום כמוני, לכן ביקשתי ממנו להבהיר את דבריו ובעיקר את הקשר בין "מכרז" לאסון כל כך כבד שנובע מקריסת חניון.
חברי לקח נשימה ארוכה, תוך שהוא מתכנן את מה שברצונו לומר כדי שהדיוט כמוני יבין והחל להסביר: "מאז שחוקק חוק המכרזים חלה חובה על כל הגופים הממשלתיים לבצע מכרז על מנת להשיג את המחיר הזול ביותר עבור העבודה המוזמנת.
"לצערי, במכרזים המובנים של הגופים הממשלתיים לא לוקחים בחשבון, או לא מסוגלים לקחת בחשבון את כל הפרמטרים המהווים גורם חשוב במכלול השיקולים למסירת העבודה לקבלן מבצע. אין התייחסות לדרישות והנתונים האמיתיים הנדרשים מהחברה הזוכה והמבצעת.
"חברות הנמצאות במצב כלכלי לא טוב חייבות לגלגל מחזור על מנת לשרוד, מציעות הצעות מחיר עם מרווחים נמוכים ביותר או בכלל ללא רווחים. לפעמים הצעות המחיר גובלות באבסורד ואף מובילות את הזוכים להפסדים קשים. כך אנו מגיעים למצב שלא תמיד האיכות מנצחת, וגורמי ביצוע שאינם נמנים עם המשובחים שבענף הבניה זוכים במכרזים ופועלים על מנת לבצע את העבודות עם מינימום עלויות".
היעדר מחשבה לטווח ארוך
עכשיו היה זה תורי לקחת נשימה ארוכה ולבקש את דעתו על ההשלכות של התופעה העגומה הזאת על ענף הביטוח. חברי המומחה ביקש לעיין בשאלונים שחברות הביטוח השונות ממלאות לפני קבלת עסקים בתחום הביצוע בענף הבניה לביטוח ולאחר עיון במספר טפסי הצעה נדמה שכבר לא יכול היה להתאפק. "אין כל קשר בין הטפסים הללו לבין ניתוח נכון של רמת הסיכון", הצהיר בנחרצות.
כאשר עזב חשבתי לעצמי שאסון הקריסה קשור למה שמתרחש במדינה בתחומים רבים, ולהיעדר מחשבה לטווח ארוך.
לפני שנים רבות, בביקור ברשות מקומית בגרמניה, הסביר לנו המארח, שכיהן כמנהל הכללי של הרשות ("דירקטור" בשפת המקום) שהוא מנהל את הרשות ללא פוליטיקאים. הוא גם הסביר שהם משקיעים עשרה אחוזים מהתקציב של כל פרויקט בתכנון ופיקוח, וכך אין להם טעויות ולא מבזבזים משאבים. זה באמת הנוהל של מדינות מסודרות, חושבים, חוקרים, מתכננים, מחליטים, ובסוף, מוצאים אל הפועל תוך כדי פיקוח מסודר.
דוגמה לנושא שלכאורה אמור לקדם את האינטרס הציבורי הוא המכרז שהוציא לאחרונה אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שהחליט להיכנס לתחום חדש נוסף עבורו: ביצוע מכרזים בין חברות עסקיות לבחירת אפיק פנסיוני לחיסכון ארוך טווח. זו החלטה חריגה ומוזרה, היות ולא ידוע בכל העולם המפותח על קיום רגולטור שעוסק בתחום זה.
ארגונים שונים מוציאים אל הפועל הליכים פרטניים של מכרזי פנסיה, שלרוב כוללים מספר אופציות עבור חברי הארגון, ועושים את זה מעמדה של להטיב בצורה כוללנית עם כלל חברי הארגון. מעולם לא נערך מכרז המיועד לכל אזרחי מדינת ישראל, וסביר להניח שלגופים אשר זכו במכרז שארגנה המדינה לא היה סיכוי גדול לזכות במכרז שהיה מארגן ארגון פרטי מסודר, שרואה לנגד עיניו רק את טובת עובדיו.
זוהי גישה פטרנליסטית של הדרג הפוליטי, המתאימה למשטרים שחלפו מהעולם, המטיל לרגולטור משימות שהוא לא צריך לעסוק בהן, היות ואין ביכולתו לנקוט בפעולות חשובות כגון מחקר מעמיק של מה שנדרש מהמשתתפים או הזוכים במכרז כזה. ביצוע מכרז חריג מהווה התערבות לא סבירה בשוק חופשי המתנהל בתחרותיות רבה. מכרז זה לא יכול לתת פתרון לחוסך לפנסיה.
האם הפקידות במשרד האוצר בחנה לעומק את ההשלכות בביצוע מהלך כזה, והאם פעולה כל כך קיצונית באמת תתרום למצבו האישי של כל אחד מהחוסכים הלא מאורגנים שנפגעו בעבר כתוצאה מהאפליה המבישה בה התנהלו חברות המנהלות את קרנות הפנסיה, בגיבוי משרד האוצר?
האם גוף מסחרי המעוניין לקלוט לקוחות חדשים והמתנהל ללא רווח יוכל לאורך שנים להתנהל בצורה נכונה ולספק לצרכן את השירות הבסיסי המינימלי לו הוא זקוק? או שאנו צפויים גם במקרה זה למחזות של קריסה?
האם כל אותם נכים ואלמנות הזקוקים לתמיכה ראשונית של גורם מקצועי יזכו לקבל תמיכה זו ברגע האמת? האם ייאלצו לפנות לגורמים חיצוניים הגובים עמלות יקרות על מנת להסדיר את תביעתם?
הכותב הינו יו"ר המכללה לפיננסים וביטוח