מדינת ישראל צריכה לבקש סליחה. ממי אתם שואלים? מרחל, קופאית ברשת מזון ענקית, מדליה שעובדת כזבנית בחנות של רשת בגדים גדולה, ומאלי שאחראי על שירות לקוחות ברשת לתחזוקת הבית.
אותם עובדים הוחתמו על טופס המאשר לכאורה שהם 'חסרי דת' כך שניתן יהיה להעסיק אותם ברשת גדולה ביום שבת. הובהר להם שבחתימתם על הטופס הם מוגנים. 'ומה יקרה אם לא אחתום?' שאלה רחל. נרמז לה שיהיה מאד קשה להמשיך ולהעסיקה. כמו רחל, דליה ואלי קיימים עוד אלפים הנאלצים לעבוד בשבת בניגוד לרצונם ובניגוד לחוק. מהם מדינת ישראל צריכה לבקש סליחה.
עובדים שאינם מצליחים למצוא עבודה בשל סירובם לעבוד בשבת, עסקים קטנים ובינוניים שקורסים בגלל קיומם של מרכזים גדולים הפתוחים בשבת, משרדי עורכי דין ורו"ח הנמנעים לכאורה, מהעסקת מתמחים שמעדיפים לנוח בשבת, בעלי רשתות שומרי חוק המפסידים הכנסות רבות למול המתחרים הישירים - כל אלו הם מקרים שעוברים מתחת לראדר של מדינת ישראל.
מדובר ברשימה המקיפה עשרות אלפים של עובדים שהמדינה החליטה באופן חד צדדי להפעיל מולם תוכנית התנתקות.
חשוב להבהיר שהחוק אמנם תומך בכל אותם הנפגעים, אבל מדינת ישראל נמנעת מאכיפה ונותנת רוח גבית לספסרי השבת. על שולחנם של מקבלי ההחלטות בממשלה מונחת ערמת שאלות גדושה, כאשר כל שאלה נוגעת בדרך זו או אחרת בפער ההולך וגדל בין אופייה של השבת היהודית ובין פניה כפי שהמציאות מגדירה אותה.
אז מה יגיד מקבל ההחלטות לרחל שנאלצה לחתום על טופס שהיא חסרת דת לכאורה? אותה רחל שממנה נמנע על ידי מעסיקה מלבלות בשבת עם בני משפחתה.
היכן טמון הפתרון? באחריות משותפת של כל הגורמים במערכת הפוליטית ובהכרה הברורה שצריך לחפש הסכמות ולא הסכמים. דרושה התכנסות לוועדה לאחריות לאומית לצורך הגדרה מחודשת של הסטטוס קוו אילו נושאים נדונים ברמה הלאומית, מה והאם להותיר משהו להסדרה מוניציפאלית, איך לעצב את הניסיון לשמירה על הסדר הציבורי ביום המנוחה.
כאשר כל מקבלי ההחלטות יבינו שיש להם חלק שווה בפאזל נגיע ליצירה החדשה. אחרת כולם יעסקו בלהמשיך ולזרוק את תפוח האדמה הלוהט הקרוי "אופיה של השבת בישראל" אחד לשני, ועל חשבון מי? על חשבון העובדים המוחלשים, וכן הם כבר עם כוויות.
העבודה הזאת צריכה להיעשות באופן שיטתי ולא להיות מושפעת מסדר יום תקשורתי. משבר סביב השבת מטעם כזה או אחר אינו צריך להשפיע על ההגדרה המחודשת שכולם צריכים לפעול להשיגה.
אם נחמיץ את הניסיון הזה אף סליחה לא תעזור. "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום"? עבור רחל ורבים שכמותה זו מציאות שעוד לא נראית באופק.
הכותב הנו מנכ"ל קואליציית שבת שוויון