מועמד השמאל לנשיאות בברזיל, לואיז אינאסיו "לולה" דה סילווה, זכה ברוב מכריע בבחירות במדינה. מספירת 87% מהקלפיות עולה כי "לולה" זכה ב-61% מהקולות, לעומת יריבו מהימין, ז'וזה סחה, שזכה ב-39%.
ביום הבחירות נראו שוטרים ליד הקלפיות במקומות רבים במדינה, וכ-4,000 חיילים, מגובים במסוקים, סיירו בשכונות המצוקה של ריו דה ז'ניירו, הנשלטות בידי סוחרי הסמים. במהלך היום הצביעו 170 מיליון איש בסיבוב השני בבחירות לנשיאות.
ניצחונו של לולה, שחגג ביום הבחירות את יום הולדתו ה-57, מציין שינוי דרמטי בברזיל, ונקודת מפנה בהיסטוריה של אמריקה הלטינית, שבהן צמרת השלטון באה בדרך כלל מקרב האליטה האמידה או משורות הצבא.
כ-10% מהאוכלוסייה מחזיקים ב-50% מעושרה של המדינה, שרובו נובע מגידולים חקלאיים ומאוצרות הטבע של המדינה, ששטחה גדול מזה של ארה"ב. המשקיעים, המבקשים את המשך רפורמות השוק של עידן פרננדו אנריקה קרדוזו, הנשיא לשעבר, קיוו לניצחונו של המתחרה סחה.
השאלה הגדולה היא מה יעשה לולה בניצחונו. אין ספק שהוא יהיה נתון מיד בהתחלה ללחצים מנוגדים. מחד גיסא, מצד בוחריו שיתבעו ממנו לקיים את הבטחותיו בבחירות, ומאידך גיסא, מצד משקיעים וקרן המטבע הבינלאומית, המודאגים מהשלכות יישום חלק מהתחייבויותיו בבחירות, ושיירצו לראות בהקדם שהוא דבק בהתחייבותו להפגין מנהיגות כלכלית זהירה. כבר במסע הבחירות הוא החל לרכך את הרטוריקה הסוציאליסטית שלו, ואולם לא היה בכך די כדי להרגיע את השווקים הכלכליים העצבניים.
רבות מכוונותיו של לולה לוטות בערפל, אבל הוא פיזר הבטחות רבות שבוחריו ידרשו ממנו לקיים במהירות. אף שהמנצח לא ייכנס לתפקידו לאלתר - הנשיא המכהן יישאר בתפקידו עד סוף השנה - הרי שהדרך שבה יטפל לולה בהעברת השלטון, יכולה לרמוז אם ברזיל צועדת לעבר משבר כלכלי גדול ממדים.
הבעיה הגדולה המטרידה את המשקיעים ואת קרן המטבע היא החוב הציבורי של ברזיל, המגיע עתה ל-250 מיליארד דולר, חוב שאפשר היה אולי להתמודד אתו לו נרשמה בברזיל צמיחה מסוימת בשנים האחרונות. צניחתו של המטבע המקומי, הריאל, והעלייה החדה בשיעורי הריבית, עלייה של 3% ב-14 באוקטובר למשל, מסבכות את המצב עוד יותר.
לולה מודע לכך שעצם מועמדותו והסיכוי שינצח תרמו לעצבנות בשווקים הכלכליים, ואט אט נאלץ להבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול לשיפור המצב הכלכלי. לפני כמה חודשים הבהיר שהוא מתכוון לדבוק במדיניות מס זהירה. ואולם, ברוב התחומים האחרים, לא הבהיר עמדותיו.
אין ספק שלולה ייאלץ להתפשר, ולו מכיוון שלמפלגתו, מפלגת הפועלים, לא יהיה רוב בקונגרס, וכדי לקדם את תוכניותיו תצטרך ממשלתו להקים קואליציה. כשם שקרדוזו כבר יודע היטב, קואליציה יכולה להקשות על הנשיא ליישם את כוונותיו.
מפלגת הפועלים התמתנה מאוד בהשוואה לעמדותיה בשנות ה-80, כאשר קראה להלאמה ולביצוע רפורמות קרקעיות מרחיקות לכת. הנהגת המפלגה אימצה בשנים האחרונות מדיניות המזכירה יותר את העמדות הסוציאל-דמוקרטיות במדינות אירופה, והיא מצדדת במדיניות שוק ומשכה ידיה ממדיניות קיצונית. בנוסף, המפלגה נקטה קו קשוח נגד תומכיה הקיצוניים. בתחילת שנות ה-90 היא גירשה שתי קבוצות קיצוניות שהתקיימו כארגונים עצמאיים בתוך המפלגה.
מועמד השמאל "לולה" - הנשיא הבא של ברזיל
הארץ
28.10.2002 / 7:19