250 אלף ילדים בישראל נמצאים במסגרת צהרונים. מרבית ההורים משלמים סכום הנע בין 900 ל-1,300 שקל לחודש, בשעה שלפי ממצאים שהוצגו היום (ה') בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, המחיר הריאלי צריך לעמוד על 650 שקל.
מי גוזר את הקופון? זו שאלה שעליה ניסו להשיב בדיון ארוך וממושך שמסקנותיו לא יחדשו הרבה להורים שחשים שהם נגזלים כשאין "אבא ואימא" לתחום כה מהותי במדינה, כלומר אין פיקוח על הנושא אין פלא שהבלגן חוגג.
שוק הצהרונים הוגדר כפרוץ וכנטול פיקוח כשהוא מהווה 35% מסך ההוצאה על חינוך במשקי הבית בישראל - שיעור שגדל ב-90% בשנים האחרונות מ-328 שקל בממוצע בשנת 2000 ל-611 שקל נכון לשנת 2014 ולא רק ההוצאה גדלה אלא גם מספר הילדים שמשתמשים בשירותי הצהרונים, האמורים לגשר על הפער של שעות מערכת החינוך ושעות העבודה של ההורים בישראל: מ-73,500 ילדים בשנת 2000 ל-250 אלף ילדים כיום.
טווח מחירי הצהרונים עומד על 900-1,300 שקל, כאשר העדר הפיקוח, תחום שתנסה יו"ר הוועדה, חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד) לעשות בו סדר כולל לא רק את המחיר אלא גם את התוכן הלימודי, הכשרות עובדי הצהרונים והמזון המוגש לילדים.
במקביל, בימים אלה מתנהלת מחאת רשת של הורים נגד מחירי הצהרונים בטענה כי מדובר בשוק פרוץ. "לדאוג ליקר לכם לא צריך להיות כל כך יקר" היא סיסמת המחאה שדורשת להסדיר פיקוח ולעצור את הניצול.
רותם שמעונוביץ, הורה ל-2 במודיעין, עומד בראש מחאה בעירו ודורש לקבוע רף אחיד לצהרונים בכל הארץ. הטענה היא שהעלות הריאלית של צהרון צריכה לעמוד על 650 שקל, תחשיב שהציגה חה"כ רחל עזריה (כולנו), סכום שגם משלמים הורים לילדים בגדרה במסגרת עמותת "אקדמיה לתלמיד" המפעילה צהרונים ניסיוניים בגדרה (סכום אשר כולל את המזון בצהרון).
אלהרר יצאה בקריאת השכמה למשרדים הממשלתיים. "נדרש פיקוח לא רק על המחיר אלא גם על המסגרת ומה שהיא נותנת לילדים ולילדות שלנו. הפער בין מה שצריך להיות ובין מה שקורה היום הוא גדול מאוד. יש פערים של פי 4.5 במחירים ברשויות שונות. אלו פערים מופקרים והם לא יכולים להימשך", אמרה והדגישה כי "משרד החינוך יצטרך לפרוס חסותו על כל עניין הצהרונים. כשאין אבא ואימא לנושא לא רואה מצב שבו כולם יישרו קו". דרישתה לקבל בטווח של שבועיים אחרי סוכות תשובות מכל הגורמים המעורבים בתחום, קרי משרד החינוך, האוצר, הכלכלה, רשויות מקומיות.
את המצב הפרוץ של הענף הציג היטב דוח שהוגש היום בדיון ושאותו כתבה אתי וייסבלאי. הדוח מוכיח שגם שנתיים אחרי דוח המבקר משנת 2014, הכשלים שפורטו אז בנושא - לא תוקנו. כבר אז דובר על כך שאין גוף ממשלתי האמון בצורה מוסדרת על הענף, אין פיקוח על הכשרה מקצועית, אין פיקוח על הזנה, כשבשעתו בדוח תמחור ועלויות של צהרונים הוגדרו כ"גזל". מה השתנה? דבר לא.
הדוח כיום, מציג תמונה עגומה לפיה כל רשות גובה כפי רצונה, וזאת, שוב נטען כפועל יוצא לכך שאין גוף ממשלתי שמתווה מדיניות ושהוא גם מפקח על נושא הצהרונים באופן ברור ומוסדר - משרד החינוך לא רואה את עצמו אחראי (למעט על צהרוני ציל"ה צהרי יום הכוללות 3,300 מסגרות ב-70 רשויות מקומיות) מכאן שזו פעילות שנופלת בין הכיסאות אין פיקוח על הכשרת העובדים, אין פיקוח על התפריט ועל המזון שמוגש לילדים, אין פיקוח על המחירים ועל תוכן הפעילות.
בשעתו קבע משרד מבקר המדינה כי משרד החינוך צריך להתוות את הנושא תחתיו וכי גם לרשות המקומית יש אחריות בקביעת אמות מידה ובפיקוח. למעשה המצב היום הוא שיש גורמים שונים שמטפלים בנושא הצהרונים אולם כל אחד בזווית אחרת, משרד החינוך, הרשויות המקומיות וגם משרד הכלכלה שמעורב בצהרונים, אולם רק בזווית הסבסוד להורים בהתאם לרמת ההכנסה: מאז 2007 משרד הכלכלה מאפשר לצהרונים בישובים מסוימים לקבל הכרה. ב-2016 הוכרו כ-3,000 צהרונים ובהם כ-35,000 ילדים 16,000 מתוכם זכאים היו לסבסוד במחיר הצהרון בהתאם לרמת ההכנסות של ההורים.
אלא, שהדוח ממחיש כי הקצאות הממשלה לסבסוד האמור לא מוצו למרות שהיקפן צנח: ב-2011 התקציב למשרד הכלכלה עמד על 250 מיליון שקלים וב2013 הוא ירד ל-80 מיליון שקל, ב-2015 נוצלו 65 מיליון מתוך 92 מיליון שאושרו מכאן, כך מציג הדוח שהאגף לא ניצל את מלוא התקציב בכל השנים. בשורה התחתונה, ההורים משלמים את המחיר לשוק הפרוץ, הילדים משלמים את המחיר בחולשה הפדגוגית נטולת הפיקוח. באוצר אגב מנמקים שתקציב שלא נוצל חוזר לאוצר.
חה"כ רחל עזריה (כולנו) תהתה מי גוזר את הקופון מכספי ההורים? "העיריות גוזרות הרבה כסף", קבעה "וזאת בהעדר פיקוח וכללים. ההורים הם קהל שבוי לצהרון שיש בגן אליו רשומים ילדיהם ואפשר לגבות מהם כמה כסף שרוצים. המחירים עולים בצורה תמידית מבלי לספק לזה כל הסבר, אחרי ועדת טרכטנברג התרחשה הקפיצה הגדולה במחיר משום שסברו שלהורים התפנתה הכנסה עם הרחבת גיל חוק חינוך חינם".
בעניין זה הוסיפה קרן מרציאנו, תכנית חיסכון (ערוץ 2) שלאחרונה שידרה תחקיר בנושא כי "ביקשנו לראות מה התקורות ומה ההוצאות של צהרונים ברחבי הארץ. בשום מקום לא הצלחנו להגיע לשקיפות. היינו נדיבים בחישוב שערכנו והגענו ל-650 שקל בחודש בשעה שההוצאה הממוצעת עומד על 900 עד 1,300 שקל מישהו כאן גוזר קופון ולוקח קופון. באחת העיריות הגענו לדוח שהציג רווח של 3 מיליון שקל מהצהרונים, שאמרו לנו שאותו מפנים לפעילויות קהילתיות אחרות. למה ההורים צריכים לסבסד את זה?".
חה"כ אורי מקלב טען לפי ההתנהלות כיום "הצהרונים הם החצר האחורית של מערכך החינוך. הן המסגרות המשלימות זה לא אקסטרות אלא הדבר הבסיסי". עוד טען כי באשכולות הנמוכים צפויה להיות עלייה של 150% (צהרוני ציל"ה).