משנה מה לומדים? רוב הסטודנטים לא חושבים ככה

מאות אלפי סטודנטים עומדים לפתוח את שנת הלימודים החדשה בקרוב ל-70 אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. העובדה שישראל היא מהמדינות המובילות בעולם באחוז בעלי ההשכלה הגבוהה רק מחזקת את התהייה הגדולה: איך התואר הראשון ישפיע בסיום המסלול על תחילתה של קריירה מקצועית של אותם בוגרים חסרי ניסיון?

מסקר חדש עולה כי רק מחצית מהסטודנים (54%) מאמינים שהתואר יעזור להם למצוא עבודה. הרוב המוחלט של סטודנטים מאוכזבים מההכוונה התעסוקתית שקיבלו במהלך הלימודים, ורוב הסטודנטים מתכוונים להמשיך בלימוד מקוון לאחר סיום התואר על מנת לשפר את הסיכויים למצוא עבודה.

הסקר נערך בצורה מקוונת בקרב כ-400 סטודנטים ובוגרים ישראלים ממאפיינים דמוגרפיים מגוונים, ביוזמתו של יואב מלמד מנהל "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קבוצת חיפוש העבודה בה חברים כמעט 110,000 אנשים. "מדי קיץ שוק העבודה מוצף ברבבות אקדמאים טריים עם עודף ביטחון עצמי וחוסר הזדמנויות ראויות", אומר מלמד, "בתקופה קשה זו של אחוז מובטלים דו ספרתי שעולה בהרבה על נתוני הלמ"ס, היה לי חשוב לבדוק איך סטודנטים ובוגרים מתייחסים לזיקה בין ההווה הלימודי שלהם לעתיד המקצועי שלהם".

על פי הסקר 53% מהמשתתפים קבעו כי הם רואים במידה רבה קשר בין תחום לימודיהם לבין התחום בו הם מחפשים כרגע תעסוקה. אחוז כמעט זהה, 54% מהמשיבים, העידו כי הם מאמינים שעצם ההחלטה לרכוש השכלה אקדמית כלשהי במידה רבה תעזור להם להתקבל למשרה. כלומר, רק כמחצית מהסטודנטים והבוגרים אופטימיים לגבי כדאיות התואר הראשון באופן כללי, ושלוש עד ארבע שנות לימודיהם לא גרמו להם להתחרט על החוגים שבחרו ככיוון תעסוקתי. כמו כן, הקורסים המסוימים שהם לומדים במהלך התקופה במשך אלפי שעות נתפסים בעיניהם כפחות רלוונטיים להצלחה בקריירה. 50% ממשתתפי הסקר העריכו כי רק במידה חלקית יעשו שימוש בידע שרכשו בזמן הלימודים גם לאחר שיתחילו לקבל משכורת חודשית. הדבר מתקשר לטענות רווחות על כך שהתכנים האקדמיים תיאורטיים מדי ופחות מעשיים למקצוע העתידי.

כאן לא מסתיימת מורת הרוח של הנשאלים מהקמפוסים האקדמיים בהם בחרו. אחת השאלות בסקר בחנה האם לתחושתם קיבלו ממוסד הלימודים הכוונה תעסוקתית ראויה. הדבר התייחס להכשרה לקראת מיונים מול גורמי משאבי אנוש ומנהלים מגייסים ולהפנייה למשרות רלוונטיות לכישוריהם והשכלתם. 70% מהמשתתפים הפגינו בתשובותיהם אכזבה מוחלטת מכמות ואיכות העזרה שקיבלו ממרכז הקריירה של הקמפוס. 38% טענו כי לא קיבלו שום הכוונה תעסוקתית, בעוד 32% טענו שכמעט ולא קיבלו סיוע מקצועי מהסוג הזה. "חיפוש עבודה הולך ונהיה קשה ותחרותי יותר, בטח אם אינך שייך לקומץ בוגרים מצטיינים של תואר הנדסי מאוניברסיטה מובילה", מסביר מלמד. "חבל מאוד שמוסדות אקדמיים רבים מדי, ובפרט הגדולים שבהם, אינם מחוברים למציאות. לא מספיק להכשיר סטודנט לתחום עיסוק מסויים. חייבים ללמד אותו בקורס ממוקד או לפחות בסדנה איך מחפשים עבודה. וזה כולל כתיבת קורות חיים, ניסוח מייל מקדים, התנהלות מול מראיינים ועוד. זו הרי תורה שלמה".

השאלה האחרונה בסקר התייחסה להמשך לימודים לאחר סיום כל הבחינות ועבודות ההגשה. המשתתפים נשאלו מה יבחרו לעשות לצורך שיפור סיכוייהם ביחס למועמדים אחרים, שסיימו תואר ראשון זהה לשלהם. באופן מפתיע משהו, לאחר שנים של עלייה מתמדת במספר הנרשמים לתארים מתקדמים, תואר שני קיבל רק 23.6% מההצבעות, אפילו פחות מאפשרות הקורסים המקצועיים (28.5% מהמשתתפים). האופציה הכי פופולרית הייתה לימוד עצמי מקוון, שזכתה למספר כפול של בוחרים: 47.4% מכלל המשתתפים. אין ספק שהמהפכה הדיגיטלית והקלות הגוברת להיחשף לתכנים מקצועיים עדכנייים עשתה את שלה. ותעודת הנדסאי, כך מסתבר, זוכה לזלזול מופגן מבעלי תארים אקדמיים. רק חצי אחוז מכלל המשיבים בחרו בה כמתאימה להקניית יתרון יחסי על פני מועמדים מתחרים עם רקע דומה.