בנק ישראל: עיקר פעילותם של הזרים בשוק המט"ח - ספקולטיווית

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הנפח היומי הממוצע של המסחר בשוק שקל-מטבע-חוץ ב-2,153 מיליון דולר לעומת 1,981 מיליון דולר ב-2001. קצב הגידול של נפח המסחר בתקופה זו - 9% - הואט לעומת השנים הקודמות: 58% ב-2001 ו-53% ב-2000. כך נמסר ממחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל.

התפתחות השימוש בעיסקות ההחלף (עסקות עתידיות) מראה כי המוסדות הפיננסיים הזרים מחזיקים בנתח שוק גדול של עסקות ההחלף - 68%. עסקות אלו מאפשרות למוסדות הפיננסיים הזרים לממן את פעילותם בשוק ההמרות ולנהל פוזיציות כנגד שינויים צפויים בשיעורי הריבית.

חלקו האחר של נפח העסקות במט"ח, שהוא עסקות ההמרה (עסקות במזומן), גדל ב-17%, בדומה לשיעור גידולן של עסקות אלו ב-2001. הנפח היומי הממוצע של עיסקות ההמרה הסתכם בתקופה הנסקרת ב-862 מיליון דולר, בממוצע ליום. משקלם של המוסדות הפיננסיים הזרים בפלח שוק זה קטן, יחסית - 17% בתקופה הנסקרת, מעט גבוה יותר משהיה אשתקד - 16%.

בשנים האחרונות ישנה עלייה במעורבותם של מוסדות פיננסיים זרים בשוק מטבע-חוץ המקומי. בבנק ישראל מציינים כי המשך מגמה זו ב-2002, יכולה להצביע על אימון שלהם באיתנות המשק הישראלי, למרות הקשיים בהם הוא נתון, וכן על הזדמנויות שצופים מוסדות אלו להפקת רווחים ממניעים ספקולטיוויים. בבנק ישראל הדגישו, עם זאת, כי מניעים אלה גורמים לתנודות בשער השקל בשני הכיוונים.

בבנק ישראל מצאו כי לעסקות ההמרה השפעה ישירה על שער החליפין: בימים בהם הנפח היומי הממוצע היה הגבוה ביותר - מעל 1,500 מיליון דולר - נרשם גם השינוי היומי הממוצע הגדול ביותר בשער החליפין - 0.8%. ואילו בימים בהם הנפח היומי הממוצע היה הנמוך ביותר - בין 300 ל-500 מיליון דולר - השינוי היומי הממוצע בשער החליפין היה הנמוך ביותר - 0.2%.

בבנק ישראל מצאו כי בימים בהם הנפח היומי גבוה במיוחד - מעל 1,500 מיליון דולר - עלה חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים בסך ההמרות ועמד על 20%. ההסבר הוא משקל גבוה יחסית של פעילות ספקולטיווית בפעילות של המוסדות הזרים, ורגישותה של פעילות ספקולטיווית לאירועים מיוחדים. המוסדות הפיננסיים הזרים מגיבים לאירועים חריגים בקנייה או מכירה של שקלים כנגד מטבע-חוץ בהיקפים ניכרים.