תמונת מצב מעורבת

תמונת המצב בשוק ההיי-טק רחוקה מלהיות חד משמעית. אם נחלק את הדיון לשני סקטורים - סקטור החברות הציבוריות וסקטור החברות הפרטיות - נראה כי ההבדל ביניהן הוא במצבן ורמת פעילותן השונה לחלוטין.



באשר לחברות הפרטיות, אנו רואים כי כל חברות הסטארט אפ, הנתמכות על ידי קרנות ההון סיכון, נאבקות על חייהן. מספר רב של חברות נסגר. השבוע נודע על פיטורים משמעותיים בחברות לאחר שגייסו כסף, והגורם הקריטי שהינו המניע העיקרי להשקעה בהן - הסיכוי לאקזיט, לא נראה באופק.



הצלחתם של הסטארט אפים לביצוע אקזיט הולם בדרך של הנפקה ציבורית (IPO) או באמצעות מכירת החברה לגורם אסטרטגי גדול, אמורה להוות אחד הגורמים המרכזיים בתמרוץ המשקיעים בקרנות הון סיכון ובהקמתן של חברות סטארט אפ. יש קשר ישיר בין הפעילות בשוק ההון לבין מצבה של תעשיית ההון סיכון. כיום, למעשה, כמעט שלא קיימים אקזיטים בבורסות או במכירת חברות, ולכן הסיכון המרכזי של חברות הסטראט אפ הינו היקף המשאבים העומד לרשותן עד שישתנה המצב.



הגורם הפיננסי הפך להיות הגורם המרכזי בפעילותן של כל חברות ההיי-טק - לא הגורם הטכנולוגי ולא הגורם הניהולי. מכאן ברור כי לפחות בשנת 2003 צפוי המשך הירידה בהיקף הפעילות וההשקעות בחברות הסטארט אפ, וכי חברות שלא ישכילו לצמצם, לפטר ולשמור את הרזרבות העומדות לרשותן לתקופה ארוכה יותר - עשויות למצוא את עצמן על סף סגירה.



נכונות קרנות הון הסיכון להמשיך ולתמוך בחברות, באם לא יחול שינוי בסיכויי האקזיט תהיה נמוכה מאוד, ולכן התמונה בכל הקשור לחברות הפרטיות ולפעילות בסקטור ההיי-טק הינה קודרת למדי באופן גלובלי. בישראל כמובן קיימות הבעיות הייחודיות שלנו. היקף ההון אשר עדיין קיים, העומד לרשות קרנות הון סיכון להשקעות חדשות ולהשקעות המשך, הולך ומצטמצם ולכן גם נכונותם להשקיע קטנה וזהירותם גדלה. כפי שכבר ציינו בשבועות האחרונים, מפת קרנות ההון סיכון בישראל בשנת 2004-2005 תשתנה באופן משמעותי.



המצב שונה בחברות הציבוריות



לעומת זאת, אם נסתכל מה שקורה בחברות הטכנולוגיה הציבוריות, הרי המצב שונה ואינו חד משמעי. חלק מהחברות מדווחות על שיעורי צמיחה מרשימים, כולל גידול ברווחיות. חלק מהחברות ממשיכות לדווח על הפסדים, צמצומים ובעיות בפעילותן. הדבר בולט בסקטורים שונים. אם נסתכל על סקטור התוכנה, אין ספק שביצועי חברות מובילות כמו מיקרוסופט הינן מעבר למצופה, לעומת חברות אחרות כגון סיבל אשר ממשיכה לדווח על הפסדים. המצב דומה גם בתחום החברות היצרניות. לעומת גידול בהכנסות בנוקיה, ההפסד באריקסון היה גדול מהצפוי. בתחום ייצור ציוד מחשבים, יבמ אופטימית וסאן מיקרוסיסטמס פסימית.



גם בחברות הישראליות הנסחרות בבורסה המצב דומה. חברה כמו אם סיסטמס מראה על גידול משמעותי בהכנסות, ומרקורי עדיין מחייכת למרות סימני השאלה. לעומת חברות אחרות שמצבן גרוע. כלומר, מצב שוק ההיי-טק העולמי אינו בהכרח בכיוון ירידה, וחברות שונות מצליחות להראות ביצועים יפים מאוד גם בתקופה הזו.



התמונה הכללית קודרת ושוק ההיי-טק הגלובלי נמצא במשבר. אבל המשבר איננו חד משמעי ולא חל על כל החברות. בסופו של דבר, כאשר יחול שינו במגמה הכללית, החברות הטובות ימשיכו להיות טובות וגם החברות בעלות הביצועים היותר גרועים, שיבצעו התאמות וקיצוצים, ימצאו את עצמן בנקודת פתיחה טובה יותר לגבי המשך פעילותן. ולכן יש מקום לאופטימיות לגבי סקטור ההיי-טק ברמה הגלובלית.



שוק ההון אמור להיות זה שיראה על השינוי. העליות בשבועות האחרונים נתנו סיבה לחיוך מסוים, אך לדעתנו ארוכה הדרך ומוקדם להסיק מסקנות לגבי שינוי כיוון. ראה שהשוק עדיין ידדה בין עליות חדות וירידות חדות בתקופה הקרובה. כפי שנאמר - "עוד ארוכה הדרך לחירות".



המדדים הכלכליים בשוק האמריקאי ברבעון האחרון של השנה עשויים להיות משמעותיים לגבי מצב הרוח הכללי בשנת 2003, כי בסופו של דבר הכלכלה בנויה על הצרכנים ותקופת החגים הינה תקופה המצביעה על מצב הרוח הצרכני.



לגבי ישראל, עקב התלות בכל מה שקורה בעולם, ודאי שהתפתחויות אלה יושפעו על ישראל ועל תחום ההיי-טק כאן בצורה משמועתית ביותר, וזאת בנוסף להתפתחויות הפנימיות בנושאים הגיאופוליטיים שהם גורם המייחד את הפעילות בארץ.