הבנקים מתנגדים לדרישת הפיקוח להפחית ערך נכסים לפי מחיר השוק

סגן המפקח על הבנקים, מוטי שפיגל, שלח לבנקים מכתב שבו הוא מודיע כי בכוונתו ליישם את חוות הדעת של רשות ניירות ערך בעניין השימוש בהערכות שווי חיצוניות כאשר קיים הפרש בין ערך השוק של השקעות סחירות לשווי שעל פיו הן מוצגות בדו"חות הכספיים. מכתבו של שפיגל נשלח לבנקים בסוף ספטמבר, ואולם מאז הספיקה רשות ניירות ערך לחזור בה מעמדתה המקורית ולהעביר את הטיפול בסוגיה למוסד לתקינה חשבונאית.



בבנקים זועמים על עמדת הפיקוח על הבנקים וטוענים כי היא גובשה בפזיזות ומבלי לתת את הדעת על משמעותה לגבי פעילות הבנקים. בבנקים סבורים כי אימוץ הכללים שמבקש בנק ישראל להנהיג, יערער את מערך הביטחונות המצוי בידיהם, בעיקר של חברות הנסחרות בבורסה. כאשר חברה נאלצת להכיר בירידת ערך של השקעה סחירה, היא רושמת הפסדים וכך נשחק שווי הביטחונות שבידי הבנק. אף שמדובר בהחלטה חשבונאית, היא בעלת השלכות כלכליות והשפעה מהותית על הבנקים.



החשבים של הבנקים הגדולים כתבו לפיקוח מכתבי תשובה שדוחים את כוונת בנק ישראל לאמץ את הגישה שגיבשה רשות ניירות ערך. עמדתה המקורית של הרשות, שהתקבלה עוד בתקופת כהונת היו"ר הקודמת, מירי כץ, קובעת מגבלות כמותיות על תוקפן של הערכות שווי ועל היכולת להשתמש בהן כנימוק להימנעות מהורדת ערך של השקעות בניירות ערך סחירים המוצגים בהשקעת קבע.



נייר העמדה של הרשות הוצג ב-19 בספטמבר באתר האינטרנט של הרשות והציבור הוזמן להגיב עליו. הנייר גובש בעקבות ריבוי המקרים שבהם חברות נמנעו מלבצע הפרשה בגין ירידת ערך השוק של השקעות בניירות ערך סחירים, ותחת זאת הזמינו הערכות שווי חיצוניות, שמטרתן להכשיר את החלטתן.



הרשות הציעה שאם ממוצע השווי בבורסה של השקעה, במשך תשעה חודשים רצופים המסתיימים ביום שסמוך לאישור הדו"ח הכספי, יהיה נמוך ב-30% משווי המניה בספרי החברה, ואם ממוצע השווי ב-20 הימים שקדמו ליום הסמוך לאישור הדו"חות הכספיים נמוך ביותר מ-10% מיתרת ההשקעה בספרי החברה בדו"חות הכספיים האחרונים - יהיה צורך בהפרשה לירידת ערך. עוד ציינה הרשות כי לא תתיר לחברות להעניק שיפוי למעריכי השווי, כאשר היא מתבססת על הערכתם בעת עריכת הדו"חות הכספיים.



בעקבות פרישתה של כץ וכניסתו של משה טרי לתפקיד יו"ר הרשות, ביקש טרי ללמוד את הנושא, וכן הוחלט לפנות למוסד לתקינה חשבונאית כדי שתבחן את מידת התאמתם של הכללים בנושא ירידת ערך השקעות קבע לנסיבות המיוחדות המאפיינות את שוק ההון הישראלי. ככל הידוע, העמדה שיגבש המוסד לתקינה חשבונאית תתבסס על הגברת הגילוי הנאות של החברות בעת שימוש בהערכות שווי חיצוניות, ופחות על נוסחאות.



אף שרשות ניירות ערך נסוגה מכוונתה המקורית והעבירה את הטיפול למוסד לתקינה חשבונאית, הפיקוח על הבנקים לא משך את מכתבו של שפיגל ועמדתה הקודמת של הרשות עדיין משמשת בסיס לקביעת הכללים במערכת הבנקאות. בבנקים טוענים כי עמדתה המקורית של רשות ניירות ערך היא יצור כלאים ואינה מקובלת בשום מקום בעולם, ולפיכך עלולה להקשות על חברות ישראליות שירצו לבצע הנפקות בחו"ל.



מקור בנקאי בכיר אמר: "רשות ניירות ערך בעצמה חזרה בה מעמדתה, ולכן לא ברור מדוע בנק ישראל מתעקש לאמץ כללי מדידה ותקנים מקומיים תוך התעלמות ממה שמקובל בעולם".



דובר בנק ישראל מסר כי הפיקוח מקיים דיונים בסוגיית הערכות השווי וכי עדיין לא התקבלה עמדה סופית בעניין.