עופר נמרודי, הסכם העסקה - טייק 2

עופר נמרודי, מבעלי השליטה בחברת הכשרת היישוב לא מתייאש כל כך מהר. לפני כשנה, ניסה נמרודי לאשר לעצמו חבילת שכר בהיקף כולל של 88 אלף שקל. אלא שהתזמון של נמרודי באותה העת לא היה מוצלח. הסכסוך שלו עם רועי גיל ואיתן אלדר, שהחזיקו בכ-24% מהון המניות של הכשרת היישוב, צבר כותרות ואלו סירבו בתוקף לתמוך בחוזה ההעסקה החדש של נמרודי, ואף דאגו לייחצן את ההתנגדות הזו היטב.



גם המשקיעים המוסדיים לא שמחו לאשר את חוזה ההעסקה החדש של נמרודי, ובסופו של יום נאלץ נמרודי להתקפל ולהוריד את עלות השכר הכוללת שלו לרמות סמליות בלבד, שהסתכמו בכ-4,000 שקל בלבד.



היום, מדווחת חברת הכשרת היישוב לבורסה כי תם עידן השכר הסמלי, וזהו הזמן לחזור לעידן ההטבות המפליגות, המגיעות לנמרודי מתוקף תפקידו כעוזר ליו"ר הדירקטוריון של החברה. נמרודי דורש לכנס אסיפה כללית מיוחדת שתאשר את חוזה ההעסקה הנאה שלו, שעלותו החודשית לחברה מסתכמת בלא פחות מאשר 156 אלף שקל- גידול של 77% מהחוזה שביקש נמרודי לאשר לו לפני כשנה ונכשל.



אלא שכעת, כך נראה, מקווה נמרודי להעביר את ההחלטה באסיפה הכללית בעזרת השותפים החדשים, משפחת ברזני, שרכשו לפני כחודשיים מרועי גיל ואיתן אלדר מחצית מהמניות מחברת ירדן אחזקות , שמחזיקה בפועל בכ-24% מהון המניות של הכשרת היישוב, וכ-12% מזכויות ההצבעה בה. קופות הגמל של בנק הפועלים וקרנות הנאמנות שלו, מחזיקות ב10.18% מהון המניות ובכ-5.61% מזכוית ההצבעה, ציבור המשקיעים מחזיק בכ-15.91% מהון המניות ובכ-7.95% מזכויות ההצבעה, וגיל ואלדר מחזיקים נכון להיום כ-12% מזכויות ההצבעה, כיוון שהעסקה עם משפחת ברזני עדיין לא הושלמה. בהנחה שזו תושלם עד לזימון האסיפה הכללית יחזיקו גיל ואלדר ומשפחת ברזני בכ-12% מהון המניות ובכ6% מזכויות ההצבעה כל אחד בחברה.







מהנתונים הללו עולה לכאורה כי הסכמתה של משפחת ברזני להסכם ההעסקה לא מספקת, שכן על פי החוק, בכדי לאשר עסקת בעלי עניין - יש צורך שלפחות שליש מהרוב שהצביע בעד ההחלטה לא יהיה נגוע במניעים אישיים לעסקה המאושרת. במקרה כזה, נדרשים לפחות 6.5% מזכויות ההצבעה בחברה, ולמשפחת ברזני יש כזכור רק 6%. אלא, שלאסיפות הכלליות, לעולם לא מגיעים בעלי מניות מקרב הציבור ולפיכך סביר להניח שהסכמת משפחת ברזני להסכם ההעסקה החדש של נמרודי, אם תינתן, עשויה להספיק לו לאישור החוזה הנוצץ.







גם אם יאושר החוזה וגם אם לאו, תצטרך החברה להסביר לבעלי המניות שלה כיצד עלות השכר הכוללת של העוזר ליו"ר הדירקטוריון בחברת הכשרת היישוב גבוהה בכ-7% מהשכר של יו"ר הדירקטוריון עצמו. בנימוקים שנתנה ועדת הביקורת להחלטתה לאשר את הסכם ההעסקה, היא מציינת כי שכרו של נמרודי דורש עדכון, שכן היום הוא מקדיש את מיטב זמנו לחברה עצמה, בעוד שבעבר הייתה נתונה מרבית תשומת הלב שלו לניהול משפטו. השאלה שצריכה להישאל היא, האם מי שעלות שכרו היא הגבוהה ביותר בחברה ומי שמקדיש את רוב זמנו לה - הוא זה שלוקח בפועל את ההחלטות אליהם נידרש יו"ר הדירקטוריון מתוקף תפקידו.