כ-2,800 דונם נצבעו בימים האחרונים בשחור, אלפי תושבים נותרו חסרי בית, לאחר שכ-600 בתים נשרפו כליל, ומעל 1,000 דירות ניזוקו. כאבם וסבלם של הניזוקים מהשריפות שהשתוללו ברחבי הארץ, הפך לכאב קולקטיבי-לאומי. האמפתיה כלפי הנפגעים גדולה, והמדינה נרתמה לארח אותם, לדאוג להם לבגדים, מזון וכל דבר שיזדקקו לו בימים הקרובים.
גם שר האוצר, משה כחלון, יצא אתמול (א') בהצהרות מעודדות על כך שהמדינה תפעל במהירות לפצות את נפגעי השריפות, שהוכרו כהצתות על רקע לאומני. "אני מבקש מכל הנוגעים בדבר לפעול לפי סולם הרגישות הגבוה ביותר של אנשים שמשתתפים במצוקה, מתוך הבנה לגודל השבר", אמר כחלון שלשום בישיבת חירום.
עוד הוסיף שר האוצר: "האנשים שיגיעו אליכם עברו אירוע קשה. הטיפול בנפגעים אינה מלאכה קלה, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה במקצועיות ובמהירות המירבית. זו חובתינו כלפי האזרחים הטובים האלה, שאנחנו יודעים לגבות מהם מסים במהלך השנה - עכשיו הם צריכים אותנו. אל תתנו להם לטבוע בניירות, לא לשלוח אותם ממשרד למשרד, לא לטרטר אותם".
בישיבה הוחלט כי כל מי שאינו יכול לשוב לביתו בעקבות השריפות ברחבי הארץ (כולל שוכרי דירות), יקבל מהמדינה פיצוי ראשוני של 2,500 שקל לאדם.
גם ראש רשות המסים, משה אשר, הבהיר אתמול ל"גלובס" כי רשות המסים תפעל במהירות כדי להחזיר את חייהם של הניזוקים למסלולם. "החל מהבוקר נפתחו מוקדים של מס רכוש קרן פיצויים, בטבריה, בחיפה, בירושלים ובתל-אביב, ויש מענה טלפוני לכל מי שפונה. פתחנו גם את האפליקציה האינטרנטית, ואפשר דרך האינטרנט להגיש את התביעה לפיצויים, ואז מיד אנחנו שולחים צוותים, שחלקם הגיעו כבר לשטח בשעות הבוקר המוקדמות - צוותים של מס רכוש ושמאים מתוך מאגר השמאים, שעוברים בין הפגיעות השונות, בין הנזקים, ועושים את השמאויות", אומר אשר ל"גלובס".
לדברי אשר, "יש בתים שנפגעו כליל, ושם באמת יצטרכו לעשות שמאות עמוקה יותר, עם מהנדס בניין, לעתים אפילו להרוס ולבנות מחדש, וזה דבר שמן הסתם לוקח קצת יותר זמן, ויש דברים פשוטים, קלים, בתים שבהם נשרפו רק שמשות, תריסים או חלק מהתכולה, מכונית - ובהם נותנים מענה מידי, ואפשר להגיע לסיום התהליך הזה מהר".
קושי בהוכחת הנזק
נשמע פשוט וטוב. אך מומחי מס רכוש לא מתרשמים מההצהרות האופטימיות. עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה לתחום פיצוי מס רכוש וקרן פיצויים, אומר אתמול בנימה סקפטית כי "כבר שמענו את הכול בעבר, והמציאות הוכיחה לנו שלא כל-כך קל להגיע לפיצוי על הנזקים".
ראשית, מבהיר עו"ד-רו"ח אריה, "הפיצויים ממס רכוש ניתנים רק בגין פעולות מלחמה ואיבה, והניזוק הוא זה שצריך להוכיח שהייתה פעולת איבה. לא סביר שהניזוק יוכל להוכיח שהייתה הצתה מכוונת. צריכה להיות הכרזה של אלוף פיקוד העורף, ורק אז יהיו פיצויים, או לחילופין, כמו שעשו בזמן המבצעים ברצועת עזה, ששר האוצר יעביר תקנות לאישור לפי חוק מס רכוש, ואז אפשר לקבוע שגורמי הביטחון רואים בזה הצתות. כל עוד לא תהיה הכרזה כזאת, אין סמכות בחוק לשלם מקרן הפיצויים".
קרן הפיצויים מאפשרת תשלום פיצוי במסגרת חקיקת חוק מס רכוש וקרן הפיצויים - שנועד להעניק פיצוי לתושבים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות.
- הוצהר כי מדובר בהצתות על רקע לאומני, אז לכאורה אין מחלוקת על הזכאות לפיצוי.
עו"ד-רו"ח אריה: "אבל גם זה לא אומר שיהיה קל לקבל את הפיצויים. הפיצוי מתחלק בין נזקים לעסקים לנזק לפרטיים, ויש פיצוי על המבנה שנפגע, שהוא פיצוי מלא, אבל הפיצוי על התכולה מוגבל לכמה עשרות אלפי שקלים, ורק מי שעשה ביטוח רשות מראש זכאי לפיצוי מוגדל. רוב האנשים לא עשו ביטוח רשות, ופוליסות הביטוח הרגילות לא מבטחות פעולות איבה, אז סביר שנראה הרבה אנשים שלא מקבלים פיצוי מלא על נזקיהם.
"גם להגיע לתקרה של כמה עשרות אלפי השקלים של פיצוי בגין תכולה לא יהיה קל. ניסיון העבר מלמד שרשות המסים לא מאשרת בקלות את היקף הפיצוי הנטען, כי יש קושי להוכיח את היקף הנזק".
- משה אשר אמר כי יהיו מקרים של בנייה מחדש של בתים שנשרפו כליל, וכי השמאים כבר בשטח. נשמע שרשות המסים הולכת לקראת הדיירים שאיבדו את בתיהם.
עו"ד-רו"ח אריה: "נשמע. אבל גם מבחינת הנזקים הישירים למבנה שלכאורה יותר קל לטפל בהם, יכולים להיקלע למחלוקות של שנים. שמאי מס רכוש מעריכים את הנזק, והסכום הנדרש מועבר לידי הדיירים לצורך התיקון או שמס רכוש מתקן באמצעות קבלנים; אבל אם יש מחלוקת על היקף הנזק, אז מגיעים לוועדות ערר של מס רכוש, ואז מדובר על דיונים של 3-4 שנים, וכל הזמן הזה אין פיצוי.
"עוד בעיה שמתעוררת היא בנוגע לבעלי עסקים, שזכאים גם לפיצוי על מלאי ואובדן הרווחים שלהם, ואז מתחילות התדיינויות מה יהיה שווי אובדן הרווחים, כאשר הבסיס הוא הדוחות האחרונים, ולא תמיד זה מהווה פיצוי אמת על הנזק".
- אז לניזוקים צפויה דרך ארוכה עד לפיצוי?
"הכול תלוי בשר האוצר ובהנחיות שלו - האם יתקן את התקנות ויעשה סדר או לא. קרן הפיצויים מאוד עשירה. תקציב יש. יש למעלה מ-8 מיליארד שקל בקרן, כי היא נבנית מ-25% מתשלום מס רכישה ברכישת נדל"ן, ומכיוון ששוק הנדל"ן פרח בשנים האחרונות, הקרן היא הכי גבוהה מאז קום המדינה. יש עודפים גדולים בקרן. רק צריך מדיניות פיצוי רחבה ומקלה.
"יש עד היום כ-2,000 עררים שהגיש ניזוקים במבצע 'צוק איתן' - ועדיין נידונים מאז 2014 - אז גם במקרה הזה ברור שהדרך לפיצוי עוד ארוכה".
לשקף את הנזק
עו"ד יואב ביין, מומחה לנזקי טרור ומלחמה במשרד פרופ' ביין ושות', מבהיר כי "הדברים עדיין לא סופיים, אם כי הודעות הגורמים הפוליטיים מצביעים על כך שהם ייקחו אחריות. אבל זה לא סופי".
לדבריו, אם יהיו פיצויים של המדינה באמצעות קרן הפיצויים, יש לחלק אותם לשלושה - פיצויים בגין נזקים למבנה, פיצויים בגין תכולת הדירות ודיור חלופי.
"לגבי נזקים למבנה - ככלל הרשות תממן את ההוצאות לשיקום הנזק. עם זאת, כמובן שיהיה צורך בכל מקרה ומקרה לשכנע, מהי הדרך לשיקום המבנה, ויכולים להיות ויכוחים רבים משפטיים ומקצועיים כאחד, אם הרשות צריכה לממן הריסה והקמה מחדש או שמספיק לעשות שיפוץ לקיים", מסביר עו"ד ביין.
וכאן מתחילות ההוצאות והטרטור של הנפגעים, כאשר לדברי עו"ד ביין, "הנפגעים יצטרכו לקבל ייצוג, והמייצג יצטרך לצרף ולהנחות מומחים שונים שיסייעו לצורך שכנוע הרשויות בזכאות לפיצוי, כמו שמאים ומהנדסים. לדוגמה: אם נהרס גג אזבסט, עלתה השאלה מהו גג חילופי שווה-ערך. גג שיתן פתרון דומה לזה שנתן גג האזבסט (האסור כיום)".
לגבי דיור חילופי - עו"ד ביין מבהיר כי הבעיה פחות חמורה - במקרה שהנפגעים מתגוררים בדיור חלופי, הרי שמגיע מימון של דיור חילופי, לתקופה שבה ייערך השיקום או שיפוץ ביתם.
לגבי נזקים לתכולה - עו"ד ביין אומר כי הגם שיש רשימה של המוצרים שלגביהם ניתן יהיה לקבל פיצוי וגובה הפיצוי שניתן לקבל, עלולות להתעורר בעיות בנוגע להערכות השווי או בשאלה אם הפיצוי באמת משקף את הנזק.
עו"ד ביין מסביר כי "יש תקרות מקסימום שונות לפיצוי, בשים לב לסוג התכולה המדוברת. כך, למשל, תקרה של 21,190 שקל בגין רהיטים ליחיד; ותקרה של 6,876 שקל בגין בגדים ליחיד. "ייתכנו מקרים רבים בהם התקרות הללו לא יכסו את מלוא הנזק. כדי לתת פיצוי אמיתי, על רשות המסים לעדכן את התקרות או לבטלם".
עו"ד ביין מבהיר כי "מעבר לכך, אם, למשל, הושמד מזומן או תכשיטים או עתיקות - לפי גישת רשות המסים בכלל אין פיצוי, וזו בעיה".
- מה קורה במקרים שיש מחלוקת לגבי היקף הנזק ורכיבי הנזק המפוצים?
עו"ד ביין: "קבלת הפיצוי יכולה להתעכב שנים. ניתן להגיש ערר לוועדת ערר תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה. מדובר בהליך משפטי לכל דבר שמתנהל בפני הוועדה, כולל הגשת תצהירי עדות ראשית, חוות-דעת וכו'. אם גם החלטת הוועדה לא מקובלת, ניתן לערער בכל הנוגע הנוגעת לבעיות משפטיות לבית המשפט המחוזי, וקיימת רשות ערעור לעליון".
מלחמות דיירים
עו"ד אודי ברזילי, לשעבר מנהל מס רכוש ברשות המסים וסגן נציב מס הכנסה, מסביר כי "צפויות פה 'מסחרה' והמון מחלוקות עם רשות המסים. המון בלגן".
כך, למשל, עו"ד ברזילי מסביר כי במקרה של נזקים שנגרמו למבנה, "יש כמה אפשרויות למתן הפיצוי: אפשרות אחת היא שמס רכוש לוקח קבלן, והוא זה שבונה מחדש את המבנה, אבל מס רכוש מעדיף לתת כסף ושהנפגע יבנה. בבתים משותפים זה יכול ליצור בלגן נורא גדול, אם ייתנו כסף לאנשים, והם לא יסתדרו ביניהם. אם אנשים לא יתאחדו לבנות ביחד, ואחד יגיד 'אני רוצה ככה', והשני יגיד 'אני רוצה ככה' - מה שיקרה בפועל זה שאנשים ייקחו את הכסף, והבית יישאר שרוף.
"היה צורך להוציא הנחיות ברורות של רשות המסים איך זה יעבוד. למשל שבמקרה של בית משותף, נציג ועד הבית צריך להגיע בשם כל הבניין, עם חתימות של כל הדיירים, והכסף יועבר לבניין ולא לכל דייר בנפרד. בפועל הכסף היום עובר לדיירים - אז יהיה בלגן. יהיה דבר נורא שאנשים ייקחו כסף, והבתים יישארו ככה, בגלל שאיזה דייר או שניים לא שיתפו פעולה, ואולי לא רצו לשתף פעולה - ואולי מלחמות דיירים".
עו"ד ברזילי מסכים שגם במקרה של פיצוי על התכולה, הדרך אל השבת המצב לקדמותו - לפני השריפה - אינה פשוטה. "התכולה זה הכסף הקטן, ובכל זאת גם שם יש תמיד יש מריבות וויכוחים. אין לאף אחד קבלות על שווי התכולה, אז אנשים צריכים למלא טופס, הצהרה על השווי, ובדרך-כלל מכבדים את ההצהרות של האנשים, אלא אם כן יש ראיה שהם שיקרו; אבל יהיו ויכוחים. הולכת להיות 'מסחרה' מכל הכיוונים, שהיא לא כל-כך נעימה, אבל בתכולה זה לפעמים חלק מהמציאות".
- איך לא הוציאו עד היום הנחיות?
עו"ד ברזילי: "אין הנחיות. היו צריכים להוציא הנחיות שאומרות שבמקרה של בית, צריכה להיות נציגות של דיירים, ושהיא מתחייבת לבנות - אחרת מס רכוש צריך לבנות. יש אינסוף בעיות. יש בעל בית, ויש דייר-שוכר. אז יש פיצול - בעל הבית צריך לקבל פיצוי, והדייר צריך לקבל פיצוי, וגם כאן צריך להוציא הנחיות. הפגיעות עד כה בדרך-כלל היו כאשר נופל טיל על בית, אז הולכים לבית ומסתדרים, לא הייתה כמות כזאת של נפגעים בבת-אחת, של נזק שרובו בבנייה רוויה".
לדברי עו"ד ברזילי, הטיפול בנפגעי השריפות התחיל רע. "ברשות המסים פתחו קו חירום, אנשים מתקשרים, לא מצליחים לקבל את הקו חירום, לא נותנים להם שם תשובות ברורות. זה מתחיל רע מאוד, ואני מקווה שהם יתעשתו מהר, אחרת ייקח הרבה זמן עד שהכסף יעבור ידיים. צריך לא להתווכח על כסף קטן. בשורה התחתונה, לפי ההתחלה צפויות ביורוקרטיה והתנהלות קשה".
הפיצויים - שאלות ותשובות
- האם מגיעים לנפגעי השריפות פיצויים מהמדינה?
על-פי כוח חוק "מס רכוש וקרן פיצויים", מדינת ישראל נטלה על עצמה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או מפעולות מלחמה שונות. נזקי שריפות על רקע לאומני עונים להגדרת החוק.
- על מה מפצים?
הפיצויים ניתנים על נזקי מבנה (נזקים ליסודות, קירות גגות, חלונות וכדומה) ונזקים לתכולת הבתים ודירות המגורים (רהיטים, בגדים, מכשירי חשמל וכדומה). בנוסף, ניתן פיצוי בגין כלי רכב שנפגעו.
- איך מוערך הנזק?
נזקי המבנה - עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש), בסיוע אנשי מקצוע, מבקרים במוקדי הנזק ועורכים שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצוי הכספי על-מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע, על-פי בחירת הנפגעים.
חפצי בית - הפיצוי מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" וגודל המשפחה. אולם בכל מקרה אין זכאות לפיצוי בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.
- מהי תקרת הפיצוי על נזקי תכולת הבתים ודירות המגורים?
על-פי חוק "מס רכוש וקרן פיצויים" והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו, בפני נזקי מלחמה. חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים - ובאתר רשות המסים מפורסמות תקרות הפיצוי בגין כל פריט.
- האם יש אפשרות לקבל פיצוי מעל התקרה שנקבעה?
תושבים שנפגעו יכולים להרחיב את הביטוח של המדינה על חפצי הבית לערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות. במקרה כזה ייערך חישוב השווי הנוסף של הנכסים שברצונו של התושב לבטח, והוא יידרש לשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה בסך-הכול על 887,033 שקל.
- מה היקף הפיצוי במקרה של עסק?
על-פי חוק, יינתן פיצוי בגין ציוד ומלאי בעסקים. הפיצוי ניתן בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון, בשוק החופשי) במצבו לפני הפגיעה, כאשר על בעל העסק להוכיח את בעלותו על התכולה שנפגעה.
לגבי מלאי - בעלי עסקים זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ), לאחר שהוכיחו כי המלאי היה בבעלותם.