"ההפרשה של חצי מיליארד דולר גרמה נזק עצום לטבע"

האם הפרשת-העתק בסך חצי מיליארד דולר שביצעה לאחרונה חברת טבע תביא להגשת תביעה נגזרת של בעלי מניות נגד החברה?

החודש, ב-15 בנובמבר, דיווחה טבע לבורסה כי היא הפרישה סכום-עתק של כחצי מיליארד דולר לטובת הסדר צפוי עם משרד המשפטים האמריקאי ורשות ניירות ערך האמריקאית, בשל חקירות הקשורות להפרת החוק האמריקאי למניעת מעשי שחיתות במדינות זרות (FCPA).

הפרשה היא סעיף בדוחות החברה (רווח והפסד) המתייחס לסכומי הוצאות שמנוכים מהנכסים שלה, כגון הפרשה לחובות מסופקים. ההפרשה בטבע בוצעה לאחר שהחברה מצאה כי ברוסיה, אוקראינה ובמקסיקו התגלו "שיטות עבודה ועסקאות מסוימות שעלולות להוות הפרה של חוק FCPA ו/או של החוק המקומי".

כשבועיים אחרי ההפרשה הגישה חברת רבקה טכנולוגיות, שהיא בעלת מניות בטבע, בקשה לבית המשפט המחוזי בלוד לגילוי מידע ומסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד טבע.

באמצעות עורכי הדין רם דקל, אוהד אנטמן ומיכאל פטרמן, מבקשת רבקה טכנולוגיות לקבל לידיה מידע ובו פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון של טבע ותוכניות של החברה בכל הנוגע לביצוע בקרה ואכיפה, במטרה למנוע הפרה של החוק למניעת מעשי שחיתות במדינות זרות.

רבקה טכנולוגיות כותבת בבקשתה לגילוי מסמכיה של טבע כי "את הנזק העצום שנגרם לטבע (ואשר בא לביטוי בהפרשה שביצעה), וגם את הנזק הצפוי למוניטין המשיבה אשר טרם התגבש - יש לתבוע מאותם דירקטורים ונושאי משרה אשר אחראים לכך".

לדבריה, לצורך האמור היא פנתה לטבע וביקשה לקבל מסמכים שמהם תוכל ללמוד פרטים נוספים על המעט שגולה - אך פנייתה טרם נענתה וכנראה גם לא תיענה, והכול כפי שמפורט בבקשה זו.

רבקה טכנולוגיות טוענת כי "מדובר בפרשה שרב בה הנסתר על הגלוי. פרשה זו גרמה בוודאות לנזק עצום לטבע. הנה כך מודיעה לפתע המשיבה על קנס עצום שהיא אמורה לשלם בשל מעשי שחיתות, שככל הנראה בוצעו, לרבות תשלומי שוחד שהמשיבה הייתה שותפה להם. לא מדובר בדבר מה שהתגלה לפתע, אלא בהליך שנמשך מספר שנים, אשר טבע חשפה לציבור רק טפח ממנו".

כבעלת מניות בטבע, רבקה טכנולוגיות מציינת כי "מאחר שחוק החברות מאפשר פנייה מסוג זה - המבקשת סבורה כי יהיה זה אחראי ונכון יותר מצידה לקבל מסמכים רבים ככל האפשר, שיבססו את עילת הבקשה להכיר בתביעה כנגזרת, זאת טרם הגשת הבקשה".

לדבריה, חברת רבקה טכנולוגיות רואה בדירקטורים, בהווה ובעבר, שכיהנו בדירקטוריון טבע ו/או בחברות-הבנות שלה בשנים 2016-2007, כמי שחבים כלפיה בנזק שנגרם לטבע ושעתיד להיגרם לה בשל הפרשה.

לטענתה, "קיים חשש ממשי שנושאי המשרה בטבע כאמור התרשלו, נהגו בפזיזות, בעצימת עיניים, בידיעה שבשתיקה או אף בכוונה ברורה בקשר לאירועים נשוא הבקשה. מהמידע שפורסם עולה כי נושאי המשרה בטבע או מי מהם ככל הנראה כשלו ביצירת תוכנית אכיפה אפקטיבית כנגד שחיתויות ומתן שוחד, בקרה על ביצועה ואכיפתה בזמן אמת".

בנוסף, נטען כי ישנו חשש לכך שנושאי המשרה הפרו אמונים - ובכלל זאת פעלו בניגוד עניינים, מנעו מטבע בכלל ומחברי הדירקטוריון בפרט לקבל מידע רלוונטי או שאבו טובות הנאה פסולות כתוצאה מהפרת חוק ה-FCPA. טבע מודה כי היא 'גילתה' שהיא קשורה במעשי שחיתות במספר מדינות. מעשים אלה, שכרוכים בתשלומי שוחד, טוענת המבקשת, לא יכולים להתבצע ללא ידיעת גורמים בכירים בטבע.

לדברי רבקה טכנולוגיות, "סכומי כסף גדולים אינם יכולים לצאת מקופת החברה בלי שמנהלים בכירים ידעו על כך. מדובר בשיטת שיווק במספר מדינות שהייתה נגועה במעשים שאינם חוקיים ומהווים עבירה על חוק ה-FCPA. במעשים כאלה, בהיקפים כאלה, הדירקטורים אינם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם. לא ייתכן להדיח עובד זוטר או מספר עובדים זוטרים, ובכך לנקות את ההנהלה הבכירה מכל אשמה".

לפי התביעה, "לטבע נגרמו (ועוד ייגרמו) נזקי-עתק מפרשה זו. מדובר על חצי מיליארד דולר! ברור כי היה על נושאי המשרה להנהיג תוכנית ציות (כלי למניעת פעולות הנוגדות את הדין) ולהפעיל מנגנוני בקרה שלא יאפשרו מעשי שחיתות".

המבקשת טוענת עוד כי "ככל שהסכום האמור (520 מיליון דולר) יהיה הסכום הסופי שתשלם טבע לרשויות בארה"ב, יהיה זה התשלום הרביעי הגבוה ביותר ששולם אי-פעם (!) בגין הפרת חוק ה-FCPA".

מטבע נמסר: "טבע תגיב לטענות בהליך המשפטי באופן ובזמן המתאים".

בבקשה לגילוי מסמכים שהגישה נגד טבע חברת רבקה טכנולוגיות, היא מזכירה חלק מהשתלשלות העניינים שהובילו לכך שטבע נדרשה להפריש חצי מיליארד דולר לטובת הסדר צפוי עם משרד המשפטים האמריקאי.

החברה מתארת בבקשתה, בין היתר, כיצד בשנת 2015 עובדת לשעבר של טבע (שפוטרה), קיישה הול, שהועסקה כמנהלת הכספים של טבע באמריקה הלטינית וכבוחנת הונאות, הגישה נגד טבע תביעה בדרישה להשיבה לעבודתה.

לדברי רבקה טכנולוגיות, "הול טענה בתביעתה כי במהלך עבודתה היא זיהתה הפרות של חוק ה-FCPA. כך למשל - תשלומים ללא אישור לרופאים בצ'ילה, תשלומי שוחד לפקידים, לרבות רופאים בבתי חולים ממשלתיים, פיקוח לא מספיק בארגנטינה, מספר גבוה של חוזי 'ייעוץ' של המשיבה עם רופאים בארגנטינה, היתכנות לשוחד (!) של פקידי ממשלה בוונצואלה, העברות כסף מחוץ למדינה, סיוע בתשלומים שנעשו במירמה (!) לממשלה במקסיקו ולמפיץ מקסיקני, התעלמות של קצינת הציות במשיבה מדיווחים על מעשים כאמור ועוד".

עוד נטען בתביעה כי בשנת 2011 הממונה על הול טענה כי היא אינה מודאגת מה-FCPA, כיוון שהפרות החוק יכולות "רק להביא לקנסות".... לטענת הול, "היא שוחחה על נושא זה עם גורמים שונים במשיבה, לרבות קצין הציות העולמי של טבע, מר מיכאל דירבורן (Michael Dearborn), ונפגשה עם נציגי הרשויות האמריקאיות".

לפי בקשתה של רבקה טכנולוגיות, באמצעות עורכי הדין רם דקל, אוהד אנטמן ומיכאל פטרמן, "תביעתה של הול נדחתה לאחרונה מסיבות אחרות (הול הגישה ערעור על פסק הדין), אך מטענותיה עולה בבירור - וכפי שגם נראה להלן - כי ההפרות של חוק ה-FCPA, שהיא טענה לגביהן, אכן התרחשו".