פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהכיתה נראית כמו סטארטאפ בתחילת דרכו, והצלצול הוא רק למורה

      האייפד שעזר לילדה אוטיסטית לפרוח כציירת, וכיתות שהופכות אט אט לסדנאות. בעידן הדיגיטלי שבו מחשבים, טאבלטים ואתרים הם כלי למידה שמשנים את שיטות ההוראה, תפקידם של המורים מוגדר מחדש

      תלמידים בכיתה (ShutterStock)
      בעוד שני עשורים הכיתה הזאת תיראה ארכאית ולא רלוונטית (צילום: shutterstock)

      בתמונה למעלה תוכלו לראות כיתה סטנדרטית ובה מורה ותלמידים, ודבר אינו נראה בה חריג. בעוד שני עשורים הכיתה הזאת תיראה ארכאית ולא רלוונטית. דגם הכיתה, השיעורים וההוראה יהיו שונים, ולפיכך גם תפקיד המורה לא יהיה כתמול שלשום.

      למעשה, כבר עכשיו אנו נמצאים בלבה של מהפכה, המהפכה הדיגיטלית שפרצה לפני כשני עשורים. מהפכה זו חוללה שינויים בכל תחומי החיים – בתקשורת הבין-אישית והכללית, באופן הצריכה, ובמיוחד במידע הזמין והנגיש לכולם. בעקבות זאת על המורים להסתגל למציאות החדשה שבה לטכנולוגיות המתפתחות יש השפעה עצומה על תפקידם ועל דרכי ההוראה והלימוד.

      ד"ר ישי מור, ראש המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך, מסביר את השינוי הצפוי בתפקידו ובמעמדו של המורה: "אחד העקרונות המהותיים הוא המעבר מתכנים לתכונות. בעבר היה המורה הצינור העיקרי שדרכו הגיע הידע אל התלמידים, המורה היה מנהל התוכן. כיום הידע מצוי ברשת, מבחר אדיר של תכנים באיכות גבוהה זמין בחינם".

      לדבריו, "תפקידו של המורה קיבל תפנית; המורה נדרש לפתח את יכולות התלמידים כלומדים עצמאיים שיאתרו את התכנים בעצמם או בשותפות וכן לפתח את תכונותיהם כקוראים ביקורתיים שיידעו לפענח את איכות התכנים, לפתח את היזמה והאחריות מצד התלמידים לעולם שבו הם חיים".

      לומדים תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה במרץ הקרוב! לפרטים

      תלמידים עם טאבלט (ShutterStock)
      הטכנולוגיה מאפשרת פעולות למידה שלא היו קודם (צילום: shutterstock)

      מחשבים, טלפונים חכמים, טאבלטים, יישומים (אפליקציות) ואתרים ללמידה מרחוק הם חלק מהטכנולוגיות שמשמשות כיום ללמידה. "המורה צריך ללמד את התלמידים מה להפיק מאותה טכנולוגיה", אומר ד"ר מור, "לפתח את הילדים כאזרחים אחראיים ולמדנים. זאת משום שהטכנולוגיה מאפשרת פעולות למידה שלא היו קודם. צריך ללמד את התלמידים כיצד לנצל את היכולות האלה – להבין מה השינוי שהם רוצים לחולל בעולם ובאיזו טכנולוגיה להשתמש כדי להשיג זאת".

      ד"ר תמי ראובני, ראש המחלקה להוראה ופיתוח מקצועי במכללת לוינסקי לחינוך, מדגישה את עקרון התיווך של המורה: "הטכנולוגיה עשויה לשנות בהמשך את המבנה הכיתתי", היא מסבירה. "אנחנו יכולים לעבור ללמידה רב-גילית, ותפקיד המורה יתמקד בתיווך ובפיתוח חשיבה ופיתוח כישורים חברתיים. חשוב שהילדים לא ישכחו את המפגש הבין-אישי. מקום המורה חשוב מאוד כמתווך למידה, כמי שמזהה את הצרכים ויודע מה לבחור כדי להתאים את הלמידה לילד. יש פה הזדמנות נהדרת שלא הייתה בעבר".

      מכללת לוינסקי (יח"צ , שחף הבר)
      לסגל למורים הוותיקים והמנוסים הבנה ושליטה באותן המערכות (צילום: שחף הבר)

      אחד האתגרים הגדולים שמערכת החינוך והמוסדות האקדמאים מתמודדים איתם הוא הכשרת המורים בעידן הדיגיטלי והיכולת לסגל למורים הוותיקים והמנוסים הבנה ושליטה באותן המערכות.

      ד"ר ראובני מסבירה כיצד ההיזון החוזר מהשטח מסייע לבניית התכנים הפדגוגיים בשילוב טכנולוגיה: "הסטודנטים מפעילים חשיבה יצירתית. ישנם קורסים ייעודיים שמלמדים כיצד להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו מקיימים קורסים מגוונים למורים בדרגות השונות, שעוסקים בטכנולוגיות, בקשר עם מורים ועוד. "האתגר הוא בעיקר להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים", מוסיפה ד"ר ראובני. "משרד החינוך עדיין נערך פדגוגית לשילוב הטכנולוגיה הזאת ונדרש גם לסוגיות, כמו אלימות ברשת ובקרה על ילדים, לדוגמה, כשילד יושב בשיעור ומשתמש בטלפון הנייד, לבדוק אם הוא מרוכז בשיעור ולא בדברים אחרים".

      שילוב הכלים הטכנולוגיים בשיטות ההוראה מקבל משמעות גדולה ומיוחדת בחינוך ילדים עם קשיי למידה או מוגבלויות. ד"ר אורלי הבל, ראש תכנית ההכשרה לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך, נתנה דוגמה לילדה עם אוטיזם בכיתה ו', עולה חדשה: "בכיתה הילדה בעיקר הרביצה והתנגדה ללימודים, ועם זאת ציירה ציורים מדהימים".

      לדבריה, "היה ברור דרך הציורים שמדובר בילדה בעלת עומק רגשי. כדי להעצים את יכולותיה של הילדה הוחלט לאפשר לה להשתמש באייפד. בעזרת השימוש באפליקציות שמשפרות את טכניקת הציור ומאפשרות לשלב מוזיקה וליצור סרט, הילדה התחילה לייצר סרטים, ובעקבות זאת לכתוב תסריטים. ואכן קרה הבלתי יאומן – הילדה גם מתקשרת וגם מדברת בסרטים שלה. זה שינוי מדהים שלא היה קורה אילולא השימוש המותאם עבורה בטכנולוגיה".

      מכללת לוינסקי (יח"צ , שחף הבר)
      האייפד הפך למאיץ תקשורת בין הסטודנטים (צילום: shutterstock)

      משרד החינוך מאפשר כיום חלוקה של אייפדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים. "הסטודנטים של מכללת לוינסקי לחינוך הם סוכני השינוי", אומרת ד"ר הבל. "יש לנו כמה שותפויות מדהימות שבהן נכנסנו סטודנטים עם אייפדים לבתי ספר שבהם לומדים ילדים עם נכויות פיזיות ואוטיזם, והאייפד הפך למאיץ תקשורת בין הסטודנטים לילדים ואף קידם את תהליכי ההוראה ולמידה.

      "בבית הספר "און", אחד מבתי הספר המקדמים הטמעת טכנולוגיות בחינוך, מתקיימים שיעורים מקוונים רבים באמצעות פייסבוק על ידי תהליכי למידה משותפים או עצמיים. הדרך הטכנולוגית הזו מאפשרת לאותם הילדים לגשר עם על מרחק גאוגרפי ועל המגבלה התקשורתית והפיזית שלהם.

      איך תיראה הכיתה בעתיד?

      הכנסתן של הטכנולוגיות הדיגיטליות והשינויים הנוכחיים בתפקידו של המורה ישפיעו בעתיד גם על מבנה הכיתה. לדוגמה, האפשרות ללמוד מתוך אתר ברשת מאפשרת לתלמידים לצאת מהמסגרת הכיתתית המוגבלת ולתקשר עם ילדים אחרים מבית הספר, מעיר אחרת ואפילו ממדינה אחרת.

      "אנחנו עוברים למצב שבו אפשר ללמוד בכל זמן ומכל מקום. עם זאת, עדיין יש חשיבות למקום הפיזי – משמע, שיש חשיבות לכיתה", אומר ד"ר ישי מור, ומעריך כיצד השינויים יבואו לידי ביטוי: "בעתיד הכיתה תקבל יותר סגנון של סדנה, שיש בה גם כלים טכנולוגיים וגם אנשים שיכולים לסייע בפרויקטים מוגדרים. המורה יקבל תמונה ממעוף הציפור לגבי מצבם של התלמידים והאופן שבו יש לסייע להם. אני חושב שהדרך עוד ארוכה, אך אין ספק שאנו בכיוון הנכון".

      אנשי חינוך? ההרשמה לשנת הלימודים כבר החלה. לפרטים