אחרי שהסוסים ברחו: רובינשטיין מבקש להגביל מינוי מומחים לוודעות ציבוריות

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין קבע בהנחיה שפירסם השבוע, כי אין למנות לוועדות ציבוריות מייעצות חברים מומחים, שעצם השתתפותם בוועדה תהפוך למקור הכנסה שלהם בזמן פעילותה או לאחריו. כמו כן קבע רובינשטיין כי אין למנות לוועדה מייעצת אדם שיש לו עניין אישי מובהק בהמלצותיה או שיפיק ממנה תועלת אישית. טיוטת ההנחיה הועברה לעיון היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ולאחר שיתקבלו הערותיהם היא תחייב את כל משרדי הממשלה.



לפי ההנחיה, יש להכפיף את חברי הוועדה הציבורית לכללים אתיים שיגבש היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן נקבע, כי תונהג שקיפות מלאה וכי חברי הוועדה יצטרכו לחשוף מראש כל עניין אישי או סקטוראלי שלהם ולחתום על התחייבות לנהוג במסגרת תפקידם בתום לב, בהתאם לכללים אתיים שיגובשו. כמו כן נקבע כי יש לחייב את חברי הוועדה להימנע מחשיפת המידע שקיבלו לתקשורת ולשקול הטלת מגבלות מסוימות על חבריה עם סיום תפקידם (למשל בהרצאות ופרסומים בשכר).



ההנחיה הוכנה לבקשת רובינשטיין ועל דעתו, לאחר שבאחרונה הועלו טענות באשר להרכב ולדרך הפעולה של ועדות ציבוריות, שמונו על ידי שרים לצורך מטרה מסוימת ושלא על פי דרישה שבחוק או על פי חוק. לדברי רובינשטיין, ההנחיה החדשה נועדה "להסדיר תחום חשוב זה במינהל הציבורי, שמסתבר עודנו בגדר 'אפור'".



נראה כי ההוראה פורסמה בעקבות הרכב הוועדה לרפורמה במס (ועדת רבינוביץ השנייה), שמינה שר האוצר סילבן שלום. שמונה מבין 13 חברי הוועדה הם בכירים בתחום ייעוץ תכנוני המס בישראל, ויש להם פרקטיקה פרטית פעילה בתחום - יאיר רבינוביץ (יו"ר הוועדה), גרי אגרון, אבי אלתר, אודי ברזילי, יוסף גרוס, משה דרוקר ופנחס רובין. חבר נוסף בוועדה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, ייסד את משרד רואי החשבון הגדול יצחקי ליאון, שאליו ישוב אחרי שיסיים את שירותו הציבורי.



הרכב חברים דומה היה בוועדה לרפורמה במיסוי נדל"ן, שגם בראשה עמד רבינוביץ.



למעשה, ההחלטות של שתי הוועדות אמורות להשפיע באופן ישיר על הכנסות משרדי הייעוץ של רוב חבריהן, ולכן טענו במשרד המשפטים ובכנסת כי ההחלטות שיתקבלו בהן לא יעמדו בסתירה לשיקולים העסקיים ולאינטרסים הפרטיים שלהם.



לדברי רובינשטיין, גם אם למסקנות הוועדה הציבורית אין כל מעמד משפטי מחייב, מסקנותיה מהוות חלק מההליך המינהלי כאשר שר מבקש להתבסס עליהן בקביעת מדיניות. לדבריו, בעצם הקמת וועדות ציבוריות מקצועיות יש כדי ליצור בקרב הציבור ואף בקרב המינהל רושם של מומחיות ואובייקטיוויות. רובינשטיין הוסיף כי קיים חשש שבית המשפט יפסול מדיניות שנקבעה בהתאם להמלצות ועדה אם הרכבה יהיה בלתי מאוזן ונגוע בניגוד ענייינים.



רובינשטיין הציע להבחין בעת קביעת הרכב הוועדה בין מומחים, שלהם כל עניין אישי בהחלטותיה, לנציגים בעלי אינטרסים סקטוראליים (למשל, בדיון ציבורי על הקרקעות החקלאיות). לדעת רובינשטיין, הרכב הגוף המייעץ חייב לאזן בין הסקטורים השונים. על פי ההנחיה אין מניעה מלשתף בוועדה אדם העוסק בפרקטיקה פרטית ומזוהה עם אינטרסים מסוימים, כל עוד הרכב הוועדה מאוזן ומשקף את האינטרסים המנוגדים.