"בנק ישראל מנע תחרות במערכת הבנקאית", כך טען אתמול (א') ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמה מטעם מפלגת "כולנו", בפאנל "כיצד בונים צמיחה" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
לצד הביקורת החריפה נגד בנק ישראל, הציע כהן לאפשר לגופים המוסדיים להעניק אשראי. לדבריו, "במשך 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. למה הנתון הזה הוא מדהים? כי כל אחד יודע שבעולם הכלכלי, כאשר יש גופים מצליחים, נפתחים עוד. למשל ארומה הצליחה? רשת "קפה קפה", הצליחה? נפתחה רשת קפה ג'ו. הצליח? קופיקס.
"בנקים שמצליחים במיליארדים, לא נפתחו נוספים. שמעתי את מנכ"ל בנק הפועלים ואין לי טענה וחצי טענה מול הבנק. לגיטימי שכמי שעומד בראש הבנק, הוא רוצה להרוויח יותר. הבעיה שלי היא עם הרגולציה הישראלית. בנק ישראל בצורה הכי פשוטה, מנע תחרות במערכת הבנקאית. הוא גרם לכך שאף אחד לא יקבל רישיון בנקאי, רישיון סליקה".
ח"כ כהן הוסיף עוד: "הריכוזיות במערכת הבנקאית מובילה לריכוזיות במערכת הריאלית. הגדולים נשארים גדולים ומקבלים אשראי, הקטנים לא יכולים לצמוח. צריכים להכניס גם את הגופים המוסדיים, לשוק האשראי".
במרומז לעסקת רכישת בית ההשקעות מיטב דש על ידי גוף זר, אמר כהן, "מדאיג אותי מאוד שחברות הביטוח וקופות הגמל הפכו להיות אטרקטיביות בעיני העולם. אני שומע שהם באים ובודקים מה מדיניות ההשקעות של אותם גופים ויש חשש שיעשה ניסיון של הגופים לבצע השקעות בחו"ל. אני אומר את זה בצורה ברורה ואבהיר את עמדתי גם למפקחת על שוק ההון, כל אותם קונים שמאוד מתעניינים ומשלמים פרמיות שאיני יודע להסביר, לא ניתן לבוא ולגעת בכספים של כולם".
חלק ממשתתפי הפאנל גם הביעו דאגה מהעובדה שהבורסה אינה מושכת אליה חברות. לדברי יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה באוצר, "היום אין חברה עסקית שפויה שתירשם בישראל, חברת טבע הייתה נרשמת בבורסה הישראלית כששכר המנהלים מוגבל ל-2.5 מיליון שקל? אלה דברים תמוהים שהיתה להם לוגיקה אבל התמונה הכוללת היא כאוס מבחינה יזמות, יעילות ועסקים".
ביקורת חריפה נשמעה גם על עודף רגולציה שתורמת לבריחת משקיעים. לדברי שיף, "היום הרגולציה היא לא רגולציה בונה אלא חולקת ורגולציה זה מה שנקרא אבות הטומאה של הביורוקרטיה. רגולציה חזקה יוצרת ביורוקרטיה, ביורוקרטיה חזקה יוצרת שחיתות. רגולציה צריכה להיות מידתית והגיונית. במקום לשרת את המשק ולהגן על הציבור, הרגולציה הפכה להיות בלתי נסבלת וחונקת והיא אחת הסיבות שהרבה מאוד משקיעי חוץ לא באים להשקיע פה כי מפחדים מאי הוודאות".
גם לדברי דרור שטרום, השינויים הרגולטוריים התכופים אינם תורמים למשק. ולכן יש לקבע שינויים רגולטוריים לחמש שנים. במקביל יש להקטין פערים בשוק העבודה.
לדברי שטרום, "פירות הצמיחה לא מחלחלים למטה והפערים גדלים. 60% מעם ישראל לא מכסים את ההוצאות שלהם. בסיס הצמיחה לא יכול להיות 20 טייקונים ו- 60 מונופולים. כשמנכ"ל בנק הפועלים מלין על הסתה פראית נגד הבנקים ובעצמו מסית נגד רפורמה שהכנסת עומדת להעביר ואומר שהרפורמה תשפוך את התינוק עם המים ותעלה ריביות בניגוד לכללי הביקוש וההיצע, זו אמירה חסרת אחריות. מי שבא מבנק ויש לו חלמה ורגישות, האם זה לזיסר? לדנקנר? או לאותם 6 עשירונים שאצלם הם משלמים פי 3 מאשר העסקים למרות שרמת הסיכון שלהם קטנה".
ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה ובכיר לשעבר באוצר, האשים את משרד האוצר כי הוא עושה טריקים חשבונאיים. לדבריו, "אנחנו רואים הרחבה פיסקאלית תקציבית בעשור האחרון, מקטינים את ההכנסות ואת המסים בצורה משמעותית, מגדילים את הגירעון בצורה כמעט חסרת תקדים כיוון שבעבר שהגדילו את הגירעון זה היה מסיבה פיננסית והיום משום סיבה, משתמשים בטריקים חשבונאים כדי להגדיל את הגירעון כמו העברת הכנסות מ 2016-ו-2017 לכיוון 2019 דרך חברות ממשלתיות ואחרות.הגבלת הוצאות על מנת להקטין את הגירעון ב 2017 . השאלה אם זה עוזר לציבור או לא.זה ודאי לא תורם לצמיחה. למעשה מ- 2011 רואים ירידה בשיעורי הצמיחה והמיקום של ישראל בעשיית עסקים הדרדר ממקום 27 למקום 98 שזה תואם את המצב שלנו בכדורגל לפני שני הנצחונות האחרונים".
רו"ח איריס שטרק תקפה את נושא הצמיחה מהיבט התעסוקה המקצועית. לדבריה, "צריך להפסיק לקדש את הבגרויות ופסיכומטרי, מדברים על מחסור של אלפי עובדים בתעשייה, מחסור שצריך לכסות ולתת לאנשים קודם נגישות באפס עלות להשכלה מכוונת כדי שהם אחד יוכלו להשתכר כמו שצריך ויוכלו לצרוך ושיתרמו לפריון. הכשרה טכנולוגית למקצועות כמו חרטים. אלה מקצועות שיש בהם מחסור דרמטי".
- את מציעה להחליש את החלשים? את מציעה להם השכלה מקצועית במקום להגיד אנו כחברה אחראים לכם החלשים ומציעים לכם השכלה גבוהה כדי שיהיה שוויון הזדמנויות ולא כדי שננציח את המעמד הנמוך שלכם.
"אוכלוסיה בוגרת לא תתחיל ללמוד תארים אקדמאים. בואו נזכור כמה תארים חסרי משמעות. כמה עורכי דין ללא עבודה. אני מדברת על נגישות להשכלה נקודתית לצורך מקצועי".