קשה לשים את האצבע מתי והיכן בדיוק זה קורה, אבל נדמה שכל אדם מרגיש את זה בשלב כזה או אחר במהלך חייו הבוגרים. לעתים זה ניתן להדחקה לזמן בלתי מוגבל, אבל יש מקרים שזה תוקף ללא רחם. הכוונה לתחושת המיצוי של הקריירה. זה הרגע המכונן שבו כל אדם ניצב מול המראה של חייו ונדרש לקבל החלטות הרות גורל ו"כיס" ולשאול את עצמו מה באמת מניע אותו בחיים.
לא חסרים מקצועות שעונים להגדרה "תפקיד עם שליחות", עם זאת מי שחיידק ההוראה טמון בקרבו, מכיר היטב את התשובה: הרצון ללמד את הדור הצעיר ולהעביר את הניסיון והידע שנצברו. זוהי הדרך הנכונה לסיפוק. כעת נשאלת השאלה איך באמת עושים את זה?
"המון שנים חלמתי ללמד", מודה יעקב קינן (60), איש היי טק בכיר בעברו הקרוב וקצין בצה"ל בעברו הרחוק. "כל חיי עסקתי בהדרכה והרגשתי שאני יודע לנהל אנשים". קינן, שמשמש כבר שנה כמורה למתמטיקה לכיתות י"ב בתיכון ב"שוהם", הוא בוגר תכנית "דלתא" של מכללת לוינסקי לחינוך. התכנית הזו מיועדת לאקדמאים המבקשים לעשות הסבה להוראה בתוך שנה במקצועות המתמטיקה והמדעים לחטיבות העליונות.
אין צורך להרחיב על מצוקותיה של מערכת החינוך כדי להבין שכוח אדם אקדמי, מיומן וחרוץ הוא צו השעה. קינן, בעל שני תארים אקדמיים, האחד בתחום המשפט והשני בהנדסת חשמל ומחשבים, החליט בשנת 2015 להפסיק להילחם ב"חיידק" שפעם בו והחליט ללכת אחרי תחושת לבו.
"חשבתי שיש לי מה לתרום למערכת, ורציתי לשמש דוגמה עבור התלמידים הצעירים. ברור שמי שעושה צעד כזה אינו מונע מהרצון להגדיל את רווחת חייו, אבל הסיפוק הוא אדיר. אני משמש כמו אבא לתלמידיי ומייעץ להם בנושא קריירה וצבא".
לומדים תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה במרץ הקרוב! לפרטים
"התכנית אינה מתאימה לכולם"
תומר לביא (48) צעד אף הוא בדרך זהה כשפנה להוראה אחרי יותר משני עשורים שבהם עבד בהיי-טק. במהלכם נהג להתנדב בפרויקטים לימודיים שונים של משרד החינוך. "החלטתי להעמיק את ההתעסקות בהוראה כי אני סבור שמדובר באחריות חברתית מהמעלה הראשונה שנועדה להעשיר את מערכת החינוך על כל רבדיה", הוא אומר.
לביא, שמלמד כיום מתמטיקה ומחשבים בהיקף של חצי משרה, מודע למנעד הכישורים הנרחב הדרוש כדי להיות מורה מצליח. "להיות מורה טוב דורש מיומנות גבוהה, וזה לא פשוט עבור רבים מאיתנו. מנגד, קיימת גם בעיית השכר שעלולה להרתיע, אבל מי שרוצה להיות מורה, מבין שהמטרות שלו להיכנס לתחום החינוך הן אחרות".
תכנית דלתא לאקדמאים משלבת למידה עיונית והתנסות בהוראה במסגרות חינוכיות. היא מתבססת על מרכיבים, כמו מצוינות אקדמית, מעורבות חברתית ותקשורת בין-אישית גבוהה. המשתתפים בה מתנסים במהלך הלימודים בדרכי הוראה ולמידה מגוונות הכוללות שיעורים עיוניים, למידה פעילה, למידה בקבוצות, קבוצות חקר, למידה בסדנאות, למידה מרחוק בקורסים מקוונים, סיורים למוסדות חינוך ייחודיים ועוד.
גם אם זה נראה כמו הגשמת חלום, אין מדובר בצעד פשוט. הסבת קריירה כרוכה במקרים רבים בשינוי באורח החיים, ירידה ברמות השכר, התמודדות עם חששות לכישלון ותגובות מהסביבה הקרובה, וכמובן גם סימני שאלה לגבי העתיד. זאת עוד לפני מסכת הקשיים שמצפה למי שהצליח לקבל מקום בכיתה מול התלמידים.
ד"ר יעל קשתן, שייסדה עם ד"ר טלי נחליאלי את התכנית במכללת לוינסקי, בשיתוף קרן החינוך "טראמפ", מודה שהתכנית אינה מתאימה לכל מי שחולם לעסוק בהוראה, אולם שיעור גבוה מבין הבוגרים שכן משתתף בה, נותר במערכת החינוך.
"מדובר באנשים שמגיעים למערכת החינוך מתוך מוטיבציה חברתית ורצון לבצע שינוי בחייהם ובחיי אחרים. מעשה לא היה קל. בשנתון הראשון ראינו בכירים שבאו עם מוטיבציה להציל את העולם, ונחלו אכזבה כי התקשו להיטמע במערכת החינוך מסיבות שונות. עם זאת, במחזורים הבאים יותר מ-85 אחוזים השתלבו היטב".
לדבריה, הדבר שהעניק לתכנית תפנית חיובית היה דווקא הליך של הנמכת ציפיות. "הורדנו להם את הציפיות והצגנו את המציאות בלי ליפות אותה, כפי שהיא. היה חשוב לנו להציג להם את התמונה האמתית, עם כל הדברים הטובים, לצד הקשיים."