ערעורי מס בעליון: נוקאאוט מוחץ לטובת רשות המסים

"הבית תמיד מנצח" - האמרה הידועה הזאת מלווה את המהמרים הנוהרים אל בתי הקזינו בעולם בכיסים תפוחים, ויוצאים משם ללא מכנסיים. ובכל זאת, רבים מהם ממשיכים לנהור לבתי קזינו בעולם, וממשיכים להמר - חרף ובניגוד לכל הסיכויים. עכשיו, כך מתברר, צריכים גם נישומים המצויים במחלוקות מס מול רשות המסים, לאמץ את הסיסמה הזאת, ולהבין שהסיכויים פועלים לרעתם.

זאת, לאחר שהתברר כי רשות המסים מנצחת את הנישומים ברוב המוחלט של התיקים המגיעים אל ביהמ"ש העליון. כך עולה מבדיקה שערך עו"ד יניב שקל, מומחה למיסוי, ומבעלי בוטיק המס "שקל ושות'". הבדיקה מעלה כי בין יולי 2012 ליולי 2015 ניצחה רשות המסים ב-82 ערעורי מס שהגיעו אל ביהמ"ש העליון, לעומת 8 ניצחונות בלבד לנישומים. מדובר בניצחון של יותר מ-90% מהתיקים - נוקאאוט מוחץ לטובת רשות המסים בביהמ"ש העליון.

יצוין, כי ערעור מס שמגיע לביהמ"ש העליון, עבר קודם גלגולים רבים מאוד. הסיפור מתחיל בשומה (גובה המס) שמוציא פקיד השומה (מס-הכנסה) לנישום, ובה הוא קובע את חבות המס שלו. נישום שסבור שסכום המס הנדרש ממנו מוגזם ו/או אינו משקף את המציאות, יכול להגיש השגה על השומה, אשר נידונה בתוך משרדי הרשות עצמה, על-ידי מנהל.

אם הנישום אינו מרוצה, ניתן להגיש ערר על החלטת המנהל בהשגה, לבית-משפט המחוזי; ובהמשך על פסקי-הדין של המחוזי יכול הנישום, כמו גם רשות המסים, להגיש ערעור לבית-המשפט העליון. במקרים שבהם מדובר בסוגיה משפטית עקרונית ניתן להגיש גם בקשה לדיון נוסף בבית-המשפט העליון. כלומר, מדובר במסלול ארוך שבמסגרתו נדונה מחלוקת המס על-ידי גורמים שיפוטיים רבים.

על-פי הבדיקה שערך עו"ד יניב שקל, בערעורים שהגישו נישומים לביהמ"ש העליון בתקופה הרלבנטית, גרפה רשות המסים 67 ניצחונות, לעומת 4 ניצחונות בלבד לטובת המערערים-הנישומים. בנוסף, ב-6 ערעורי מס נוספים נתנו שופטי העליון תוצאות מעורבות - וקיבלו חלקית את טענות רשות המסים וטענות הנישום.

גם בערעורים שהגישה רשות המסים (באופן טבעי, מספר הערעורים שמגישה המדינה נמוך משמעותית ממספר הערעורים שמגישים הנישומים), ניצחה רשות המסים 14 פעם, לעומת 4 ניצחונות לטובת הנישומים.

עוד עולה מהבדיקה, כי בערעורים הדדיים - כאשר הוגשו ונדונו ערעור של המדינה וערעור של הנישומים באותו עניין - ניצחה רשות המסים בתיק אחד, וניתנו שני פסקי-דין מעורבים (התקבלו באופן חלקי טענות של שני הצדדים).

הבדיקה של עו"ד יניב שקל החלה במקרה, כאשר הוא זכה בערעור מס שהגיש בשם לקוח שלו לביהמ"ש העליון. מדובר בפסק-דין מיולי אשתקד, שבמסגרתו קבע בית-המשפט העליון, כי רשות המסים תחזיר לחברת תדיראן כ-30 מיליון שקל, מס שהיא שילמה ביתר על רווח הון ממכירת מוניטין החברה. מדובר בפסק-דין העוסק באופן שבו היה צריך למסות את מכירת הפעילות והמוניטין של תדיראן, במקרה של מכירת העסק ללא מכירת המוניטין, ובהמשך מכירת המוניטין בעסקה נפרדת, ובעובדות הנוגעות למכירה זו בלבד.

אולם מפסק-הדין עלה גם מסר כללי לעסקים בארץ, שלפיו תשלומים המשולמים עבור השם והמותג של המוכר ייחשבו למוניטין אצל הרוכש - ויהיה ניתן להפחיתם לצורכי מס.

בעקבות זכייתו, הרגיש עו"ד שקל בר-מזל. "ניצחתי בתיק בעליון, וזה היה אירוע מאוד מפתיע. זכרתי שאני לא רואה הרבה דברים כאלה", הוא אומר ל"גלובס". אז החליט שקל לבדוק אם התחושה שלו תואמת את המציאות. "אמרתי לעצמי, 'בוא נבדוק עד כמה זה מצב נדיר, שבו נישום שמגיש ערעור לעליון אכן מנצח', וגיליתי שבאמת מדובר בניצחון נדיר".

עם זאת, הנתון הזה לא הספיק לשקל, והוא החליט להעמיק את הבדיקה. "אמרתי לעצמי שאולי זה הגיוני שרוב הערעורים של הנישומים נדחים, כי ההנחה היא שערעור מוגש לאחר פסק-דין של שופט מחוזי שבדרך-כלל מבין את הנושא שמובא בפניו, כששופטי המחוזי מומחים לענייני מס, והגיוני שבית-המשפט העליון מעדיף לכבד את הערכאה המחוזית".

אבל הנתונים הבאים שגילה שקל, היו קצת פחות הגיוניים בעיניו. עו"ד שקל: "ההפתעה הגדולה הייתה שכאשר בדקנו את הערעורים ההפוכים, שבהם המדינה מערערת, התברר שבתיקים האלה יש אחוז מאוד גבוה יחסית שהופכים את ההלכות של בית-המשפט המחוזי, ופוסקים לטובת המדינה, תוך אי-כיבוד פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי. ואי אפשר להצדיק את זה בטעות סטטיסטית. המספרים רחוקים מאוד מטעות סטטיסטית".

- מה הפסיקות האלה מלמדות אותך?

עו"ד שקל: "זה מצביע באופן מפורש על כך שבבית-המשפט העליון יש העדפה משמעותית לעמדת המדינה בתיקי מסים, שיש בה כדי להצביע על מגמה של פגיעה בערך הקניין הפרטי, אף שלמיטב זיכרוני יש את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנועד להגן עליו. בסופו של דבר, לבית-המשפט העליון יש כוח אדיר. הוא מכתיב הלכות שמשליכות על הרבה סוגיות, ובמסים כל הסוגיות משפיעות זו על זו, ויש השלכה רוחבית לכל החלטה שניתנת, והרוח הזאת מחלחלת למטה".

- באיזה אופן הדברים מחלחלים?

עו"ד שקל: "זה הוביל למצב שבו בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בשומות שמוציאים פקידי השומה שמבוססות על רוח הפסיקה, ולא על החוק. כך הם אומרים לנו. פקידי השומה אומרים לנו, שכאשר התיק הזה יגיע לביהמ"ש המחוזי, ואחרי זה לעליון, אז גם אם החוק הקיים לא תומך בשומות הרי שתינתן פרשנות רחבה לחוק. אנחנו נתקלים באמירות בוטות כאלה, וזה מזעזע בעיניי".

משרדו של עו"ד שקל מייצג בדרך-כלל את מי שמכונים "הטייקונים" - כינוי שהפך בשנים האחרונות למילת גנאי. ככלל, לאותם אנשים יש הכסף והכוחות לנהל מאבק משפטי נגד רשות המסים, מהערכאה הראשונה ועד למרום העליון. ויש להם הרבה מה להפסיד. מיליונים, עשרות-מיליונים ולעיתים אף מאות-מיליונים. כלל הציבור מתקשה להזדהות עם הנישומים הללו, ורוב האנשים לא יזילו דמעה כשישמעו שהם הפסידו בעליון.

אך לדברי שקל, ההחלטות של ביהמ"ש באותם "תיקי טייקונים" משפיעות על כולנו. "ההחלטות האלה משפיעות על כלל הציבור ולא רק על אותו הטייקון שמערער או על עשירי המדינה. לדוגמה, לפני כחודשיים הפסדנו בערעור המס של איש-העסקים מורי ארקין ואיש-התקשורת מוזס (בית-המשפט העליון דחה את ערעוריהם של מורי ארקין ושל בני משפחת מוזס על החלטת רשות המסים שלא לאשר להם לקזז הפסדים שנגרמו מירידת ערך מניותיהם שנסחרו במט"ח ששערו ירד, א' ל"ו). כמעט כולם חשבו לעצמם, ש'לא נורא' כי הם עשירים, אבל המשמעות של פסק-הדין היא שכל מי שיש לו ניירות-ערך מסוגים מסוימים בחשבון הבנק - ישלם עוד מס.

"ויש הרבה אנשים כאלה. כל מי שיש לו במקרה נייר-ערך שלא נסחר בבורסה הישראלית יחויב ביותר מס מעכשיו", אומר עו"ד שקל, ומספק דוגמאות נוספות: "פסק-הדין של העליון מלפני כמה שנים בעניין של עיריית אשקלון, הביא לתוצאה שכל העיריות משלמות מע"מ על עסקאות מקרקעין מסוימות, שקודם לא שילמו עליהן, והמשמעות היא שלעירייה יש פחות תקציבים. כך זה גם בתיקים שקשורים לניכויי מס במקור מהמשכורת ובתיקים נוספים. יש הרבה החלטות בערעורי מס בעליון שמשפיעים על כלל הציבור".

לדברי עו"ד שקל, המצב הזה - של ההכרעות בעליון לטובת המדינה - משנה את ההמלצות של עורכי-הדין בתחום המס ללקוחותיהם. "הפסיקה של בית-המשפט העליון, שמחלחלת לביהמ"ש המחוזי, ומשם לפקידי השומה, הובילה למצב שגם אם אני שוכנע שאני צודק, והחוק ברור ומנוסח לטובתי בצורה ברורה, אני צריך לומר ללקוח שאולי בכל-זאת 'כדאי להתפשר'".

- מה הסיבה להעדפת רשות המסים להערכתך?

עו"ד שקל: "אני מניח שכשמדובר בסוגיות מאוד מורכבות, שמאוד קשה במסגרת הדיון הקצר שמתקיים בבית-המשפט העליון לעמוד על כל הדקויות שלהן, קל יותר לקבל את עמדת המדינה, שהיא כביכול אובייקטיבית ושוקלת שיקולים רחבים. אך למרבה הצער, המדינה בתיקי מסים אינה אובייקטיבית ולא שוקלת שיקולים רחבים. בתיקי מסים המדינה היא כמו מתדיין במשפט הפרטי, הלקוח הוא פקיד שומה שיש לו יעדים ויש לו צורכי גבייה, והשיקול שהוא בוחן הוא מצומצם. אנחנו מרגישים שבביהמ"ש - גם במחוזי וגם בעליון - ניתן יותר מדי קרדיט לעמדות המדינה בתיקים מהסוג הזה".

בין התיקים המוכרים ניתן לציין את עניינו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. הירשזון הורשע בעבירות של גניבת מיליונים מכספי קרן הע"ל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, ונידון למאסר בפועל של 5 שנים ו-5 חודשים, וקנס כספי כבד.

בהליך מול רשות המסים טען הירשזון, כי אין לראות בכספים שגנב, אך השיב בהמשך, כהכנסה חייבת, ואם רואים בהם ככזאת, יש לאפשר לו לנכות את המס שנגבה בגינם כהוצאה, או לקזזם (את הכספים שהשיב) כהפסד (גם אם הושבו מאוחר).

בית-המשפט העליון קיבל את עמדתו של הירשזון, אך בינתיים כבר הוגשה בקשה לדיון חוזר, הבקשה התקבלה והתקיים דיון נוסף בסוגיה. כרגע, התיק ממתין להחלטה הנוספת של העליון. לדברי שקל, "יש אפשרות ריאלית שהתיק יתהפך. ההנחה של רבים ממומחי המס היא, שהתיק יתהפך בדיון הנוסף, ואז אפשר יהיה להוריד עוד שליש מהסטטיסטיקה של הניצחונות של הנישומים".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "חשוב להבהיר, כי בטרם יוצאת שומה בצו לנישום, מתקיים ברשות המסים תהליך העובר מדרג רחב של מסננות ובקרות בתוך המשרדים (רכז, סגן פקיד שומה, פקיד שומה), מול רפרנטים מקצועיים (לפי הצורך) וכן יועצים-משפטיים של משרד השומה בהנהלת הרשות. כל תהליך הוצאת השומות והצווים מתקיים על-פי הדין הקיים, הפסיקה, החוזרים והנהלים של הרשות. לאור האמור, אך סביר שעמדת המדינה בכל תהליך הבקרה הזה, מתקבלת בערכאות השונות.

"חשוב לזכור, כי בסופו של דבר, השומות שעברו את התהליך והגיעו לפתחו של בית-המשפט העליון באות לשמור על האינטרס הציבורי של אזרחי המדינה ולתקן עוול לקופת המדינה

מהנהלת בתי-המשפט נמסר בתגובה: "ככלל, פסקי-דין של בתי-המשפט בכלל, ושל בית-המשפט העליון בפרט, מדברים בעד עצמם".