בתוך שני עשורים הפכה שוודיה למעצמת מחזור המייצרת אנרגיה נקייה מאשפה. שיטת המחזור בשוודיה פועלת על בסיס שריפת אשפה באמצעות דלק מחצבי והפיכתה לחשמל. מתקני הטיפול בפסולת מפיקים כמעט מחצית מאנרגיית החשמל בעבור משקי הבית השוודים.
השוודים הם בעלי מודעות סביבתית גבוהה במיוחד, כיום ניתן למצוא בכל אזור מגורים לפחות תחנת מחזור אשפה אחת בטווח של 300 מטר. מרבית התושבים מפרידים את הפסולת שלהם, אותה הם זורקים למיכלים מיוחדים הממוקמים בבנייני המגורים. משק הבית השוודי מייצר בממוצע 500 קילו פסולת מדי שנה, אך פחות מאחוז ממנו נשלח למזבלות.
מערכת המחזור בשוודיה כה יעילה שכעת אזלו לה מאגרי הפסולת, המשמשים אותה לשימור מפעלי המחזור, והיא נאלצת לייבא פסולת ממדינות שכנות.
שוודיה מייבאת כיום כ-800 אלף טון אשפה מאיטליה, אירלנד, נורבגיה ובריטניה, על מנת להבטיח את פעילותן התקינה של מערכות המחזור. נורבגיה היא תורמת הפסולת המרכזית של שוודיה, כיוון שהמס על הטמנת פסולת במדינה היא מהגבוהות באיחוד האירופי.
אבל יש גם מי שמטיל ספק ביעילות מערכת המחזור השוודית. ברוב מדינות המערב משמעות המחזור היא שימוש בפסולת כחומר גלם ואילו בשוודיה ההגדרה מתייחסת לשריפת אשפה למטרות של הפקת חום ואנרגיה (בארצות הברית מכנים זאת "טרנספורמציה"). יש הטוענים כי שוודיה לא מממשת את מלוא הפוטנציאל הירוק שלה, למשל, בכל הנוגע למחזור נייר. סיבי עץ יכולים לעבור תהליך של מחזור שש פעמים לפני שהם הופכים לאבק, אך שוודיה לא נוהגת לעשות זאת.