הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת טבע ( 36.25 +0.47% )( 14,000 +1.23% ) וחברי דירקטוריון החברה בהווה ובעבר, בגין פרשת התשלומים המושחתים לכאורה ששילמו חברות-בנות של טבע באוקראינה, במקסיקו וברוסיה וההסדר של טבע עם הרשויות האמריקאיות.
חברת רבקה טכנולוגיות, בעלת מניות בטבע, הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת, בהיקף של 519 מיליון דולר, נגד טבע ונגד חברי דירקטוריון החברה בתקופה הרלוונטית, ובהם חיים הורביץ, שלמה ינאי, דן זיסקינד ופיליפ פרוסט. עוד נתבע הוא משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן.
בעלת המניות רבקה טוענת, באמצעות עורכי הדין רם דקל, אוהד אנטמן ומיכאל פטרמן, כי "המשיבים, נושאי משרה בטבע (בעבר ובהווה), נושאים באחריות במעשה ובמחדל לכך שטבע הפרה את החוק האמריקאי. על כן, עליהם לפצות את טבע בכל הנזקים שנגרמו לה".
ב-15 בנובמבר 2016 דיווחה טבע לבורסה כי היא הפרישה סכום-עתק של כחצי מיליארד דולר לטובת הסדר צפוי עם משרד המשפטים האמריקאי ועם רשות ניירות ערך האמריקאית, בשל חקירות הקשורות להפרת החוק האמריקאי למניעת מעשי שחיתות במדינות זרות (FCPA).
ההפרשה בטבע בוצעה לאחר שהחברה מצאה כי ברוסיה, אוקראינה ובמקסיקו התגלו "שיטות עבודה ועסקאות מסוימות שעלולות להוות הפרה של חוק FCPA ו/או של החוק המקומי".
לטענת התובעים, ב-22 בדצמבר 2016 נחתם הסדר שבמסגרתו טבע התחייבה לשלם לרשויות האמריקאיות כ-519 מיליון דולר בקשר עם הפרת החוק האמריקאי. במסגרת הסדר זה הוגשו באותו יום בארצות-הברית שני כתבי אישום מפורטים נגד טבע ונגד החברה-הבת שבבעלותה המלאה, "טבע רוסיה", בעניין אירועי השחיתות. "ביחד עם כתבי האישום הוגשו הסדרי טיעון שלפיהם מודה טבע בעובדות נשוא כתבי האישום, ולמעשה מודה באחריותה לאירועי השחיתות ומסכימה לשלם את הקנס כאמור".
עוד טוענת רבקה טכנולוגיות בבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד טבע שהוגשה היום כי נושאי משרה בטבע (בעבר ובהווה) נושאים באחריות במעשה ובמחדל לכך שטבע הפרה את החוק האמריקאי. לפי התביעה, "הנזקים כוללים את הקנס ששולם לרשויות באמריקה, את הפגיעה העצומה במוניטין של החברה, את ההוצאות הכבדות ששילמה המשיבה על עורכי דין ורואי חשבון לצורך הטיפול המקצועי מול הרשויות האמריקאיות ואת הפגיעה שנגרמה לחברה כתוצאה משינוים ארגוניים ומהפסקת הפעילות של החברה במספר מדינות".
"תשלומים מושחתים"
לטענת המבקשים, מדובר בנזק בסכומים בלתי נתפסים אפילו לחברה ענקית כמו טבע. "קנס בסך כחצי מיליארד דולר הוא סכום אדיר, ולא ייתכן שהחברה לא תפוצה בגין נזק זה. כפי שיפורט להלן, אירועי השחיתות היו ידועים, או למצער היו צריכים להיות ידועים למשיבים, ובכך שאיפשרו אותם הם אחראים לנזק שנגרם עקב כך".
בבקשה לאישור התביעה הנגזרת מפרטת רבקה טכנולוגיות את פעילות טבע בכל אחת מ-3 המדינות, מקסיקו, רוסיה ואוקראינה. תקצר היריעה מלפרט בעיתון את כלל הטענות שמועלות נגד חברת הענק הישראלית, ולכן נתמקד בטענות בנוגע להתנהלות החברות-הבנות של טבע ברוסיה.
לפי הבקשה, "הפרשה ברוסיה" עוסקת בפקיד ממשלתי רם-דרג בפדרציה הרוסית בשם בוריס שפיגל - שהחזיק בתפקידים רשמיים בוועדות ממשלתיות. לטענת רבקה טכנולוגיות, באמצעות תפקידו הרשמי, שפיגל היה יכול להשפיע על עניינים הקשורים לרכישת תרופות על-ידי ממשלת רוסיה, לרבות רכישות שבוצעו במכירות פומביות שנתיות, שנערכו על-ידי משרד הבריאות הרוסי.
לפי הטענה, במקביל לתפקידו הציבורי, שפיגל היה גם הבעלים והמנהל של קבוצת חברות רוסיות בשם "ביוטק", שהפיצה, יצרה וארזה מחדש תרופות ברוסיה. "בין השנים 2003 עד 2013 מניות השליטה בביוטק נרשמו על-שם אשתו של שפיגל, שלכאורה לא הייתה מעורבת בפעילות העסקית של ביוטק".
לפי הנטען בבקשה לתביעה נגזרת, "החל משנת 2006 טבע (בעצמה ובהמשך באמצעות טבע רוסיה וכן באמצעות עובדיה וסוכניה), יחד עם אחרים, ביצעה תשלומים מושחתים (במילים פשוטות - שוחד) לשפיגל, מתוך כוונה ששפיגל ישתמש במעמדו הרשמי וביכולתו להשפיע על ממשלת רוסיה לרכוש קופקסון".
התשלומים, נטען, בוצעו באמצעות תשלומים שקיבלה החברה שבבעלות אשתו, ביוטק, מטבע, עבור כביכול אריזה מחדש והפצה של הקופקסון עבור טבע, למכירת התרופה למשרד הבריאות ברוסיה, לפי התוכנית המרכזית לרכישת תרופות של הממשל ברוסיה".
בבקשה נטען כי "עובדי טבע הנמצאים בישראל ועובדי טבע רוסיה, בהוראת חיים הורביץ ואחרים, חיפשו דרך להעלות את היקף המכירות של הקופקסון (תרופת הדגל של טבע במשך שנים רבות. ח' מ') לממשלת רוסיה, לרבות באמצעות עסקים עם חברות בבעלותו ובשליטתו של שפיגל, בידיעה ששפיגל היה בכיר ממשלתי, שביכולתו למשוך בחוטים, להשפיע ולקבוע בדבר רכישות וסבסוד תרופה זו על-ידי ממשלת רוסיה".
לפי הבקשה, "ב-26 באוקטובר 2006, נושא משרה בטבע רוסיה שלח מכתב בדוא"ל למר (חיים) הורביץ ולמנהל נוסף בקבוצה הבינלאומית, בנוגע לפגישה שהתקיימה זמן קצר לפני כן עם שפיגל. נושא המשרה ב'טבע רוסיה' תיאר את מעמדו הרשמי של מר שפיגל והסביר שהוא 'לוביסט המפתח' בנושא תרופות. בדוא"ל ששלח נושא המשרה בטבע רוסיה צוין גם כי 'ההשפעה בתעשייה' שיש לשפיגל יכולה להועיל רבות לטבע, בין שאר, בכך שהיא יכולה לאפשר לה להשיג רישום מהיר וישיר של מוצרים".
עוד נטען בבקשה כי "ב-26 באוקטובר 2006 הורביץ השיב לנושא המשרה בטבע רוסיה כי הוא תומך בבדיקת כל יוזמה שתוכל להוביל להתחזקות המעמד של טבע ברוסיה".
"החל (בערך) מאוקטובר 2008 ובערך עד ינואר 2009, עובדי טבע, לרבות הורביץ, גילו כי המנהל של ביוטק נחקר ברוסיה על שחיתות, וכי מנהל ביטוח הסיכונים של טבע החליט להפסיק לבטח עסקאות עם ביוטק. חרף האמור המשיכה טבע לעבוד עם ביוטק".
לטענת המבקשת, בסוף שנת 2008 או בתחילת שנת 2009 הורביץ, מנהל ביוטק ואחרים, הסכימו כי טבע תעניק לביוטק אישור להפיץ קופקסון ברוסיה, בכוונה ששפיגל ישתמש במעמדו הרשמי וביכולתו להשפיע כדי להגדיל את המכירות של הקופקסון לממשל ברוסיה. בתחילת שנת 2009 עד (בערך) אמצע שנת 2010, עובדי טבע בחנו כמה אפשרויות שבהן ביוטק תוכל למכור קופקסון ובכך להיטיב עם שפיגל.
לפי הנטען, באמצע שנת 2009 הממשלה הרוסית הכריזה על אסטרטגיה חדשה בתעשיית התרופות - "פארמה 2020" - שמטרותיה כללו, בין השאר, ביטול הדרגתי של יבוא ושינויים ברכישה של תרופות, בעיקר על-ידי קביעת העדפה למוצרים מקומיים. שינויים אלה השפיעו על רכישות שבוצעו דרך המכרזים השנתיים של הממשל הרוסי. על-פי החוק, כפי שהוכרז, אריזה מחדש (ברוסיה) של תרופות זרות תיחשב לייצור מקומי, ומוצרים אלה יקבלו העדפה.
לטענת התובעת, "במהלך 2010, עובדי ומנהלי טבע רוסיה, לרבות נושא המשרה בטבע רוסיה, סיכמו עם שפיגל ואחרים על תוכנית שבמסגרתה ביוטק תארוז מחדש ותפיץ את הקופקסון לממשלה ברוסיה. טבע קיוותה ששפיגל ישתמש בהשפעתו ובקשריו הפוליטיים לטובת טבע ויתמוך בשמירת או בהגדלת כמות הקופקסון הנמכרת לממשלה הרוסית".
לטענת רבקה טכנולוגיות, ב-28 באוקטובר חתמה טבע על הסכם מסגרת עם ביוטק, שלפיו ניתנה לביוטק הרשות לארוז מחדש ולהפיץ קופקסון ברוסיה, והוא כלל תמריצים עם תשלומים הקשורים ליעדי מכירות עולים. "באותו זמן טבע חתמה גם על הסכם הפצה עם ביוטק. טבע ביטלה הסכם קודם, שבמסגרתו בוצעה הפצה של קופקסון בכמה מכירות פומביות של משרד הבריאות, והסכימה בעקבות ביטול ההסכם לשלם סכום משמעותי בגין ביטול הסכם זה".
בהמשך, משרד הבריאות הרוסי העניק לביוטק את החוזה להספקת קופקסון לממשלת רוסיה.
בבקשה נטען כי ב-30 בדצמבר 2010 שלח נושא המשרה ב"טבע רוסיה" מכתב בדוא"ל לגבי פגישה שהוא קבע עם שפיגל. הוא הסביר את מעמדו של שפיגל והשפעתו בממשלה הרוסית, וכן כי הערוץ הציבורי הוא המפתח לעסקיו. "נושא המשרה ב'טבע רוסיה' הסביר כי הדילמה של שפיגל היא כיצד להגן על עצמו בתנאים שבהם עסקים הממומנים באמצעות המדינה הופכים להיות שקופים.
בין היתר, "נושא המשרה ב'טבע רוסיה' ביקש לדחוף את שפיגל לדרוש יותר מימון לקופקסון בתחילת 2011 ולקבל את מחויבותו להגנה על הקופקסון (מול שר הבריאות ומקבלי החלטות במשרד הבריאות ברוסיה). בתחילת ינואר 2012, נושא המשרה הבכיר ב-EMIA (היחידה העסקית של טבע) שלח דוא"ל לנושא המשרה ב'טבע רוסיה' לגבי הפגישה שלו עם שפיגל, והצהיר כי שפיגל מעודד מאוד את טבע לחזק את השפעתה על הנציגים הממשלתיים האזוריים, כדי להבטיח שהיקפי המכירות של הקופקסון יישמרו בעתיד. ב-24 בינואר 2012 ביוטק קיבלה עוד חוזה ממשרד הבריאות לספק לממשלה קופקסון".
לפי הבקשה, "ההסכם המושחת עם שפיגל וביוטק היה בתוקף עד אמצע 2013, שאז ביטלה אותו טבע בשל סירובה של ביוטק לפעול בהתאם לנוהלי הגילוי הנאות בטבע. לפתע, מסיבה שאינה ידועה, החליטה סוף-סוף טבע לאכוף ולפעול בהתאם לכללים שעליה היה לפעול לפיהם מלכתחילה".
לפי הנטען, "במהלך התקופה שבה ביוטק ארזה מחדש והפיצה עבור טבע את הקופקסון, טבע הרוויחה כ-204 מיליון דולר ממכירות שבוצעו על-ידי ביוטק לממשלת רוסיה - הכול כאמור עקב קשריו של שפיגל וההסכם המושחת איתו".
בבקשה מעלה רבקה טכנולוגיות טענות גם נגד רואי החשבון של טבע ממשרד קסלמן וקסלמן. לפי הבקשה, "עובדות כתבי האישום שבהן הודתה טבע מלמדות כי סכומי-עתק שולמו כשוחד ברוסיה ובאוקראינה (עשרות מיליוני דולרים), וגם כי אנשי כספים במשיבה הבחינו באפשרות כי מתבצעים תשלומים לא ראויים והתריעו על כך.
"רואי החשבון היו אמורים להבחין בסממנים חשודים אלה. סכומי-עתק לא יכולים לעבור בביקורת בלי שתישאלנה שאלות מתאימות, וככל שהדבר לא נעשה הרי מדובר ברשלנות".
מטבע נמסר בתגובה כי "נכון למועד זה לא נמסרה לחברה הבקשה האמורה".