תביעות ייצוגיות משתלמות? גם לעורכי הדין

מגמת העלייה בבקשות לתביעות ייצוגיות נמשכה גם בשנת 2016. במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שנוהלו בשנת 2016, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; שכר-הטרחה שגרפו עורכי הדין של התובעים הייצוגיים בתביעות אלה עמד על 34 מיליון שקל - שכר-טרחה ממוצע של 3.5 מיליון שקל לעורך דין. כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-7.85% מהסכום שנפסק בייצוגיות אלה; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.

אלה הם חלק מהנתונים שעולים מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל אשתקד. הסיכום נערך על-ידי עו"ד אסף פינק, והוצג בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך אתמול (ג') בתל-אביב.

כשנכנסים לעומקם של נתוני הסקר מתגלים גם כמה פרטים פיקנטיים בנוגע לזהותם של עורכי דין שהתעשרו מהתחום השנה. כך עולה מהסקר, כי עוה"ד דורון לוי ויצחק אבירם, אשר ייצגו תובעים ייצוגיים נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, בטענה לגביית פרמיות גבוהות מלקוחות שלא כדין, גרפו שכר-טרחה עתק בסך 9.75 מיליון שקל. סכום הפיצוי שניתן בתביעה זו עמד על 75 מיליון שקל, והגמול שקיבל התובע הייצוגי היה 400 אלף שקל.

יצוין כי מדובר בשכר-הטרחה השני בגובהו שנפסק אי פעם בישראל בתובענות ייצוגיות. זאת, לאחר שעו"ד אהוד גוט, ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני, גרף שכר-טרחה בסך 11.5 מיליון שקל בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל, בגין הקצאת מניות מקורות תוך קיפוח המיעוט.

עוד על-פי הנתונים בסקר התביעות - עו"ד גולן קאשי, שייצג תובעים ייצוגיים בתביעה נגד בנק חברת אוצר ההתיישבות היהודית, בטענה לקיפוח בעלי מניות המיעוט של החברה, גרף שכר-טרחה מדהים בסך 8.78 מיליון שקל (1.5 מיליון מתוך שכר-הטרחה הועבר לחברה להשבה). התובעים הייצוגיים באותו תיק קיבלו גמול בסך 1.55 מיליון שקל - סכום מכובד בהחלט. סכומים אלה נגזרו מסכום הפיצוי הכולל שנקבע בתיק - 274 מיליון שקל.

משרדים נוספים ש"זכו" בשכר-טרחה בסכומי עתק, הם משרד עורכי הדין רונן עדיני, אשר גרף שכר-טרחה בהיקף של כ-6 מיליון שקל, במסגרת תביעה ייצוגית שניהל נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", בגין הצעת רכש שהתקיימה בהן, ולטענת התובעים קיפחה את המיעוט.

התביעה הסתיימה בפיצוי של כ-25.3 מיליון שקל לבעלי המניות בחברה, ותשלום גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - הגמול הכי גבוה שנפסק לתובע ייצוגי בארץ עד כה.

בתביעה ייצוגית נוספת שהסתיימה אשתקד, גרפו עורכי הדין גלעד ברנע, ישי שריד ויצחק אבירם, שכר-טרחה בסך כ-4.7 מיליון שקל, לאחר שהשיגו ללקוחותיהם פיצוי בסך כ-47 מיליון שקל מבנק הפועלים, עקב הסדר כובל שערך ותיאום מחירי ריביות על גב הלקוחות.

לאחר סכומים יפים אלה, בלשון המעטה, יורד שכר-הטרחה שנפסק בתביעות הייצוגיות השנה לטווח המיליון שקל פלוס-מינוס (ופחות בחלק מן המקרים). בין היתר נפסק סך של כ-1.33 מיליון שקל לעו"ד-פרופ' עמנואל גרוס, בתביעה ייצוגית נגד סלקום, שבמסגרתה התקבל פיצוי בסך כ-15 מיליון שקל בגין חיוב גבוה בתעריף גלישה; נפסק סך של כ-1.16 מיליון שקל שכר-טרחה לעורכי הדין אהוד פורת ואורן אהרוני, בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט בגין גביית יתר של עמלת המרת מטבע, אשר הסתיימה בפיצוי בסך כ-10.65 מיליון שקל ללקוחות.

יצוין, כי השנה נכנסו שחקנים חדשים לזירת הייצוגיות, בהם עורכי הדין עודד קאשי וישי שריד הנמנים עם "המרוויחים הגדולים של השנה". קודם לכן, במשך שנים נשלט התחום על-ידי קומץ עורכי דין בולטים שייצגו תובעים, וקומץ עורכי דין שייצגו נתבעים, אך מנתוני הסקר עולה, כי מתחילה מגמה של גיוון ועלייה במשרדי עורכי הדין הנכנסים לתחום.

בעשור האחרון, מאז שחוקק ב-2006 בישראל חוק תובענות ייצוגיות, במטרה לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק - הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות. ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר בעשור, הושבו לציבור יותר מ-1.325 מיליארד שקל - ממוצע השבה של 88.5 מיליון שקל לתיק. שכר-הטרחה שחולק לעורכי הדין שייצגו ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות של העשור, עמד על 67.5 מיליון שקל.

הנתונים על סכומי הפיצוי שהושגו בתביעות הייצוגיות, סכומי שכר-הטרחה והגמול לתובעים הייצוגיים, מקבלים משמעות מיוחדת השנה על רקע היוזמה שמקדמת בימים אלה שרת המשפטים איילת שקד, לעיגון תקנות שיחייבו לראשונה תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית.

לטענת עורכי דין המייצגים תובעים ייצוגיים, הטלת אגרה עלולה להוות "מכת מוות" לתחום התובענות הייצוגיות. בהודעתה הראשונה על קידום היוזמה הודיעה שקד, כי האגרה שתוטל בתביעות ייצוגיות תהיה בשיעורים קבועים של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי; ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. אולם לאחר שקמה צעקה רמה מן השוק, ונמתחה ביקורת חריפה על כך שהיא תחסום את הדרך להגשת תביעות ייצוגיות, עשתה השרה "מקצה שיפורים" ופעלה להפחתת האגרות המתוכננות.

את הסכומים החדשים חשפה השרה לראשונה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בחודש שעבר (דצמבר), אז אמרה כי תגבה אגרה בסך אלפי שקלים עבור תביעות שיוגשו בבית משפט השלום, 20 אלף שקל עבור תביעות במחוזי, ו-50 אלף עבור תביעות ייצוגיות בתחומים שוק הוניים ונגזרות.

לדברי עו"ד אסף פינק, גם המתווה החדש לא ישנה את רוע הגזירה שתוטל על התחום. "מבחינת הנתונים, רואים כי קיימת התבססות משמעותית בתחום התובענות הייצוגיות. למעלה משליש מהייצוגיות מסתיימות בתוצאות משמעותיות לטובת הציבור. בתי המשפט יודעים לעסוק בתחום, ולמיין את התביעות לפי חשיבותן. בבחינת ממוצע הגמול ושכר-הטרחה, הטלת אגרה, אפילו של 20 אלף שקל, מהווה גזירת מוות לתביעות ייצוגיות.

"כמו כן, רואים שהשנה קיימת ירידה במספר הייצוגיות שמוגשות בבתי משפט מחוזיים ועלייה משמעותית בייצוגיות שמוגשות בבתי משפט שלום. כלומר, השוק יודע לתקן את עצמו, ותביעות יותר קטנות מוגשות בשלום. לצערנו, עדיין לא מוגשות מספיק ייצוגיות חברתיות בתחומי הפליה בעבודה ונגישות לאנשים עם מוגבלות. נקווה שארגונים ועו"דים חברתיים ישכילו לעשות שימוש בכלי הייצוגיות".

עד אשר, ואם אכן התקנות של שקד יאושרו, הדרך לבית המשפט פתוחה בעבור התובעים הייצוגיים - והם מנצלים זאת. בעשור האחרון נרשמה מדי שנה עלייה במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו, ומגמה זו נמשכה גם אשתקד. בשנת 2016 הוגשו 1,500 תביעות ייצוגיות - 5.75 ייצוגיות בכל יום עבודה (בימים א'-ה') - בעוד בשנת 2015 הוגשו 1,385 ייצוגיות. מדובר ב-115 תביעות ייצוגיות נוספות - גידול של 8.3% במספר התביעות הייצוגיות שהוגשו בין שנת 2015 ל-2016.

בשנת 2014 - הוגשו 1,233 תביעות ייצוגיות - 120 תביעות פחות משנת 2015 ו-55 יותר משנת 2013, אז הוגשו 1,132 ייצוגיות.

יצוין, כי מרבית התביעות הייצוגיות בארץ לא מגיעות לשלב ההכרעה בבית המשפט, ומסתיימות בהסדרי פשרה או בהודעת התובע על "הסתלקות" מהתביעה. כלומר, הודעה מטעם התובע הייצוגי כי הוא אינו מעוניין להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי. הסיבות לכך מגוונות וכוללות, בין היתר, את הערכת התובע כי סיכויי הצלחתו בתביעה נמוכים, קושי להוכיח את התביעה או השגת שינוי בהתנהגות הנתבע/ת וייתור התביעה.

מתוך 806 התובענות הייצוגיות שהגיעו לסיומן אשתקד, 402 תביעות הסתיימו בהודעת הסתלקות, ו-143 בהסדרי פשרה. 103 מהתובענות הייצוגיות הסתיימו אשתקד בדחיית הבקשה על-ידי בית המשפט, לעומת 88 בלבד אשר בתי המשפט אישרו לנהלן כייצוגיות. ב-45 תביעות נוספות הודיעו התובעים על "חדילה" מניהול התיק; ב-16 נמחקה הבקשה, וב-9 תביעות נוספות ניתנו פסקי דין.

במסגרת הסדרי הפשרה שנסגרו בשנה החולפת, נפסק שכר-טרחה ממוצע לעורכי הדין, בסך 424,575 שקל (לא כולל מע"מ), לעומת כ-241 אלף שקל בממוצע בשנת 2015. ממוצעים אלה בנויים מטווח רחב של הסדרים, שבמסגרתם נפסק שכר-טרחה שנע בין 50 אלף שקל למיליון שקל. הגמול הממוצע לתובע במסגרת הפשרות שהסתיימו בשנת 2016, היה כ-100 אלף שקל.

שכר-הטרחה שנפסק אשתקד בשלב הביניים של אישור בקשות לנהל תביעה כייצוגית, עמד על כ-50 אלף שקל בממוצע; ומנגד, ההוצאות שנפסקו נגד תובעים ייצוגיים שבקשתם נדחתה, היה כ-41 אלף שקל בממוצע.

נזכיר, כי לפני כחודשיים וחצי נתן בית המשפט העליון החלטה שעשויות להיות לה השלכות משמעותיות על הציבור המבקש למצות את זכויותיו באמצעות הליך התביעה הייצוגית. שופטי העליון, אסתר חיות, יצחק עמית, וענת ברון, קיבלו באופן חלקי ערעור שהגישה חברת אי.די.בי פתוח, וקבעו כי מגישי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, תביעה שנדחתה, ישלמו לה 350 אלף שקל כהחזר חלקי של ההוצאות ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, עבור הכנת חוות-דעת שתסייע לה להתגונן מפני התביעה הייצוגית.

בכך, הגדיל העליון כמעט פי שלושה את הסכום שנדרשים התובעים הייצוגיים לשלם לאי.די.בי, לעומת סכום ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי שעליהם לשלם לחברה כהחזר, בגין שכר-הטרחה ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, במסגרת התגוננותה מפני התביעה הייצוגית (120 אלף שקל בלבד). בנוסף, העליון חייב את המבקשים לשאת בהוצאות ובשכר-טרחת עורכי הדין של אי.די.בי בהליך הערעור, בסכום של 25 אלף שקל.

אי.די.בי ביקשה לקבל החזר מלא של ההוצאות ששילמה לשני המומחים, בסך 1.2 מיליון שקל - כך שעמדתה התקבלה באופן חלקי בלבד, אולם גורמים בתחום הייצוגיות טוענים כי גם הסכום הזה, של 350 אלף שקל, ירתיע תובעים ייצוגיים.

הישראלים אוהבים לתבוע גופים מסחריים בנושאים צרכניים. גם השנה תחום זה הוא הפופולארי במסגרת התביעות הייצוגיות - וזאת, בפער משמעותי מהתחומים האחרים. כך עולה מהנתונים שמפרסם היום עו"ד אסף פינק. הרבה סוגיות צרכניות הגיעו השנה לפתחה של המערכת המשפטית, במסגרת תביעות ייצוגיות, ובהן הכרעות דרמטיות כמו הכרעתה, שתנובה גבתה מחיר מופרז עבור קוטג' בתקופת טרום-המחאה החברתית ושחרור הצרכנים הכבולים עם קלאב-הוטל בהליך משפטי שארך 16 שנים.

לצד אלה היו גם תביעות ייצוגיות בנוגע לגודל האריזות, ונושאים פחות "דרמטיים" ובעלי השפעות רוחב, אך לא פחות מקוממים עבור הצרכנים.

מהסקר של עו"ד אסף פינק, עולה, כי בדומה לשנת 2015, רוב התביעות הייצוגיות בשנת 2016 הוגשו בנושאי צרכנות. לא פחות מ-1,066 מתוך כ-1,500 הייצוגיות שהוגשו השנה, עסקו בצרכנות - מדובר ב-69% מכלל התביעות, המשקפות עלייה של כ-4% לעומת מספר התביעות הצרכניות שהוגשו ב-2015 (902).

במקום השני ב"מדד הפופולריות", ממוקמות תביעות ייצוגיות שהוגשו על-ידי אזרחים נגד הרשויות - 159 תביעות, שהן 17% מכלל הייצוגיות שהוגשו אשתקד. נתון זה משקף ירידה של יותר מ-5% בשיעור התביעות נגד הרשויות, לאחר שב-2015 הוגשו נגדן 217 תביעות בתחום זה.

גם הקפיצה הגדולה שנרשמה בכמות התביעות הייצוגיות בנושאי ביטוח בשנת 2015 - עלייה מ-48 תביעות ב-2014 ל-98 תביעות ב-2015 - נבלמה. בשנת 2016 הוגשו 85 תביעות ייצוגיות בתחום זה - ירידה של 1.5%.הירידה המשמעותית ביותר בשנה החולפת במספר הייצוגיות נרשמה בתחום המפגעים הסביבתיים, צניחה של 30% במספר התביעות שהוגשו.

ומי הם הנתבעים "הפופולאריים" שמככבים בתחום שלא בטובתם? שופרסל וסלקום נמצאות בראש הרשימה, עם מעל ל-10 החלטות נגדן בתביעות ייצוגיות. שופרסל עם 11 החלטות וסלקום עם לא פחות מ-14 החלטות נגדה.

בין הגופים הנוספים אשר ניתנו נגדם יותר מ-5 החלטות בתביעות ייצוגיות, ניתן לציין את אגד, בנק לאומי, בנק הפועלים, שטראוס, עיריית ירושלים, שירותי בריאות כללית, מגדל חברה לביטוח, מנורה חברה לביטוח, תנובה ועוד.