אחרי כמה שנים של נמנום יחסי, התחרות בין הבנקים באשראי לעסקים צפויה לעלות מדרגה בשנה הקרובה, כך מעריכים במערכת הבנקאית. העלייה בתחרות תתבטא הן בצמיחה של האשראי במגזרים העסקיים, וגם בשחיקת מחירים מסוימת ובשיפור תנאים ללווים.
בשנים האחרונות מיקדו הבנקים את עיקר הצמיחה באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים. הבנקים סימנו את המגזרים הללו כיעד אסטרטגי מכמה סיבות: ראשית, המרווחים גבוהים יותר בתחומים אלה. כמו כן, הרגולציה דורשת מהבנק לרתק פחות הון בגין אותן הלוואות לעומת הלוואות במגזר העסקי. לכך יש להוסיף כי אין בתחום זה תחרות מצד המשקיעים המוסדיים וגם כי הביקושים, במיוחד בתחום המשכנתאות, רק הלכו וגדלו.
מנתוני בנק ישראל עולה כי האשראי של הבנקים לכלל סוגי העסקים עמד בשנת 2011 על 395 מיליארד שקל לעומת 321 מיליארד שקל באשראי למשקי בית (משכנתאות והלוואות רגילות). בעקבות המגמות ההפוכות בשני המגזרים, בשנת 2014 אירע המהפך והאשראי למשקי הבית הפך גדול יותר מזה של העסקים - 399 מיליארד שקל למשקי בית לעומת 374 מיליארד שקל לעסקים. בשורה התחתונה, מסוף 2011 ועד לספטמבר 2016 תיק האשראי לעסקים נותר כמעט ללא שינוי, ואילו האשראי למשקי בית זינק בלמעלה מ-40%. אלא שמגמה זו צפויה כנראה להשתנות. ממה נובעים השינויים, ובאילו תחומים תבלוט במיוחד הצמיחה? התשובות לפניכם.
1. הרגולציה מרחיקה מהאשראי הקמעונאי: אם עד לא מזמן נופפו הבנקים באשראי למשקי בית כמנוע צמיחה מרכזי, היום הם כבר נשמעים יותר מהוססים. "הרגולציה לחצה ולוחצת להוריד המחירים", אומר בנקאי בכיר. הביקורת כנגד גובה הריביות של הבנקים בתחום זה, וצעדי הרגולציה כמו חוק ועדת שטרום, לחצו וילחצו כלפי מטה את המחיר, ויהפכו את האפיק לפחות אטרקטיבי מבחינת הבנקים. בבנקים מעריכים כי הם יתמקדו במתן אשראי ללקוחות הטובים, כך שהבנק יוכל להרשות לעצמו לגבות מחיר נמוך המתאים לרמת הסיכון.
זאת ועוד, בחודשים האחרונים נרשמת גם התקררות מסוימת בשוק המשכנתאות, ככל הנראה בשל עליית הריביות החדה בתחום ותחילת ההשפעה של תוכנית מחיר למשתכן וצעדים נוספים של האוצר בתחום.
הבנק הראשון שהצהיר שתחום האשראי למשקי בית פחות אטרקטיבי מבעבר הוא מזרחי טפחות, שבמסגרת התוכנית האסטרטגית שפרסם לפני כחודש וחצי, הודיע כי ימקד את הצמיחה שלו באשראי העסקי. לעומת זאת, מזרחי טפחות מזהה פוטנציאל לצמיחה בתחום האשראי לעסקים, ובחלק מהבנקים מסכימים עם מסקנה זו.
מזרחי טפחות הוא כיום שחקן קטן בתחום האשראי לעסקים עם נתח שוק של 8.6%. הבנק העמיד לעצמו ליעד להגיע לנתח שוק של כ-12% בתוך חמש שנים, באמצעות גידול שנתי ממוצע של 11% בתיק האשראי לעסקים. משמעותו של גידול שכזה היא עלייה של 3-5 מיליארד שקל בכל שנה בהיקף התיק. ההחלטה של הבנק להיות אגרסיבי יותר בתחום האשראי לעסקים היא זרז חשוב לעלייה הצפויה בתחרות בתחום, אך אין זו הסיבה היחידה.
לבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, יעדי הון נוקשים יותר מיתר הבנקים. כדי לעמוד ביעדים שהציב להם בנק ישראל, הם עשו כמה צעדים ובמקביל גם הקטינו אשראי, בעיקר במגזר העסקים הגדולים, וניהלו בקפדנות את תיקי האשראי והקצאות ההון הכרוכות בכך.
באחרונה הגיעו פועלים ולאומי ליעדים שהציב להם בנק ישראל, מה שאומר שהם יוכלו לשחרר קצת את החגורה בכל הקשור לתיק האשראי, ולהאיץ את הצמיחה בעיקר בתחום האשראי לעסקים, וכשמדובר בשני שחקנים מהותיים כ"כ, ההשפעה על השוק בהחלט תורגש. נוסף לכך, דיסקונט והבינלאומי שהגיעו עוד קודם ליעדי הלימות ההון, החלו בשנה החולפת להאיץ את הצמיחה בתיק האשראי, כולל בסקטור לעסקים.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח האשראי המסחרי והעסקי בדיסקונט בכ-6%, ובבינלאומי צמיחת האשראי העסקי אף הגיעה לשיעור של 15% בתוך פחות משנה.
2. לוטשים עיניים למידל מרקט: האשראי לעסקים נחלק לשלושה תחומים - עסקים קטנים, בינוניים (אשראי מסחרי) וגדולים (אשראי עסקי). האשראי המסחרי הוא הפלח הכי אטרקטיבי מבחינת הבנקים. ראשית, תחום זה נהנה מצמיחה הנמצאת בקשר ישיר לצמיחת המשק. כמו כן, בעוד באשראי העסקי מתמודדים הבנקים עם תחרות מצד שוק ההון הן בהנפקות האג"ח והן בהלוואות הפרטיות של המוסדיים, באשראי המסחרי הם כמעט השחקנים היחידים בתחום. הסיבה לכך היא שעדיין מדובר בתחום עתיר כוח אדם: בשני הבנקים הגדולים היקף העובדים באשראי המסחרי מוערך ביותר מאלף. כעת, סביר כי השניים יאיצו את הצמיחה.
לכך יש כמובן להוסיף את מזרחי טפחות שמתכוון להגדיל את נתח השוק, והתוצאה היא עלייה בתחרות. בבנקים מעריכים כי מוקד חשוב נוסף לתחרות הוא תנאי ההלוואה - היקף המינוף שיתירו הבנקים לאותן חברות והביטחונות והקובננטים שידרשו.
3. שחיקת מחירים באשראי העסקי: ההערכות הן כי אחרי שנים של קיטון, ב-2017 פועלים ולאומי יציגו סוף סוף צמיחה בתחום. עם זאת, ראוי להדגיש כי לא צפויה צמיחה חדה. הסיבה לכך היא שהביקושים בתחום זה נותרו נמוכים - אין כיום במשק כמעט עסקאות גדולות המחפשות מקור מימון. יתירה מכך התחרות מצד המוסדיים נותרה גבוהה, וחברות רבות במיוחד אלו שממילא ציבוריות מעדיפות לגייס חוב במחיר נמוך יותר בשוק ההון. יחד עם זאת חזרתם של הבנקים הגדולים לפעילות גדולה יותר בתחום, עשויה ללחוץ עוד יותר כלפי מטה את המחירים במקרים מסוימים.
בנקאי בכיר: "מתחיל להשתחרר הלחץ במימון נדל"ן"
בשנים האחרונות התלוננו הקבלנים כי הם סובלים ממחנק אשראי. הסיבה לכך היא שהבנקים הגדולים הגיעו קרוב למגבלת החשיפה שלהם לתחום - 20% מתיק האשראי, כך שמתן אשראי נוסף היה מאלץ אותם לרתק יותר הון בגינו, והופך את מתן האשראי לפחות אטרקטיבי עבורם.
לפני כמה חודשים החליטה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כי היא נותנת הקלה לבנקים בנושא, במטרה להגדיל את האשראי, כאשר בבנק ישראל העריכו כי ההקלה תגדיל את האשראי לתחום הנדל"ן בכ-10 מיליארד שקל.
בשנה וחצי האחרונות רכשו מרבית הבנקים ביטוח ממבטחי משנה בחו"ל להגנה מסיכוני אשראי בעיקר של ערבויות חוק מכר בהיקף של כ-70 מיליארד שקל. בר אפשרה לבנקים להפחית חשבונאית 70% מהנכסים מולם נרכש אותו ביטוח. המשמעות היא שהיקף החשיפה של הבנקים לתחום הנדל"ן יירד, ויאפשר להם להגדיל את האשראי בתחום בלי לחרוג ממגבלת ה-20%. חלק מהבנקים מציינים כי כבר מתחילים להרגיש את האפקט של ההקלה. "בתחום המגורים צפויה הקלה משמעותית לקבלנים, ומתחילים להרגיש אותה כבר עכשיו", אומר בנקאי בכיר.
לצד המגמה החיובית של שחרור לפחות חלקי של מחנק האשראי בתחום, נציין כי בעסקאות למכירת ביטוחי האשראי קיים גם סיכון מסוים. העסקאות למכירת הביטוחים נעשות לטווח זמן קצר יחסית של כשנה בממוצע. אמנם ניתן לחדשן, אך אירוע קיצוני כגון אסון בקנה מידה גדול בחו"ל, שמצריך תשלומי ביטוח חריגים, שינוי בתאבון הסיכון של אותן סוכנויות או אף ירידה בדירוג האשראי שלהן, עלול לגרום לאי חידוש של העסקה, ולהחזיר חזרה אל הבנקים את החשיפה לאותן סיכון אשראי שנמכר. תרחיש שכזה ייאלץ את הבנקים לבצע התאמות באופן מהיר יחסית של תיק האשראי, ולהקטין חשיפה לתחום הנדל"ן, מה שעלול להחזיק שוב את מחנק האשראי בתחום ואף להחריפו.