יותר ויותר בתי עסק מקבלים כרטיסי אשראי כאמצעי תשלום - כך עולה מנתוני חברת שב"א לשימוש בכרטיסי אשראי בישראל בשנת 2016. מנתונים שמתפרסמים לראשונה ב"גלובס", עולה כי בארבע השנים האחרונות, זינק מספר קופות האשראי בישראל בקרוב ל-27%, ל-150.1 אלף מסופים. למעשה, מספר המסופים כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון.
הסיבה לזינוק טמונה בכך שיותר בעלי עסקים קטנים החליטו בשנים האחרונות לאפשר סליקת כרטיסי אשראי. במערכת הפיננסית מציינים כי הדבר בולט בין היתר בענף החניונים, המוניות ואפילו בתחום הדוכנים בשווקים. מדובר במקומות שעד לפני כמה שנים כמעט שלא היה מקובל לשלם בהם בכרטיסי אשראי.
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), מפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל, ומנתוניה עולה כי במהלך שנת 2016 נרשמה עלייה בהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי בישראל. היקף העסקאות בתחום הגיע אשתקד ל-272.4 מיליארד שקל, עלייה של 7.2% לעומת שנת 2015. דווקא הרבעון האחרון של השנה היה חלש יחסית לעומת הרבעונים הקודמים, והיקף העסקאות בכרטיסי אשראי היה גבוה רק ב-3.8% לעומת הרבעון המקביל ב-2015.
נתונים אלה אינם כוללים את השימוש בכרטיסי אשראי בחו"ל או ברכישה באתרי אינטרנט זרים - תחום שנמצא במגמת עלייה חדה. אך גם ללא נתונים אלה, ניתן לראות שהשימוש בכרטיסי אשראי נמצא בצמיחה.
אשראי גם בעסקאות קטנות
מנגד, היקף העיסקה הממוצעת בכרטיס אשראי נמצא במגמת ירידה. השנה הוא ירד בכ-2% ל-213.9 שקל, לעומת עסקה ממוצעת של 218.1 שקל בשנת 2015. עם זאת, דווקא הירידה בהיקף העסקה הממוצעת מעיד על התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי, שכן אם בעבר השימוש בכרטיסי אשראי היה בעיקר לרכישות גדולות ולצורך פריסת תשלומים, כעת השימוש נעשה גם בעסקאות קטנות. להערכת גורמים בענף, יש הרבה יותר עסקאות בסכומים של עשרות שקלים מאשר בעבר.
העלייה בהיקף השימושים בכרטיסי האשראי מתבטאת היטב גם בנתון מספר העסקאות. מהנתונים עולה כי מספר העסקאות בכרטיסי אשראי חצה אשתקד את רף המיליארד, ועמד על קרוב ל-1.02 מיליארד עסקאות, עלייה של קרוב ל-8% לעומת שנת 2015. החודש החזק ביותר היה אוגוסט - שיא עונת החופשות. אז בוצעו 112.7 מיליון עסקאות.
התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי המתבטאת הן בהיקפי השימוש והן בעלייה בעסקים המקבלים תשלום זה חשובה לאור השינויים המשמעותיים הצפויים בתחום. כך, למשל, בימים אלה אמור להיכנס לשוק השימוש בתקן ה-EMV - תקן בינלאומי לאבטחת עסקאות בכרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי העומדים בתקן זה נקראים גם כרטיסים חכמים. לכרטיסים אלה שבב מיוחד, ובעת ביצוע עיסקה הלקוח מקיש את הקוד הסודי שלו לצורך שימוש בכרטיס. המעבר ל-EMV נועד, בין היתר, לצמצם את פוטנציאל ההונאות בשימוש בכרטיסים מגנטיים ולאפשר כניסה של אמצעי תשלום מתקדמים.
המעבר לשימוש בתקן EMV יהיה כרוך בשינוי התנהגות של הלקוח ובית העסק בעת השימוש בכרטיסי אשראי, ויהיה מחויב בהליך הטמעה של השינויים. מי שמוביל את המהלך הוא בנק ישראל. לפי התוכנית המקורית, מהשנה כל מסוף חדש שיימכר לבית עסק יצטרך להיות מותאם לשימוש ב-EMV הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה. אלא שכפי שפורסם לפני כמה שבועות ב"גלובס", השוק עדיין לא ערוך לשינויים, ואין כיום כמעט קופות שברמת החומרה והתוכנה עובדות בטכנולוגיה זו, כך שתהליך מעבר השוק צפוי להתארך מעבר למתוכנן.
נזכיר גם כי בקרוב יצטרכו הבנקים הגדולים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם בעקבות חוק שטרום. במסגרת החוק נעשו צעדים להגברת התחרות בענף הסליקה, דבר שאמור להביא לשחיקת מחירים. עם זאת, הרוכשים הפוטנציאליים של אותן חברות יכולים לפחות להתנחם בכך שמדובר בענף שנמצא בצמיחה בישראל, ולא נראה שמגמה זו צפויה להשתנות בזמן הקרוב.