"למרות הכל באירופה עדיין מסתכלים על ישראל כעל מרכז טכנולוגי ואף אחד לא מחק אותנו מהמפה", אומר מודי אשכנזי מחברת ההשקעות קוקירמן. אשכנזי, שמנהל את חטיבת הייעוץ של החברה, עוסק כיום בין השאר באיתור חברות טכנולוגיה ישראליות מעניינות בעבור גופים אירופיים. אחד מהם הוא בנק אירופי ששוויו 130 מיליארד דולר. בנק זה קיבל החלטה אסטרטגית להשקיע בחברות מקומיות בהיקף של מיליוני דולרים ולשם כך נעזר בשירותיו של אשכנזי.
"האירופים מאוד רוצים להשקיע וגם לא חוששים להגיע לכאן כשיש דברים מעניינים על הפרק", אומר אשכנזי, "עדיין לא ראיתי חברה אמריקאית ששכרה מישהו שיחפש בעבורה השקעות בישראל", הוא מוסיף.
בקוקירמן האמינו מאז ומתמיד בחשיבותה של אירופה עבור חברות ישראליות ובחשיבות החדרתן לשווקים אירופיים. הסיבה לכך היא קשר עמוק לקהילה היהודית בצרפת ולמשפחת רוטשילד. רוז'ה רוטשליד, ראש הקהילה היהודית של פאריס, יושב בדירקטוריון קוקירמן.
בגלגולה הקודם, כקוקירמן זינגר ברנע, הקדישה חברת ההשקעות את עיקר זמנה להנפקת חברות ישראליות בבורסות החדשות של אירופה. היא אף היתה הראשונה שהצליחה לפתות חברות ישראליות להנפיק באירופה מתוך מחשבה שבהמשך הן יוכלו לעבור לנאסד"ק. עד היום אף אחת מהחברות לא הצליחה לעשות זאת, ונראה כי בורסת הטכנולוגיה האמריקאית רחוקה מהן עוד יותר משהיתה כאשר היו חברות סטארט-אפ.
הפיאסקו שנחלו הבורסות החדשות באירופה ובעיקר החברות הישראליות שהונפקו בהן, יצרו אווירת משבר סביב קוקירמן, והחברה נאלצה לערוך שינויים רבים. מבנה השליטה בקוקירמן השתנה, וזינגר ברנע כבר לא שם. באחרונה התמזגה החברה עם חברת הייעוץ של אשכנזי, בנק איגוד רכש 20% מהמניות וצורף משקיע גדול נוסף בדמותו של קונצרן אירופי בתחום מוצרי פלסטיק.
פעילות החברה מחולקת היום לשלוש חטיבות עיקריות - קרן הון סיכון קטליסט שמנוהלת על ידי אדוארד קוקירמן, בנק השקעות בניהולו של דויד שושנה וחטיבת הייעוץ של אשכנזי. כעת מקימה החברה חטיבת שוק ההון שתתמחה בפיתוח מוצרים פיננסיים מתקדמים שהפכו לפופולריים בתקופת הבצורת בשוק ההנפקות הציבוריות. את הפעילות החדשה ינהל רוני ארג'י שפרש באחרונה מהנציגות הישראלית של בנק ההשקעות HSBC, והיא תתמקד במציאת פתרונות מימון לחברות ישראליות באירופה. "בטווח הרחוק נרוויח מזה שהבנקים הזרים יוצאים מישראל", אומר אשכנזי.
בקוקירמן כבר לא דוחפים חברות ישראליות להנפיק באירופה ומנסים להתמקד בפיתוח עסקי. הדרך הראשונה היא עסקות מיזוג ורכישה שלדברי אשכנזי היקפן הממוצע מסתכם בימים אלה ב-6-5 מיליון דולר בלבד, בניגוד ל-40 מיליון דולר בממוצע בעבר. "מיזוג או רכישה של חברה אירופית הם הדרך הכמעט היחידה שבה חברה ישראלית יכולה לחדור לשווקים אירופיים. חברה ישראלית לא יכולה לפתוח חברה בת קטנה בגרמניה ואיתה לבוא לדויטשה טלקום", אומר אשכנזי. כמה חברות ישראליות כנראה מסכימות עם קביעה זו, והדוגמאות הבולטות לכך הן רכישת Thales הבריטית-צרפתית על ידי נייס, וסדרת רכישות שביצעה מי עדן באירופה.
"חברות ישראליות לא רגילות לפעול במתכונת אירופית שמרנית שדורשת תכנון מדוקדק וארוך טווח", אומר אשכנזי, "מרבית הישראלים גם לא מוכנים להשקיע סכום של כמה עשרות אלפי דולרים בפיתוח השוק", הוא אומר.
לצד הלקוחות האירופיים יש לאשכנזי גם לקוחות ישראליים, בעיקר חברות צעירות שרוצות להיכנס לשוק האירופי. בקוקירמן מייעצים לחברות בנוגע לאפשרויות קבלת הלוואות ומענקים מהאיחוד האירופי, מצרפים חברות לתוכניות המו"פ האירופיות ומוצאים להן שותפים אסטרטגיים באירופה. פעילות זאת מתבצעת בעיקר באמצעות קשרים אישיים, וכפי שאומר אשכנזי: "תמיד טוב שיהיה יהודי בעמדה בכירה בארגון". באמצעות קשרים אלו הצליח אשכנזי להשיג חוזה במשרד ההגנה הצרפתי לחברת הסטארט-אפ הישראלית אנטופיה, שמפתחת מערכות לניהול ידע.
ואולם, נראה כי חדירתן של חברות ישראליות לאירופה תמשיך להיות משימה כמעט בלתי אפשרית. זאת לאור חוסר האמון כלפיהן, בעקבות קריסתן של חברות שנחשבו למובילות ופופולריות כגון קרד גרד, אמבלייז, באטמ ולמעשה כמעט כל החברות הישראליות שנסחרות בבורסות אירופה.
נראה כי החברות הישראליות מעדיפות את השוק האמריקאי המוכר, על אף שהשוק האירופי יהפוך בקרוב לשוק גדול. בעקבות הרחבת האיחוד הצפויה בתחילת 2004 יגדל מספר התושבים באירופה ל-470 מיליון, בעוד שהשוק האמריקאי יישאר בגודלו הנוכחי - כ-300 מיליון תושבים. "אנו מודע לכך שבקרב הישראליות יהיו מועטות שיהיו מוכנות להשקיע משאבים בחדירה לשוק האירופה, אך אלה שיחליטו - יצליחו, כי פשוט צריך לדעת איך לעבוד נכון", אומר אשכנזי.
חברת ההשקעות קוקידמן: "אירופה עוד לא מחקה את ישראל ממפת הטכנולוגיה"
סופי שולמן
3.11.2002 / 9:20