"התברר לנו, בימים האחרונים ממש, בעקבות פנייה של בנקים שונים אל אחד מבעלי המניות של החברה, כי זו מצויה ביתרות חובה בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים אצל בנקים שונים", כך טוענים היום בני משפחת דנקנר - שמואל, יצחק, אברהם וצבי מור, בתגובתם לביהמ"ש לבקשתו של אחיהם, דוד דנקנר, למנוע כינוסה של ישיבת דירקטוריון בחברת כרמל כימיקלים בה הוא משמש כיו"ר. בישיבה זו, אותה זימנו האחים, הם מתכוונים בין היתר להדיח את דוד מתפקידו וכן להחליף את מנכ"ל החברה ולמנות לה מבקר פנים.
כרמל כימיקלים הינה חברה פרטית בבעלות 6 בתי האב של משפחת דנקנר - דוד, שמואל, אברהם, יצחק לאה וצבי מור (חתנה של יונה ג'יאנו, שהיתה אחותם של הדנקנרים).
בסוף השבוע פנה דוד דנקנר לביהמ"ש באמצעות עוה"ד יוסי אשכנזי ואבינעם כהן ממשרד יעקב ויינרוט, בבקשה למתן צו כנגד יתר ראשי בתי האב במשפחה בעניין זימון האסיפה. שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, נעתר לבקשתו וקבע דיון בעניין למחר.
דוד טען, בין השאר, כי רק לפני שבועיים חתמו נציגי המשפחה, ובהם שמואל דנקנר, על הסכם המסדיר את תנאי פרישתו של דוד דנקנר, לפיהם הוא ימשיך לכהן כיו"ר דירקטוריון החברה עד 2004, אלא אם יחליט לפרוש לפני כן, וכי הוא זכאי למענק פרישה בסך 900 אלף דולר בעת פרישתו ולתנאי פרישה דומים לזה של אברהם דנקנר לאחר פרישתו.
לטענתו של דוד, בטרם יבשה הדיו על ההסכם, מנסים שמואל דנקנר וצבי מור, בטענת שווא של חוסר התאמה לתפקיד, להדיח אותו מכהונתו ואף לשלול ממנו את תנאי הפרישה שהובטחו לו. דוד טוען כי החלטת יתר בתי האב של הדנקנרים לכנס את הישיבה כדי להביא לפיטוריו היא מטעמים זרים ופסולים, ובהם ניסיון לנצל את קרבתו לאחותו, לאה דנקנר, ולנקום בה על פעולות שנקטה בקשר למניותיה בחברות אחרות ולהפעיל עליה לחצים.
בכך אומר למעשה דוד כי שמואל דנקנר, דני דנקנר (בנו של אברהם) וצבי מור נוקטים נגדו בפעולות ענישה בגין החלטתה של לאה דנקנר, לה מקורב דוד, להפעיל זכות סירוב ראשונה לגבי מכירת מניות דור כימיקלים לאלרן וזכות הצטרפות למכירת מניותיה בתעשיות מלח לאלרן. דוד טוען שיתר בני המשפחה מנסים להפעיל לחץ על לאה באמצעות האיום להחליפו בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון.
כאמור, היום הגישו שאר בתי האב במשפחה, למעט לאה דנקנר, את תגובתם לבקשה לצו מניעה, והם מבקשים להסירו. האחים טוענים, באמצעות עו"ד יורם ראב"ד ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', כי אין כל בסיס להצגת הדברים כמסע נקמה בדוד בשל מעשיה של לאה דנקנר במסגרת עסקת אלרן. לטענתם, ההחלטה להחליף את דוד בתפקידו הינה עסקית ונובעת מהמצב הקשה אליו נקלעה החברה. עוד מציינים האחים כי בקשתו של דוד הינה בבחינת ניסיון שלא בתום לב לעשות שימוש בהליכי משפט לצורך אכיפת "הסכם פרישה" שכלל לא נחתם ואין לו כל תוקף.
בבקשה שהגיש דוד הוא מציין כי חברת כרמל מנוהלת על ידו כיו"ר מזה 38 שנה, וכי בכל השנים מאז חולקו עסקי המשפחה בין האחים, לא התערבו שאר האחים בניהולה של החברה וכל עניינם בה הסתכם ברצונם לקבל דיווידנדים.
דוד ציין כי לפני מספר שנים החלה החברה לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיה בסך של 150 אלף דולר נטו לחודש, כאשר סכום זה הועבר בחלקים שווים לכל ששת בתי האב השותפים בחברה. כמו כן טען דוד כי לפני שנים אחדות, לאחר שההון העצמי של החברה קטן עקב חלוקת הדיווידנדים המסיווית והיא נקלעה למצוקת מזומנים, הוחלט להפסיק לחלק דיווידנדים. היום, לאחר פעולות הבראה, טען דוד, החברה עומדת בהתחייבויותיה, ובמחצית הראשונה של השנה אף הפיקה רווחים של 3.8 מיליון שקל, כאשר הונה העצמי עומד על 15 מיליון שקל.
הדנקנרים מציינים בתגובתם היום, כי תיאור החברה בבקשתו של דוד כ"חברה קטנה" אינו תואם את המציאות. החברה, הם טוענים, הינה חברה תעשייתית המעסיקה למעלה ממאתיים עובדים ומנהלת עסקים בהיקף ניכר.
הדנקנרים מוסיפים כי "בשנים האחרונות הולך ורע מצבה של החברה, תוצאותיה הכספיות אינן מהוות מקור לגאווה, והיא אף מפגרת בפירעון חובותיה לצדדים שלישיים". האחים מוסיפים, כאמור, כי התברר להם בימים האחרונים, בעקבות פנייה של בנקים שונים אל אחד מבעלי המניות של החברה, כי זו מצויה ביתרות חובה בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים אצל בנקים שונים. עוד הם מוסיפים כי לא הצליחו לברר, עובר להגשת בקשה זו, את מצבה של החברה בכל הבנקים בהם מתנהלים חשבונות אלה.
עוד מציינים בני המשפחה, כי הדיווידנדים שחולקו במהלך השנים, להם טוען דוד, כלל לא היו דיווידנדים אלא השבת הלוואת בעלים, וכי קשה לראות כיצד הדבר מתיישב עם טענתו, לפיה עקב חלוקת דיווידנדים קטן ההון העצמי של החברה.
"אין למשיבים עניין לפגוע במבקש שלא לצורך, אולם לא ניתן להתעלם מן המצב הקשה אליו הגיעה החברה תחת ניהולו, כמו גם ממחויבותם של הדירקטורים בחברה להפקיד את ניהולה בידי מי שיוכל אולי לחלצה מן המצב הקשה אליו הגיעה", מציינים האחים, ומוסיפים כי "יותר משצר למשיבים על כך שהם נאלצים לפרוש בפני בית המשפט הנכבד את מצבה הכלכלי ה'לא מעודד' של החברה, צר להם שבעתיים על כך שהמבקש מחייב אותם ל'כבס' באולמו הפתוח של בית המשפט את 'הכביסה המלוכלכת' המשפחתית ושל החברה כאחד".
דוד טען בבקשתו כי שמואל וצבי, בפנייתם אליו, ציינו כי "קיים בליבנו חשד בדבר קיומם לכאורה של אי סדרים וניהול לא תקין של החברה". דוד טען כי לא היו דברים מעולם. כעת מציינים האחים בתגובתם, כי דוד עשה שימוש לא נאות באמצעיה הכספיים של החברה לצרכיו הפרטיים או לצרכים עסקיים של עסקים אחרים בשליטתו, אשר לחברה אין בהם כל חלק או נחלה.
"מחמת כבודו של המבקש וכבודה של משפחתו, שהיא גם משפחתם של המשיבים, יימנעו המשיבים מלהיכנס לפירוט מיותר של המעשים האסורים שנעשו על ידי המבקש, ואשר רק חלקם נתגלה אך בימים האחרונים", אומרים האחים, אך מוסיפים כי ידוע להם שלאחרונה גרם דוד להטעייתם של ספקים ונותני שירותים לחברה, בכך שהם נדרשו להגיש חשבונות לחברה, במקום למבקש
הדנקנרים משיבים מלחמה לדוד: טוענים כי חייב את כרמל כימיקלים בשירותים שקיבל באופן אישי ולעסקיו האחרים
אמיר הלמר
3.11.2002 / 16:29