האוצר: לא נגבה ביטוח לאומי מהכנסות ריבית

לא יוטל ביטוח לאומי ומס בריאות על ריבית ודיווידנדים עם הפעלת הרפורמה - כך הבטיחו אתמול בכירים בלשכת שר האוצר.



משרד האוצר יפעל בקרוב מאוד בחקיקה ראשית באמצעות הכנסת, או בחקיקת משנה באמצעות הביטוח הלאומי, כדי למנוע כל חריגה מהרפורמה במס הכנסה (ועדת רבינוביץ השנייה); המס על רווחים בשוק ההון לא יעלה על 15%;



לדברי נציבת מס הכנסה, עו"ד טלי ירון-אלדר, על פי החקיקה הקיימת יוטל המיסוי הנוסף של ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסות מריבית של בעלי ההכנסות הגבוהות במיוחד. זאת, כתוצאה מההשפעה ההדדית של רפורמת המס ושל ביטול תקרות הביטוח הלאומי. שני הצעדים נחקקו במנותק זה מזה, אבל ההשלכה החוקית שלהם היא שבמקרים מסוימים יש לגבות גם ביטוח לאומי ומס בריאות נוסף על מס שנקבע במסגרת ועדת רבינוביץ על הכנסות מריבית. בכירים במשרד האוצר הסבירו כי עד לאחרונה לא היו ערים לכך, שחוק הביטוח הלאומי מחייב מיסוי דיווידנדים ורווחים מריבית על תוכניות חיסכון עם הפעלת הרפורמה במס וביטול תקרת הביטוח לאומי, וכי הדבר מחייב תיקון.



שרונה ארליך, היועצת הכלכלית של שר האוצר שהיתה גם יועצת לוועדת רבינוביץ, אמרה: "המס על רווחי הון, כולל על דיוודנדים וריבית על תוכניות חיסכון, יהיה 15%. בשום מקרה המס לא יעלה על מספר זה. זו היתה החלטתה של ועדת רבינוביץ, ולא יכולה להיות החלטה אחרת. לא יעלה על הדעת שעל המס על רווחי הון יוטלו מסים נוספים, גם לא ביטוח לאומי ומס בריאות. עניין מס בריאות וביטוח לאומי כלל לא עלה בוועדת רבינוביץ. מטרת הוועדה היתה לתקן את העיוות של מס גבוה בישראל על עבודה ואפס מס על הון. הוועדה נזהרה מאוד שלא לטלטל את שוק ההון. הכבדה על החלטות הוועדה באמצעות תוספת של 10% מס פירושה טלטלה בשוק ההון; לא נאפשר זאת".



לדברי ארליך, לא מכבר נעשה ניסיון בוועדת הכספים של הכנסת להטיל ביטוח בריאות וביטוח לאומי על אופציות לעובדים. באופציות יש מרכיב של עבודה, ולפיכך ניסיון זה לא היה חסר היגיון. משרד האוצר טען כי מדובר ברווח הון ולא בפירות מעבודה, ולפיכך האופציות לא מוסו במסים אלה.



עניין מיסוי הריבית על תוכניות חיסכון ומיסוי הדיווידנדים בביטוח לאומי ובמס בריאות עם תחילת הרפורמה במס ב-1 בינואר 2003, עלה באחרונה לדיון לאחר שכמה רואי חשבון העוסקים בתיכנוני מס גילו כי הדבר מחויב על פי חוק הביטוח הלאומי. זאת, בעקבות ביטול תקרת המס על ביטוח לאומי ומס בריאות ב-1 ביולי 2002 על ידי משרד האוצר.



ביטול התקרה מחייב במס בריאות וביטוח לאומי גם הכנסות הגבוהות מ-35 אלף שקל. על פי רואי חשבון אלה, עם הביטוח הלאומי ומס הבריאות עלול המס על רווחי ריבית ועל דיווידנדים להגיע עד 28% - ולא 15% כפי שקבעה ועדת רבינוביץ.



הממונה על הכנסות המדינה, עו"ד מאיר קפוטא, שהיה חבר ועדת רבינוביץ, ציין אתמול כי כאשר הוועדה קבעה את מסקנותיה, משרד האוצר עדיין לא ביטל את תקרת המס על ביטוח לאומי ומס בריאות.



לפיכך, לא היה ניתן אז להטיל את מס הבריאות והביטוח הלאומי על רווחים מדיוודנדים ועל רווחי ריבית על תוכניות חיסכון. קפוטא אמר כי קרתה תאונת חקיקה, ויהיה צורך לתקן אותה - באמצעות חקיקה בכנסת או בחקיקת משנה של הביטוח הלאומי. הדבר ייעשה בהקדם, הוסיף, ובכל מקרה לפני כניסת הרפורמה לתוקף בתחילת ינואר. לדבריו, הרפורמה היא ניתוח מורכב וקשה במערכת המס "ונבצע אותה בצורה מתונה והדרגתית. לא נזעזע את שוק ההון. בכל מקרה, לא נכון להכפיל את המס על רווחים ודיווידנדים".



יצוין כי ועדת בן-בסט, שנקודת המבט שלה היתה מקיפה יותר והמלצותיה יסודיות יותר, הציעה שינויי חקיקה בחוק הביטוח הלאומי כדי למנוע תאונות חקיקה, מהסוג שוועדת רבינוביץ נפלה בהם.



עו"ד טלי ירון-אלדר אמרה כי ועדת רבינוביץ לא התייחסה כלל לחוק הביטוח הלאומי, שכן הוועדה הניחה כי קיימת תקרת מס.



לדבריה, על פי החקיקה הקיימת, המס על רווחי ריבית ועל דיווידנדים עם ביטול תקרות המס יוטל רק אם מדובר באדם שההכנסה הפאסיווית שלו - בין היתר מריבית, דיווידנדים ושכר דירה - גבוהה ממשכורתו או מהקצבה שלו. מסיבה זו הוסיפה ירון-אלדר, מסים אלה יוטלו רק בשוליים, על בעלי שכר גבוה במיוחד, וגם זאת רק בשנת 2003, שכן ב-2004 התחייבה הממשלה להחזיר את תקרת הביטוח הלאומי למקומה.