פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין הכיסאות: מפחיתים את שעות הישיבה

      אנחנו מבלים ימים שלמים בשיחות טלפון, במשלוח אימיילים ובכתיבת מסמכים בישיבה, וקמים מהכיסא רק כדי ללכת לשירותים או לאכול. מדוע זה מסוכן כל כך ומה אפשר לעשות אחרת?

      גבר מתמתח במשרד (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      עד לימי המהפכה התעשייתית היה הגוף האנושי מורגל בתנועה מתמדת. שום חדר כושר לא נדרש לו כדי לזוז, כי התנועה הייתה חלק אינטגרלי משגרת החיים. במשך מרבית שעות היום היו בני האדם הולכים, מסתובבים, מתכופפים ונמתחים. הטכנולוגיה שינתה את חיינו מקצה לקצה. היא אמנם מאפשרת לנו חיים קלים יותר, אבל גם לא ממש בריאים. הגוף, שהיה רגיל לזוז, ניצב כעת מאובן מול מסך המחשב במשך שעות ארוכות. הוא צמא לתנועה ואנחנו מונעים אותה ממנו.

      מהי הסכנה שבישיבה ממושכת?

      מי שעובד במשרד יושב בממוצע 14 שעות ביום. הישיבה הממושכת מאטה את חילוף החומרים ותורמת לעלייה במשקל ולסיכוי לחלות במחלות לב, בסוכרת, בדלקת מפרקים ניוונית ובעוד בעיות ותסמונות שנלוות למשקל עודף. ואם כל זה לא מספיק, ישיבה ממושכת מסכנת גם את בריאות הנפש: סיכויו של מי שיושב כל היום ללקות בדיכאון גבוהים בעשרות אחוזים מסיכויו של אדם הפעיל פיזית.

      כולם יודעים שפעילות גופנית חיונית לבריאות, ובכוחו של סגנון חיים פעיל לשפר את איכות החיים ולהפחית משמעותית את הסיכוי למוות או למחלות לב. אבל גם מי שמתאמן במשך שעה אחת ביום, נשאר עם 15 או 16 שעות שבהן הגוף איננו פעיל", נכתב ב?Scientific American.

      אין ספק – גם אם בערב אתם צפויים ללכת לשיעור יוגה, כדאי לכם לקום מהכיסא.

      מה עושים?

      נעמדים: בארצות הברית אפשר למצוא בהרבה משרדים עמדות עבודה לעמידה – שולחנות גבוהים או אפילו שולחנות הניצבים על גבי הליכונים. אצלנו זה פחות נפוץ, אבל אפשר לאלתר. הניחו את המחשב הנייד על גבי מדפסת, על ערמת ספרים או על כל דבר שיגביה אותו ונסו להמיר מקצת משעות הישיבה בשעות עמידה.

      עבודה בעמידה בהחלט דורשת הסתגלות ובהחלט ייתכן שבהתחלה היא לא תיראה לכם הדבר הנוח ביותר בעולם, אבל תקופת ההסתגלות בהחלט משתלמת, ומרבית האנשים שמנסים זאת מדווחים על שינוי מיידי, משום שהעמידה דורשת מאיתנו להתרכז גם במנח הכתפיים והבטן, המוזנחים לחלוטין בעת ישיבה. אפשר להתחיל בקטן (שעה ביום) ולאט לאט להרחיב את חלון שעות העמידה על חשבון שעות הישיבה.

      מארגנים את שולחן העבודה: אם אתם עומדים או יושבים, הניחו את מסך המחשב כך שקצהו העליון בקו העיניים, ואתם לא צריכים לכופף את הצוואר קדימה או אחורה כדי להתבונן בו.

      זזים: הפתרון הטוב ביותר הוא הליכון שולחני, אבל אפשר גם לזוז בדרכים אחרות: נצלו את שיחות הטלפון שלכם כדי לקום מהכיסא, קומו כדי לשוחח עם קולגות (במקום לשלוח להם עוד אימייל) ונהלו פגישות בהליכה (Walk & Talk). אפשר גם לכוון תזכורת לקימה – אחת לשעה עגולה קומו מהכיסא, לכו לשתות כוס מים, הימתחו וחזרו לעבודה בתום חמש דקות. הרוטינה הזו תעזור לכם לחלץ עצמות וגם להתרכז כל עוד אתם יושבים.

      מומלץ גם לענוד מד צעדים, ללכת לפחות 10,000 צעדים ביום (בערך חמישה ק"מ) ולבצע, כמובן, פעילות גופנית מסודרת – ריצה, יוגה, פילטיס וכיוצא באלו.

      אנחנו לא כלואים בכיסא שלנו

      זה קשה בהתחלה, אבל שעת עמידה יכולה להפוך לשלוש ויום אחד של עמידה יכול להפוך לשבוע, אז יותר מכדאי לנסות. באיזשהו שלב העמידה תיראה לכם כמו המנח הטבעי והגוף יגיב בהתאם: לחץ הדם ירד, אחוזי השומן יצנחו ואיתם גם הסיכוי לחלות במחלות מסוכנות.