החלטת בנק הפועלים לחלק את מניות כור כדיווידנד לבעלי מניותיו זכתה להסברים שונים. בין השאר דובר על הצורך הדחוף של תעשיות מלח (המחזיקה 11.6% ממניות הפועלים) במזומנים כדי לשלם את הריבית לבנק לאומי, על הרצון של הפועלים לנקות את הדו"חות שלו מהתנודתיות הנגרמת מהחזקת 21% מניות כור, ועל שיפור התשואה על ההון בדו"חות הכספיים הבאים.
לנוכח העובדה שהפועלים הוא הנושה הגדול ביותר של כור, של בעלי השליטה בו - צ'רלס ברונפמן ויונתן קולבר - ושל החברה הבת אי.סי.איי (35%), הועלתה גם סיבה נוספת. ייתכן כי הפועלים מעריך כי תחול הרעה נוספת במצב החברות בכור, בשווי השוק ובגובה ההון העצמי שלהן - ולכן בחודשים הבאים הוא ייאלץ להיות יותר אגרסיווי מול הלווים הגדולים שלו. כור חייבת לבנקים כ-2.3 מיליארד שקל, מתוך זה לפועלים כמיליארד שקל. בנוסף, חשוף הפועלים לחוב לא קטן של אי.סי.איי ושל קולבר וברונפמן.
ב-2001, בעקבות קריסת מניות כור, כבר דרש בנק הפועלים מקולבר וברונפמן להביא 80 מיליון דולר "מהבית" (מה שמכונה Margin Call), כדי לפרוע מחצית מההלואה שנלקחה כדי לרכוש את מניות כור. אין להוציא מכלל אפשרות כי גם כור ואי.סי.איי יידרשו לביטחונות נוספים בעתיד הלא רחוק.
במצב כזה מעדיף ככל הנראה בנק הפועלים לחבוש רק כובע אחד - כובע הנושה, מבלי שהשותפות בבעלות על כור תפריע לאינטרסים החשובים בגביית החוב. מקור בשוק אמר אתמול כי הדבר היחיד שמעניין עתה את הבנק הוא "לראות את החוב שלו בחזרה, וההחזקה במניות כור מבחינתו היא היסטוריה".
בהסכמיה עם הבנקים (פועלים הבינלאומי ולאומי), כאשר מיחזרה כור 500 מיליון דולר מההלוואות שלה לפני שנה היא התחייבה להון עצמי מינימלי של 1.2 מיליארד שקל. ההון העצמי של כור לסוף הרבעון השני עמד על 2.1 מיליארד שקל, אך ייתכן כי בנק פועלים מעריך שקיים סיכון כי ההון העצמי של כור צפוי להצטמצם משמעותית. גם שוק המניות תומך בהערכה זו כאשר הוא מתמחר את כור בשווי של מיליארד שקל בלבד.
אי.סי.איי עצמה דיווחה בדו"חות הרבעון השני כי אינה עומדת ביחסים הפיננסיים עליהם התחייבה. אי.סי.איי הודיעה גם כי היא מאמינה שלא תידרש לפירעון מוקדם, אך הסיכון לכך קיים.
אחד הגורמים המשפיעים באופן ישיר על ההון העצמי של כור הוא שווייה של אי.סי.איי בספריה של כור. זה יהיה גם הסעיף המשמעותי ביותר שיעלה לדיון
בדירקטוריון כור ב-14 בנובמבר, יום לאחר פרסומם של דו"חות אי.סי.איי לרבעון השלישי. כבכל רבעון ובהתחשב בלא מעט גורמים, בהם ההנחיות החדשות של רשות ני"ע, יאלצו מנהלי כור להחליט איזה הפרש חיובי להעניק ל-31 מיליון מניות אי.סי.איי שהם מחזיקים.
שלושה מחירים רלוונטיים ושונים של מניות אי.סי.איי יעמדו לנגד עיניהם של הדירקטורים בכור. האחד הוא מחיר השוק העומד על קצת מתחת ל-2 דולרים למניה. בשוק מנחשים כי לאחר הזינוק של 25% במניות אי.סי.איי ביום שישי, ולאחר העליות אתמול (אי.סי.איי פתחה בעלייה של 3%), היא עשויה לטפס עוד קצת בימים הקרובים.
המחיר הרלוונטי השני הוא 3.8 דולרים למניה. זהו המחיר בו הוקצו לפני שנה לקבוצת דברת-עופר 12.5% ממניות אי.סי.איי. המחיר השלישי יהיה הערכת שווי מעודכנת לסוף ספטמבר של משרד הייעוץ הכלכלי של רו"ח יצחק סוארי.
בהערכת השווי לסוף הרבעון השני העניק סוארי לאי.סי.איי שווי של 7.9-6 דולרים למניה, וכור העמידה את השקעתה בחברה על מחיר אמצע של 6.9 דולרים למניה. אלא שמאז פירסמה כור את דו"חותיה לרבעון השני באוגוסט 2002, איבדה אי.סי.איי גובה בשוק המניות וגם דיווחה על הרעה בעסקיה, כך שנראה כי גם סוארי לא יימנע מהפחתת שווי בהערכתו הקרובה. בשוק קיימת הערכה כי סוארי יעמיד את שווייה של אי.סי.איי על מחיר של 5-4 דולרים למניה.
מחיר השוק והמחיר שיקבע סוארי הם עדיין בגדר נעלמים. ואולם, מקורות בשוק מעריכים כי מחיר מניית אי.סי.איי יתכנס ל-5-4 דולרים. כלומר, כור עשויה לבצע הפחתה של 90-60 מיליון דולר על ההשקעה באי.סי.איי.
עם זאת מניות אי.סי.איי רשומות היום בספרי כור לפי חלקה בהון העצמי של אי.סי.איי. כל הפחתה אל מתחת לחלקה של כור בהון העצמי של אי.סי.איי תשליך גם על הדו"חות הכספיים של אי.סי.איי.
האם הנדיבות של הפועלים בהווה מרמזת על אגרסיוויות בעתיד?
רותם שטרקמן
5.11.2002 / 10:41