עלות העסקת עובדים זרים בהיתר בענפי הבנייה והחקלאות נמוכה בכ-40% מזו של ישראלים

מבדיקה שנערכה במחלקת המחקר בבנק ישראל עולה כי עלות העסקתם (שכר ברוטו והוצאות נלוות הכוללות דמי ביטוח לאומי והפרשות סוציאליות) של עובדים זרים בהיתר בענפי הבנייה והחקלאות היתה במחצית הראשונה של השנה נמוכה בכ-40% מהעסקתם של עובדים ישראלים. בבנק ישראל מעריכים כי עבור עובדים ללא היתר יכול הפער אף להיות גבוה יותר.



מספר העובדים הזרים בישראל מוערך כיום בכ-260 אלף, כאשר כשני שלישים מתוכם בלתי חוקיים. שיעור העובדים הלא ישראלים במגזר העסקי הגיע לכ-15% ב-2002, כאשר בענפי הבנייה והחקלאות משקלם רב יותר.



עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר של עובד זר (למעט בענף הסיעוד), כפי שדווח עליו למוסד לביטוח לאומי, עמד במחצית הראשונה של שנת 2002 על כ-4,200 שקל. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר של עובד זר בענף שירותי האוכל עמד באותה תקופה על כ-4,900 שקל; בענף הבינוי - על כ-4,700 שקל; וכ-3,800 בענף החקלאות. בתעשייה עמד השכר החודשי הממוצע של עובד זר על כ-6,800 שקל; והוא, כפי הנראה, גבוה בשל העסקת מומחים רבים.



עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי שעות העבודה של עובדים זרים רבות יותר משעות העבודה של ישראלים ושל פלשתינים. כך, לדוגמה, עובדים זרים בענף הבנייה מועסקים כ-210 עד כ-260 שעות לחודש, בהשוואה לכ-186 שעות אצל שכירים ישראלים וקרוב ל-180 שעות אצל פלשתינים. העובדים הזרים הם רובם ככולם עובדי "צווארון כחול". לעומת זאת, חלק לא מבוטל מהעובדים הישראלים הם עובדי "צווארון לבן".

במחלקת המחקר של בנק ישראל מציינים כי עלות העסקתם של עובדים זרים נמוכה מאוד בהשוואה לזו של של ישראלים, כתוצאה מאפלייתם לטובה של העובדים הזרים בכל הקשור לאכיפת חוקי העבודה.



כתוצאה מכך, קטן התמריץ להעסיק עובדים ישראלים והנפגעים הראשונים הם בעלי השכלה נמוכה. בבנק ישראל מציעים כי על מנת לצמצם מספר העובדים הזרים בישראל יש להגדיל את עלות העסקתם ולהגביר את אכיפת חוקי העבודה. למשל, באמצעות השתת היטל שנתי על העסקת עובד זר. הצעה להיטל שנתי בסך 4,000 שקל מונחת עתה על שולחן הכנסת במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2003.