התאגידים הבנקאיים צפויים לשגר היום לכלל לקוחותיהם "תעודת הזהות הבנקאית". מדובר בדו"ח תמציתי שמציג ללקוח את כל הפעילות שבוצעה בחשבונו, בצורה ברורה.
"הדו"ח כתוב בשפה פשוטה ובפורמט זהה בין כל הבנקים, ויכול לסייע לכל הלקוחות - משקי בית ועסקים קטנים - להבין את מצבם הפיננסי הכולל, לראות כמה עמלות וריביות שילמו במהלך השנה על הפעילויות שביצעו בחשבון הבנק, ולפעול להוזלת עלויות באמצעות קבלת הצעה מתחרה מבנקים מתחרים וניהול מו"מ עם הבנק הקיים", אמרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר.
למרות קריאתה של המפקחת על הבנקים לציבור הרחב "לנצל את ההזדמנות ולעשות שימוש מושכל בדו"ח חשוב זה", יש מי שרואה במהלך של הפקת תעודת זהות בנקאית צעד לא מספק להגברת השקיפות והתחרות בתחום הבנקאות.
"לחשוף מעבר לקוחות בין הבנקים לפני ואחרי הפקת התעודה"
"הנסיון של בנק ישראל להציג את תעודת הזהות הבנקאית כהישג הוא זריית חול בעיני הציבור", טוען רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", העוסקת בקידום ושינוי מדיניות האשראי בישראל וכחלק מכך מלווה את פרויקט תעודת הזהות הבנקאית. "צריך לזכור שמדובר באותו בנק ישראל שרק לאחרונה סירב לאפשר הקמת מערכת השוואת נתונים ומוצרים בנקאיים, דוגמת זו הקיימת כיום במערכת הביטוח והפנסיה, ובכך מנע את השימוש הראוי בתעודת הזהות הבנקאית, שהוא יצירת תחרות בין הבנקים ובין הגופים הפיננסיים השונים".
מלמד סבור כי כל עוד לא תוקם מערכת המאפשרת השוואה מסוג זה, היכולת להשתמש בנתונים המוצגים בתעודת הזהות הבנקאית, בצורה מפורטת ומסודרת, שואפת לאפס. "אני מצפה מבנק ישראל לפעול בתוך זמן קצר ביותר לאישור המנגנון שיאפשר הקמת מערכת שכזו וכן להעביר בהקדם האפשרי נתונים על מעבר לקוחות בין הבנקים השונים לפני כניסתה של תעודת הזהות הבנקאית לתוקף ולאחריה. רק השוואות מהסוג הזה יוכלו להתחיל ולהעיד על הצלחתה של התעודה".
תעודת הזהות הבנקאית נשלחת זו השנה השנייה לכלל הלקוחות אחת לשנה ב-28 בפברואר, באמצעות החשבון המקוון באתר האינטרנט של הבנק או באמצעות הדואר, וזאת בהתאם לדרך ההתקשרות העיקרית של כל לקוח עם הבנק. הדוח יוצג בחשבון המקוון באתר הבנק במשך 3 שנים. כמו כן, ניתן לבקש את תעודת הזהות הבנקאית בכל עת במשך השנה, ולקבל באמצעותה מידע עדכני על החשבון.
מה הריבית שתשלמו על הלוואה?
במקור אמורה היתה לכלות תעודת הזהות הבנקאית גם את דירוג האשראי של הלקוח ומקומו ביחס לשאר הלקוחות הבנק. לחלק של תעודת הזהות הבנקאית יש השפעה עצומה על הלקוח, מאחר שהוא זה הקובע מה אם תאושר ללקוח הלוואה או אשראי, ובמידה וכן באיזו ריבית. נתון זה, הגלוי לפקידי הבנק אך לא ללקוחות, אמור היה לאפשר ללקוח ללכת לכל גוף פיננסי אחר - בנק, חברת כרטיסי אשראי, חברות ביטוח - ולהציג במסמך חתום בידי הבנק מה רמת הסיכון שלו, ובכך להקל על הגוף המתחרה להציע לו תנאים משופרים ואטרקטיביים, כגון הלוואה בריבית זולה יותר, עמלות חשבון נמוכות יותר, או ריבית אוברדרפט משופרת.
הציפייה היתה כי לאחר שהלקוחות יוכלו לחלץ את המידע על דירוג האשראי שלהם יוכלו להיכנס לתחום שחקנים חדשים, ובכך להגדיל את התחרות בתחום האשראי ולהוזיל עלויות לכלל האוכלוסיה. כמובן שלקוחות עם הון אמורים היו ליהנות מדירוג אשראי שכזה, אך גם לקוחות שלוקחים הלוואות ונכנסים לאוברדראפט, אך עומדים בהתחייבויותיהם, אמורים היו ליהנות מהמלך מאחר שמבחינת הבנקים הם נחשבים ללקוחות טובים, מהסיבה הפשוטה שהם צורכים אשראי, שאחראי לחלק גדול מהכנסות הבנק. לעומתם לקוחות בעלי הכנסה נמוכה, חסרי הון עצמי או בעל היסטוריית אשראי שאופיינה בקשיים בהחזר הלוואות עלולים לסבול מדירוג אשראי כזה; גופים פיננסיים לא צפויים לחזר אחר לקוחות בעייתיים ואחד החששות הוא כי עבורם דירוג האשראי עלול אף לייקר את העמלות.