מנכ"לית מיקרוסופט ישראל שלי לנצמן מסמנת מטרות

עד גיל 27, לשלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל - וכיום בת 47 - לא היה שום מושג על מחשבים. "הייתי רב סרן ובאותה תקופה אפילו לא הקלדתי מיילים ולא מסמכי וורד", היא מספרת בראיון ראשון ובלעדי ל-G. "קיבלתי מהפקידות שלי את המסמך עם המכתב שהייתי רוצה להוציא למי שזה לא יהיה, ועם עט הייתי מסמנת מה שהייתי צריכה לתקן. לא הייתה לי שום הוויה טכנולוגית והייתי בטוחה שבצבא אני הולכת לפתח את החיים שלי. שזו הקריירה שלי".

המסלול הצבאי שלה היה סטנדרטי למדי בתחילתו. היא שירתה כמ"כית ולאחר מכן כמ"מית וכמדריכה בקורס קצינות, אבל לאחר מכן עברה למחלקה לקשרי חוץ של צה"ל, ולתפקיד של תיאום בין צה"ל לצבאות אחרים והעברת ידע מגוף לגוף. היא פרחה שם, אבל אז, כשהיא כבר בדרגת רס"ן ומכווננת לגמרי להמשך של קריירה צבאית ("מאוד-מאוד אהבתי את הצבא"), קיבלה לנצמן הצעה שטרפה את הקלפים.

"זה היה ב-1997, כשפנו אליי עם הצעה לבוא לשיווק של מיקרוסופט. קודם כול שאלתי 'מה החברה עושה?'", היא צוחקת. "אמרו לי 'את זוכרת שיש את הדבר הזה וורד? זה מה שהחברה עושה'. אני חושבת שהסיבה שבחרתי בחברה הייתה בגלל ההבטחה שהייתה בה אז. ביל גייטס אמר שהוא יביא את המחשב לכל שולחן בעולם וזה עשה לי תחושה שיש פה משהו גדול שהולכים להוביל. הסיבה השנייה הייתה שברגע שהגעתי לראיונות בחברה, הרגשתי שיש בה משהו מיוחד, שמאמינים בפוטנציאל שלך בלי קשר למה שעשית עד היום. בדיעבד, זה התחבר לחזון של החברה שהוגדר אז כ-Realizing Potential". ההצעה קסמה ללנצמן והיא הודיעה למפקדיה שהיא מעוניינת בשחרור מוקדם. "ביום אחד עברתי מצה"ל, שלא הייתה בו טכנולוגיה, לחברת הטכנולוגיה הכי טובה בעולם, ואני נמצאת בחברה הטובה ביותר עד היום".

וכך, לפני 20 שנה בדיוק, כרכה לנצמן את גורלה עם ענקית התוכנה ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על כחצי טריליון דולר ובנתה בה קריירה מרשימה. היא דילגה בין תפקיד לתפקיד, למדה את פעילות החברה מכל זווית, אף שלא הגיעה מעולם הטכנולוגיה, ולפני שנה וחצי מונתה לעמוד בראש השלוחה הישראלית של החברה ונכנסה לנעליהם של שני מנכ"לים שכיהנו בתפקיד שנים ארוכות. "אני מאוד למדנית וסקרנית, אז אין תחום שתדבר איתי עליו ואני לא אלך ללמוד עליו", היא אומרת. "תמיד הייתי כזאת. כשהייתי בצבא, עבדתי עם חילות ותמיד ידעתי את החומר לעומק, אז מיד התחברתי למה מיקרוסופט עושה ומה המשימה שלנו, ורצתי".

בראייה לאחור, אפשר לומר שלנצמן עברה משירות קבע צבאי לשירות קבע אזרחי. היא עבדה כמה שנים במחלקת השיווק של מיקרוסופט ישראל, עברה לנהל את קבוצת התקשורת השיווקית, ולאחר מכן עשתה שינוי קריירה ועברה למכירות. "עברתי לנהל את תחום הביטחון במיקרוסופט וזה היה טבעי, כי הכרתי את תפיסת העולם של הלקוח ואיך הוא חושב וניהלתי את התחום הרבה שנים", היא מספרת. "לאחר מכן ניהלתי קבוצת מכירות שהייתה אחראית על עולמות הפיננסים, הבריאות והתעשייה".

ב-2011 מונתה לנצמן ("אותה שלי שלא כתבה שורה של קוד בחייה") לתפקיד סמנכ"לית Services. היא הובילה כמה מהפרויקטים הגדולים ביותר בארץ וניהלה 240 אנשים שכולם טכנולוגים. לאחר שהשלימה את תפקיד הסמנכ"לות הראשון שלה בחברה, מונתה לנצמן לסמנכ"לית לענייני מגזר ציבורי. היא אומרת שהתחברה לתפקיד הזה במיוחד משום שהרגישה שהיא פועלת תחת שני כובעים. מצד אחד, נמדדה הצלחתה על-פי פרמטרים עסקיים רגילים: שיעור ההטמעה של מוצרי מיקרוסופט בחברות ובמשרדי המגזר הציבורי. מצד שני, היא חשה שמדובר בתפקיד לאומי: "מי שבתפקיד הזה אחראי על איך משרד החינוך יקדם טכנולוגיה בקרב ילדים. הוא אחראי לצמצום פערים דיגיטליים עם משרד הכלכלה. העשייה הזאת גורמת לך להרגיש שאתה באמת משפיע".

בין לבין, מילאה גם תפקידים אחרים כמו סמנכ"לית שיווק וסמנכ"לית טכנולוגיות - תפקיד שהציב אותה כאחראית על הקשר עם הסטארט-אפים שהחברה פועלת מולם. ביולי 2015 היא מונתה לתפקיד מנכ"לית הסניף המקומי של מיקרוסופט ולאחראית על 1,600 עובדים. "מראש כיוונתי לעצמי איפה אני רוצה להיות", היא אומרת. "כשידעו שרוצים להחליף מנכ"ל מסיבה מסוימת, ופה זה קרה כי דני (דני ימין שכיהן כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל 11 שנים) עבר לסין, התחלתי להתראיין.

"ההחלטה הזאת לא מתקבלת בארץ אלא עולה עד לסאטיה (סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט העולמי) והתהליך נמשך שלושה חודשים, עד שהודיעו לי שקיבלתי את התפקיד. זה היה מלחיץ כי נראה לי שיותר קל להתראיין אצל מישהו שלא מכיר אותך ופה זה היה אצל אנשים שעובדים איתך כל השנים. המידה שבה אתה יכול להתכונן לראיון היא מאוד מוגבלת כי כולם מכירים אותך. יכולים לשאול אותך על המספרים שעשית, על התוצאות שעשית, על ההישגים שעשית ועל איך נראית בציבור, ואני לא יכולה ללכת הרבה מסביב. יודעים עליך הכול. זה ארגון שמכיר אותך ואתה לא יכול למכור לו פוילשטיקים על מה עשית עד היום.

"ויש עוד דבר מאוד משמעותי - כמו מיקרוסופט ישראל יש עוד 192 בעולם, אז יש מקור להשוואה. אפשר לדעת עד כמה מה שאתה עשית הוא שונה או יוצא דופן בהשוואה לאחרים".

לנצמן תפסה את הפיקוד על השלוחה המקומית של מיקרוסופט בתקופה שונה מאוד מזו שבה כיהנו קודמיה בתפקיד, דני סימן ואריה סקופ. הקוראים הצעירים יותר אולי אינם זוכרים זאת, אבל עד השנים הראשונות של המאה הנוכחית, הייתה מיקרוסופט חברה שאזכור שמה היה מיד מעורר אצל אנשים אמוציות. כיום הוא מעורר אצלם בעיקר אדישות.

העובדה שמערכות ההפעלה של מיקרוסופט הותקנו על כמעט כל מחשב הפכה אותה לדייר של קבע במאות מיליוני בתים בעולם. ואיך לומר זאת בעדינות? היא הייתה דייר בעייתי מאוד. חלונות 95 ו-98 ו-XP ו-ME וויסטה החלו בלקרוס, המשיכו בלא לתקשר, הגדירו מחדש את היכולת לא למצוא התקנים והתמחו בלמלא אנשים בתסכול אין קץ. אם לא די בכך, מיקרוסופט נהגה בבריונות עסקית. היא השתמשה בכוחה כדי לרמוס מתחרים, זלזלה בחוקים להגבלים עסקיים והתנגדה בתוקף לאידיאולוגיית הקוד הפתוח שבזמנו סימלה את כל מה שהוא לא רדמונד.

אבל הימים הללו כבר מזמן מאחורינו. בשני העשורים האחרונים פספסה מיקרוסופט כל טרנד טכנולוגי שבא לעולם. היא לא זיהתה בזמן את עליית האינטרנט; הפסידה לגוגל בגדול בקרב על החיפוש; הופתעה מהעלייה של הקמעונאות המקוונת שהובילה אמזון; נשארה זנוחה בצד הדרך לנוכח צמיחתה המהממת של אפל, שהמציאה מחדש את תחום המובייל, ובהתה בעיניים כלות בפייסבוק שהביאה לעולם את תחום הרשתות החברתיות.

מבחינת מיקרוסופט, הצד החיובי במה שקרה הוא ששנאת ההמונים מוקדה בפייג' וברין, בג'ובס ובקוק ואז בצוקרברג. ביל גייטס, שפעם תואר כדמון הגדול וזכה למתקפות עוגות קצפת פומביות, הפך עם השנים לסבא חביב ולפילנתרופ טוב לב. הצד השלילי בכל השינויים הללו הוא שהציבור פשוט לא מוצא במיקרוסופט עניין. כיוון שמערכות ההפעלה שלה כבר לא קורסות כמו פעם, מעטים כועסים עליה. לעומת זאת, גם מעטים יאמרו לך שיש במוצרים של החברה משהו מלהיב.

מיקרוסופט, על-פי עדותה שלה, מתמקדת בענן - אותו מחסן אינסופי עשוי מערפילים דיגיטליים שאמנם מאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו עושים ברשת, אבל שאיש אינו משועמם מספיק כדי להתעניין מה באמת גורם לו לפעול. מיקרוסופט עדיין מוכרת אינספור מערכות הפעלה וחבילות אופיס וגם קונסולות XBOX, אבל עיקר הביזנס שלה מגיע מתחום שהציבור הרחב רואה כמרוחק.

כיצד הרגישו עובדי מיקרוסופט במשך כל השנים הללו, שבהן הם ראו כיצד חברות אחרות בוראות שווקים חדשים ואז שולטים בהם? האם הרגישו תסכול? האם חשו שקרנם ירדה? "תמיד מבאס שאתה לא מקום ראשון", מודה לנצמן. "השאלה היא מה אתה עושה עם זה. הדבר הראשון זה איך להיות רלוונטי וליצור את הדבר החדש הבא, ואתה מבין שאתה צריך לרוץ מהר. תסכול, ברור שיש, אבל ב-20 השנים שלי במיקרוסופט למדתי שגם אם לא לכל הדברים אנחנו מגיעים ראשונים אלא שניים, כשאנחנו עולים על הרכבת - אנחנו בקטר ומובילים. כשאתה לא מגיע ראשון, ואתה מבין שאתה צריך לעלות על הרכבת ורוצה להיות על הקטר - מה אתה עושה? אתה רץ מהר יותר. דווקא כשאתה נורא דומיננטי יש לך תחושת נינוחות שמורידה את הדופק".

- וזה מה שקרה למיקרוסופט?

"אני חושבת שמה שקרה לה זה שהיא בוחרת לפעמים איפה להיות, ולא מזהה תמיד בזמן את הדברים, ואז היא מתקנת. אבל אני מורידה בפניה את הכובע - התיקון הוא מהיר ומוביל, ואני חושבת שלחלק מהמקומות מיקרוסופט הגיעה כי היא חשבה שיש דרך אחרת. אתה מדבר על רשתות חברתיות, ואני אומר לך שמיקרוסופט פעילה ברשתות חברתיות עוד לפני שכולם ידעו מה זו רשת חברתית, אלא שהיא בחרה להתמקד בעולם הארגוני. התשתית שלנו היא זו שמנהלת בארגון את כל הרשת החברתית שלו, אנחנו מובילים את התחום הזה. אתה צודק שיש גם רשתות חברתיות בחוץ, ולראיה - תיקנו: יש לנו גם רשתות חברתיות בחוץ וגם את לינקדאין שקנינו, כי אנחנו מאמינים שהיא משלימה אותנו נכון בעולם התוכן הזה".

- ואנחנו כבר לא בתקופה הזאת שמיקרוסופט מדדה מאחור?

"ממש לא. אנחנו מובילים בענן בכל העולמות. אם זה בעולם הפרודוקטיביות עם אופיס 365, סקייפ, CRM, ענן Azure".

לנצמן אולי לא תודה בכך, אבל נראה שהיא מודעת לתדמית הכבדה משהו של מיקרוסופט ולכך שמוצריה לא מייצרים באזז כבר שנים. היא יודעת שנקודות ההתממשקות המורגשות של מוצרי החברה עם חיי היומיום שלנו מעטות יותר מבעבר, ואומרת בבירור שרובם מיועדים לשוק הארגוני. אני מניח שהיא גם יודעת שלאיש לא אכפת מהו ענן ה-Azure, ושמעטים יודעים מה זה CRM בענן, אבל זה לא באמת משנה. בניגוד לעבר, מיקרוסופט של היום כבר לא מנסה להיות מגניבה, וזה לאו דווקא משהו רע. "הבסיס העסקי של מיקרוסופט הוא שירותי הענן ובזה אנחנו משקיעים את כל מרצנו, פיתוחינו והזמן שלנו", היא אומרת.

כדי להדגיש את הנקודה, לנצמן מציגה את הכתובת הגדולה על קיר המשרד שלה. ואכן, האותיות הדביקות שמצטרפות זו לזו מתחייבות שמיקרוסופט תהיה "הראשונה בענן ב-2020". מתחת להצהרה מתנוססות חתימות של עובדים. "זה עולם מאוד תחרותי וצריך הצהרת משימה שתגדיר לנו שאנחנו רוצים להיות שם", היא מסבירה.

"מיקרוסופט העולמית עברה שינוי מאוד גדול עם הכניסה של סאטיה", היא מפרטת לאן צועד תאגיד הענק. "הוא התחיל להוביל כמה מגמות גדולות שמשפיעות מאוד על כל האקו-סיסטם שלנו. הראשונה היא ההתמקדות בענן, השנייה היא שמיקרוסופט הייתה פעם חברה שהיית מפתח בסביבת הפיתוח שלה, משתמש בשרתים שלנו ומנתח את המידע - הכול בטכנולוגיות של מיקרוסופט. גם היום אתה יכול לעשות את זה, אבל סאטיה הביא לנו את ההבנה שזה לא חייב להיות רק כך. לפני כן, אם היה קוד פתוח, לא הייתה לו התממשקות עם מיקרוסופט. הם היו שני עולמות שחיו במקביל".

- וניהלו זה עם זה מלחמת חורמה.

"אפשר להגיד. זה היה כמו דת. כשאתה בוחר בדת, אתה הולך איתה עד הסוף. עכשיו זה כבר לא דת, וזה אומר שאתה יכול להכיל את זה. סאטיה בא ואמר 'יש עולמות מאוד מרגשים בחוץ ואם לא נהיה חלק מהם, אנחנו נפסיד הרבה יותר', ולכן היום בענן שלנו רץ הרבה יותר קוד פתוח מאשר ווינדוס. היכולת שלנו לעבוד עם בסיסי נתונים שהם לא רק שלנו היא השינוי".

לנצמן אומרת שלסניף המקומי של מיקרוסופט יש מקום "מאוד-מאוד מכובד" במיקרוסופט העולמית. "אנחנו מודדים את ההשפעה של מדינה לא בכמה כסף היא מוכרת אלא בהשפעה העולמית שלה, ואת רואה את זה למשל לפי זה שסאטיה ביקר פה בארץ, והוא לא מבקר בהרבה מדינות בסדר הגודל של ישראל", אומרת לנצמן. "ההשפעה הטכנולוגית והטרנדית שיוצאת מפה היא ענקית, ומאוד מעריכים את זה בחברה - ולכן יש פה הרבה ביקורים של בכירים".

"עכשיו, למשל", היא מתגאה, "נמצא פה מי שמנהל את כל תפיסת הסייבר של מיקרוסופט. זה גם לא מישהו שמבקר בכל מדינה בעולם. יש לנו יכולת להוביל טרנדים בעולם, כך שטכנולוגיות שמתחילות פה מוטמעות באנטרפרייזים הכי גדולים בעולם. ההון האנושי שיוצא מפה מוביל במקומות אחרים. אין שום קשר בין הגודל והתל"ג של ישראל לבין ההשפעה שלה".

- מה זה אומר מבחינת תחומי פעילות?

"אם אנחנו ממפים מה יש בישראל כנכסים עבור מיקרוסופט, אז עולם הסייבר מובן מאליו, עולם 'האינטרנט של הדברים' שמאוד משמעותי ורואים את זה במובייל, בערים, במכוניות ובטכנולוגיות פרסום ובאנליטיקה. אנחנו חזקים גם בעולם הבריאות. התוכנות שלנו נמצאות בתוך מכשור רפואי מתקדם ואנחנו גם משקיעים כסף בחברות פה".

כשאני שואל אותה מה היא מביאה איתה לתפקיד והיכן היא רוצה לשנות, היא אומרת ששינוי הגישה שמגיע מלמעלה גרם למיקרוסופט להיפתח לסטארט-אפים. "פתאום", כך לנצמן, "יש לנו מה לדבר איתם יותר מאשר קודם לכן. הם, עם החדשנות שלהם, לא יכולים לבחור דת אחת. הם חייבים בשביל היתרון שלהם להיות בכל עולמות התוכן, ואז מה שלנו יש להביא היום הכי מרשים, כי אנחנו יודעים להיות שם בשבילם בצד הטכנולוגי בעוד שבצד העסקי אנחנו עוזרים להם להגיע לאן שהם רוצים.

"מאוד מעניין אותי לעזור לסטארט-אפים ולהביא להם ערך. בממוצע, אני פוגשת 20 סטארט-אפים בשבוע וכתוצאה מזה אני חושבת ששינינו את תמהיל העובדים שלנו. יש פה הרבה יותר עובדים טכנולוגיים והרבה יותר עובדים צעירים, כדי שיוכלו לגרום לנו ללמוד ולהיות רלוונטיים לשוק המתפתח".

דגש נוסף שלנצמן מביאה איתה לתפקיד הוא קידום נשים. "למיקרוסופט חשוב שלנשים יהיה ייצוג שווה כמו של גברים", היא עוברת לאחוזים: "בהנהלה אצלי כיום אנחנו 74% נשים. זו מחשבה מכוונת שלי. זה חשוב כדי שיהיה גיוון בארגון. שהחשיבה שלו לא תהיה שבלונית, וכדי לעשות את זה, אתה צריך צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, דתיים ולא דתיים. אתה צריך את זה כדי ליצור תרבות ארגונית שיוצרת חשיבה אחרת".

לכשעצמה, היא אומרת שמעולם לא הרגישה זרה בעולם ההייטק בגלל היותה אישה בעולם מאוד גברי ובגלל שהפכה להיות מנהלת בכירה בחברת טכנולוגיה מבלי להיות אשת טכנולוגיה בעצמה. "תמיד הרגשתי טוב למרות שהייתי נכנסת לפגישות ואז הייתי רואה שאני האישה היחידה בחדר. זה אף פעם לא גרם לי להרגיש לא נוח. ולגבי הטכנולוגיה, אני לא יודעת כמה מהאנשים חושבים שאני לא מהנדסת תוכנה, כי אני שואלת שאלות מאוד עמוקות ונותנת פתרונות מאוד עמוקים טכנולוגית", היא מסכמת בחיוך.