ועדת האוזר: עושי השוק יגדילו את הנזילות בבורסה

שנה לאחר הקמתה, ובצל אחת מתקופות השפל הגדולות ביותר שידע שוק ההון בישראל, הגישה אתמול הוועדה בראשות הפרופסור שמואל האוזר את המלצותיה להסדרת פעילותם של עושי שוק בבורסה בת"א. עושה שוק הוא גוף שמתחייב לצטט עבור מניה, או נייר ערך אחר בו הוא בוחר, מחירי קנייה ומכירה במרווח ובכמות מינימליים, ולאורך זמן מינימלי.



בוועדה שהקימה רשות ני"ע השתתפו נציגי ארבע הרשויות העוסקות בניהול, פיקוח והסדרת שוק ההון, הבורסה, רשות ני"ע, בנק ישראל ומשרד האוצר. גופים אלה הביעו באופן כללי תמיכה בהמלצות הוועדה, שלהערכתם יתרמו להגדלת הנזילות בשוק ההון ולשיפור תשתיות המסחר בו. עם זאת, ולמרות הצהרת יו"ר הרשות החדש, משה טרי, כי יעניק עדיפות עליונה לקידום ההמלצות, נראה כי התהליך הרגולטורי שהחל בספטמבר 2001 לא צפוי להסתיים במהרה. בין הסיבות לכך ניתן למנות את הזמן שיקח עד אישור ההמלצות ברשויות, והבחירות הקרבות שיעקבו את הדיון בתקנות החדשות בוועדת הכספים של הכנסת.



הוועדה הגיעה למסקנה כי תהיה תועלת אמיתית מהכנסת עושי שוק לבורסה. באמצעות מתן פקודות קנייה ומכירה רצופות, יגרמו עושי השוק לשיפור נזילותם של ניירות הערך הנסחרים בבורסה, לרבות אלה שסחירותם דלה. המסקנה (המתבקשת) אליה הגיעה הוועדה, היא כי עושי השוק יפעלו רק אם תהיה להם מוטיווציה כלכלית לכך, ולכן היא גם המליצה על כמה הטבות כספיות שיוענקו לעושי השוק.



האוזר הסביר כי הרווח העיקרי של עושי השוק ינבע מהתשלומים שיעניקו החברות שיהיו מעוניינות בעשיית שוק בניירות הערך שלהן. "חברות כבר למדו כי נזילות במניות שלהן היא נכס, וברגע שייכנסו עושי שוק זה יתפוס כאש בשדה קוצים". הוא ציין כי בצרפת, בתוך תקופה קצרה ביותר, נסחרים כבר 600 ניירות ערך מתוך 1,500 באמצעות עושי שוק. לדברי האוזר, קיימים גופים בשוק ההון המעוניינים להיות עושי שוק.



האוזר סיפר כי בעבר נמנעו גופים מלפעול כעושי שוק מחשש שרשות ני"ע תראה זאת כסוג של מניפולציה. הרשות תמיד אמרה לאותם גופים כי כל עוד לא יעברו על חוק ניירות ערך לא צפויה להם בעיה. ואולם, הוסיף האוזר, "זו הפעם הראשונה שהרשות מודיעה באופן רשמי כי עשיית שוק מותרת ומקובלת עליה". דרור שליט, סמנכ"ל בבורסה, אמר כי בהנפקת ניירות ערך חדשים תהיה לחברות מוטיווציה להכניס כבר בתשקיף תנאי המחייב אותן לקיום עושי שוק. דבר זה יעניק לניירות הערך שלהן ביקוש רב יותר בקרב גופים מוסדיים, שיתנו העדפה ברורה לני"ע בהם פועלים עושי שוק.



הוועדה הציעה שני מודלים שיישום האחד אינו מותנה בשני. המודל הראשון יחול על מניות ואיגרות חוב שמנפיקות החברות בבורסה, והמודל השני יחול על עשיית שוק באיגרות חוב ממשלתיות ומק"מ.



הכנסת עושי השוק בני"ע של חברות פשוטה יותר מבחינה רגולטורית ולא מחייבת שינויי חקיקה ראשיים. על פי מודל זה, עושה השוק יידרש לעמוד בהתחייבויות הנוגעות בעיקר למרווח המירבי בין שערי הקנייה לשערי המכירה, לכמות המזערית של נייירות הערך שתיכלל בציטוט, ולפרק הזמן המזערי שבו יידרש עושה השוק לצטט מחירים במהלך יום המסחר.



לדוגמה, במניות ת"א 25 יתחייב עושה השוק למרווח של 2% ולכמות מזערית של 10 אלף שקל בכל נקודת זמן. במניות היתר 150 יתחייבו עושי השוק למרווח מינימלי של 8% ולמינימום של 2,000 שקל לכל נקודת זמן. באג"ח להמרה יהיה מרווח המנימום 3% ומינימום של 4,000 שקל לעסקה, ובאג"ח סטרייט 1.5% ומינימום של 30 אלף שקל. עושי השוק יתחייבו לפעילות רצופה של כ-80% מיום המסחר, ולכחצי שנת מסחר באותו נייר ערך בו יפעלו.



יישום המודל השני (אג"ח ממשלתיות), מותנה במינוי עושי שוק ראשיים על ידי משרד האוצר ובנק ישראל ובחקיקה ראשית. עושי שוק אלה יפעלו בכל סדרות המק"מ, אג"ח שחר, ובחמש סדרות של אג"ח מסוג גליל. בעתיד, לאחר שייצבר ניסיון בהסדרת פעילות עשיית שוק, תישקל הרחבת החובה גם לסדרות נוספות של אג"ח. בין היתר ממליצה הוועדה להכניס גם עושי שוק זרים באג"ח הממשלתיות.



הוועדה המליצה לאוצר ולבנק ישראל לאפשר לעושי השוק ליהנות מתמריצים כספיים שונים. בין היתר מומלץ להעניק לעושי השוק זכויות עודפות במכרזי הנפקת איגרות חוב נוספות של הממשלה, כמו למשל זכות השתתפות בלעדית במכרזים מסוימים. כן המליצה הוועדה להפחית את עמלות המסחר והסליקה שישלמו עושי השוק לבורסה.



כדי לסייע לעושי השוק למלא את ייעודם כספקי נזילות לשוק האג"ח, הציעה הוועדה להקים מערכת מסחר נוספת שהנגישות אליה תותר לעושי השוק הראשיים בלבד, כדי שיוכלו לסחור בינם לבין עצמם. הוועדה גם המליצה לחייב את עושי השוק לפרסם את מחירי העסקות שנעשו במסגרת מערכת המסחר הנוספת באופן רציף ומיד, כך שתישמר שקיפות מלאה של המסחר בין עושי השוק. פרסום המחירים במערכת החדשה צפוי להשפיע על המחירים שייקבעו במהלך המסחר בבורסה, ומבחינה זו יספק המסחר בין עושי השוק "עוגן" לשוק האג"ח בבורסה ומחוצה לה.



על פי הניסיון בעולם, ובעיקר בארה"ב ובקנדה, המחירים בהם נעשות עסקות במערכת המסחר של עושי השוק משקפים את המרווחים הצרים ביותר בהם ניתן לסחור באג"ח הממשלתיות, והם חיוניים לתמחור נכון של כלל האג"ח, כולל אלו המונפקות בידי תאגידים.