נושאים חמים

עסק משפחתי: הכירו את עובדי ההיי טק שהלכו בעקבות הוריהם

כדי לשמור על המעמד המוביל של ישראל כמעצמת היי-טק צריך למצוא פתרון למחסור בעובדים - וכזה מתברר יש ממש קרוב לבית: דור ה-2.0 של ההיי-טק, ילדים שבחרו להיכנס לתחום המניב בעקבות הוריהם. צפו בראיון האולפן וואלה! NEWS

בתוך העיסוק האינטנסיבי של מדינת הסטארט-אפ והדאגה הלאומית המוצדקת סביב עתידו של קטר ההיי-טק, שצריך להמשיך ולהניע את המשק, צצים פתרונות רבים למחסור בעובדים. למשל, יבוא מהנדסים מחו"ל, משיכת עוד בני נוער לכיוון של לימודים טכנולוגיים, לימודי היי-טק מגיל צעיר, הסבת אוכלוסיות כמו חרדים, ערבים לתחום ההיי-טק וכדומה. בתוך כל אלה, יש כיוון נוסף, שהוא בנים ובנות לעובדי תעשיית ההיי-טק הנוכחיים.

ענקית הטכנולוגיה Oracle, שמציינת 20 שנות פעילות בישראל, השיקה את דור 2 של טכנולוגיות הענן שלה, וכחלק מכך החליטה לעשות כבוד לדור 2 של אנשי ההיי-טק הישראלי – דור ההמשך שכולל בנים ובנות לאנשי היי-טק.

שניים מהזוגות האלה הם מישל בן אוליאל יועץ תוכנה בכיר בחברת Oracle ישראל ולבתו גילי מנהלת פרויקט בסטארט-אפ Intigua, ושי און, מנהל קרן השקעות בהיי-טק ובנו רועי, יזם וסטודנט למדעי המחשב. בראיון שהתקיים באולפן וואלה! NEWS הם מספרים על השינוי שחל בתעשייה בשנים האחרונות, בתנאים, בשכר ובמטרות, על מידת המרכזיות של אקזיטים בחיי העבודה, וגם עם ההשפעה של דור ההורים על החלטות הקריירה של הילדים.

מתברר שמשפחת אוליאל ומשפחת און אינן חריגות בנוף של חברות ההיי-טק, ושלא מעט ילדים שנולדו לתוך מציאות שבה הוריהם מועסקים בענף, פנו לאותו כיוון. אבות ובנים של משפחות איילון, טלמור וטופור, מספרים איך הכל התחיל.

אלכס ויואב איילון (יח"צ)
אלכס ויואב איילון (תצלום: יח"צ)

משפחת איילון

האב: ד"ר אלכס איילון, מנהל מו"פ וחדשנות בחטיבת המודיעין של אלביט מערכות וחונך בהתנדבות בני נוער ביזמות ופרוייקטים טכנולוגיים.

מה היה החלום שלך כשנכנסת לתעשייה?
רציתי לעשות דברים עתידיים גדולים ומשמעותיים מכל הבא ליד – לתכנן מטוסים, טילים, רובוטים ולוויינים. למזלי בחלק מהנושאים האלה יצא לי לעסוק.

עד כמה השפיע העיסוק שלך בהיי-טק וביזמות על הבחירה של דור ההמשך לעסוק בתחום?
עיסוק ההורים מחלחל לילדים, גם אם בצורה לא מודעת. היו אצלנו בבית הרבה סיפורים על רובוטיקה ועל רובוטים. יצא לנו לדבר בלא מעט הזדמנויות על טכנולוגיות עתידיות, על גבול המדע הבדיוני, ולעתים עמוק מעבר לגבול הזה. דיברנו גם על הדרך שבה נולדים רעיונות ואיך ניתן להפוך אותם מחלום למשהו ממשי, שנראה כמו פרויקט לכל דבר. דיברנו גם על רעיונות כלליים, כגון האם ניתן לכתוב משוואה שתתאר את כלל חוקי היקום, תורת המיתרים, איך ניתן לנסוע בזמן ולאיזה כיוון. שיחות מהסוג הזה בטח עשו משהו.

האם עודדת את דור ההמשך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
חשוב לי שילדיי יבחרו את דרכם באופן עצמאי. ברור שכאשר מדברים לא מעט על מדע, טכנולוגיה וסטארט-אפים הילדים מקבלים מזה מסר. אבל יש גם מסרים נוספים על כך שחשוב לדעת מאין באנו, איזו דרך עברנו כעם, התלבטויות בנושאים מוסריים ואיך אפשר להיות טובים יותר ולתרום לחברה. חשוב לי שיואב יבחר את דרכו באופן עצמאי. שמחתי כשהוא התחיל לנגן בגיטרה. מוסיקה מעוררת השראה ומאפשרת למצוא פינה שקטה שבה ניתן להשתחרר מהלחצים של השוטף. ברור שיצא לנו לדבר הרבה על מה קורה בתעשייה בכלל ובנושאים שבהם עסקתי. יואב נחשף מגיל קטן לכל צעצוע אלקטרוני שהיה בנמצא (מודה שאני התלהבתי מזה לא פחות ממנו). באירועים מיוחדים, כמו למשל בימי משפחות, הוא גם יכול היה לבוא לבקר אותי במקום העבודה ולראות חלק מהמדברים שעסקתי בהם.

מה היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בענף ההיי-טק?
טכנולוגיה מעוררת לדעתי עניין רב אצל ילדים ורצון לעשות הרבה ומהר. ליואב הייתה הזדמנות להתנסות בעצמו כתלמיד תיכון בפרויקט אמיתי של בניית רובוטים לתחרות רובוקאפ העולמית, לזכות יחד עם קבוצתו ואף להגיע לתחרות הבינלאומית בברזיל. כשעושים דברים בידיים ומובילים פרוייקט בפועל מתחילים להבין עד כמה החיים אינם אופטימליים ועד כמה כל דבר יכול להשתבש. החשיפה לאי-ודאות מעוררת בהתחלה חשש, אבל כאשר רואים שבעזרת יצירתיות, שיתוף פעולה ומעט מזל ניתן למצוא פתרון למרבית האתגרים, מקבלים מכך המון ביטחון לקראת העתיד. כשניתן להתייעץ עם אבא על בעיות מעשיות ברובוטיקה ולשמוע בהתלהבות מאמא על כל מיני סטארטאפים מגניבים, חלק מההתלהבות כנראה מדבקת.

מה הדינמיקה בין שני הדורות לגבי סוגיות של חדשנות, הצלחה וכישלון, חיים בישראל או בסיליקון ואלי?
אנחנו מרבים לדבר בבית על חדשנות, חשיבה מקורית, רעיונות מעניינים, חברות טכנולוגיות שמצליחות בגדול אך גם על כאלה שנכשלות, ועל איך אפשר להרים ראש כשיש נפילות ודברים לא מסתדרים כמתוכנן. אני מרגיש שאני לא מצליח לעקוב אחר החידושים האחרונים בתחום האפליקציות בסלולר ונמצא במרדף מתמיד להשלים פיגורים. רק לא לפתוח פער גדול מדי. איזה פחד.

מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית?
הפתרון בנוי לדעתי משלושה יסודות: חינוך, חינוך, חינוך. צריך להנגיש את הטכנולוגיה לילדים בהדרגתיות, בדרכים שיקרבו אותה לליבם. כך לדוגמה, בלימודי רובוטיקה ניתן לשלב לימוד טכנולוגי-מדעי לצד משחק, יצירה ותחרות. מחזורי החדשנות הטכנולוגית הולכים ומתקצרים ושיטות הלימוד לא תמיד מצליחות להדביק את הפער. לישראל יש יכולת להיות חלוצה בתחום הלימוד הטכנולוגי אך כדי להגיע ליעד כזה נדרשת השקעה רבה בתשתיות מדעיות שיפותחו בעקביות, לאורך זמן, עם כיוון ברור וזמן מספיק להטמעה. זאת לצד תהליך שיאפשר מעבר שוטף של אנשי טכנולוגיה מהתעשייה למערכת החינוך.

הבן: יואב איילון, עתודאי בהנדסת חשמל, אלקטרוניקה ופיסיקה בתוכנית "פסגות".

מה היה החלום שלך כשנכנסת לתעשייה?
רציתי להיות יזם. להגיע לפיתוח טכנולוגי שיתרום לשינוי באורח החיים של אנשים. אני רוצה לעסוק בתחום שישלב גם את הכשרתי בפיסיקה.

עד כמה משפיע עיסוק ההורים בהיי-טק ויזמות על הבחירה של דור ההמשך לעסוק בתחום?
מאוד משפיע. ההורים מדברים על התחום בבית ומציגים את היתרונות והעניין שבו. הדבר חשף אותי לעולם ההיי-טק והיה אחת הסיבות לכך שבחרתי במסלול עתודה טכנולוגית.

האם ההורים עודדו אותך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
אבא שלי מאוד עודד אותי ללכת לעתודה ולעסוק בטכנולוגיה.

מה הם היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בהיי-טק?
האתגר שלי כרגע, כסטודנט שנה שלישית, הוא לסיים בהצלחה את המסלול באוניברסיטה. זה ממש לא קל.

מה הדינמיקה בין שני הדורות לגבי סוגיות של חדשנות, הצלחה וכישלון, חיים בישראל או בסיליקון ואלי?
בעיניי חדשנות היא תהליך שמשנה את חוקי המשחק ואת אופן החשיבה המקובל, ופותח אפשרויות חדשות. לדעתי כדי להיות חדשני צריך להיות אדם עם ראש פתוח ויצירתי, שמסתגל מהר לשינויים. לגבי הצלחה וכשלון – טרם התנסיתי בהרבה הצלחות או כשלונות, אבל אני מאמין שאם "נכשלת", אבל למדת מזה משהו, הכשלון אינו מוחלט.
בקשר למקום המגורים אין לי כרגע התלבטות כי כעתודאי אני פה להרבה זמן. אם הדבר יעזור לי ויהיה הכרחי למטרות שאציב לעצמי, אני לא פוסל אפשרות לעבוד גם בחו"ל. בגדול, אני חושב שאעביר את רוב הזמן בארץ ואעדיף לתת מעצמי כאן מאשר שם.

מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית?
בעיקר להעלות את המודעות של תלמידי תיכון לתחום דרך הרצאות מאנשי מקצוע שידברו מהשטח. לנו בכיתה, למשל, מעולם לא היתה הזדמנות כזו.

עמוס טלמור (יח"צ)
עמוס טלמור. מקימי הסקלרטור Lighthouse

משפחת טלמור

האב: עמוס טלמור – מהאנג'לים הבולטים בארץ. יזם וממקימי הסקלרטור Lighthouse ברעננה

מה היה החלום שלך כשנכנסת לתעשייה?
למצוא מיזמים טכנולגיים שימושיים ומעניינים.

עד כמה השפיע העיסוק שלך בהיי-טק וביזמות על הבחירה של דור ההמשך לעסוק בתחום?
יש לזה בהחלט השפעה מאחר שבבית הנושא היה תמיד על השולחן.

האם עודדת את דור ההמשך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
בהחלט שכן - אני כאביו של עוז בהחלט מעודד כניסה לתחום והוא מאד נהנה.

מה היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בענף ההיי-טק?
היתרונות הם בעיקר והתובנות וההבנה שצברתי במשך השנים ושאני מעביר הלאה לילדיי.

מה הדינמיקה בין שני הדורות לגבי סוגיות של חדשנות, הצלחה וכישלון, חיים בישראל או בסיליקון ואלי?
המטרה היא לא להרחיק אותם מהארץ למרות שאנחנו כמשפחה גרנו בהונג קונג ובאוסטרליה. אין פחד מכשלונות, ומבינים שבעבודה קשה מקצועית ורצינית משיגים את רוב המטרות.

מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית?
ישראל חייבת לאפשר לתעשיית החדשנות להמשיך ולצמוח לכן הקמתי את מתחם החדשנות הייחודי ברעננה. המקום מאפשר ליזמיות ויזמים לממש את החזונות שלהם ללא לחץ, ללא מגבלת זמן וגם ללא נגיסה באחזקות שלהם, אלא בתמיכה יום יומית במיזמים ובהגעה לשווקים הנכונים.


הבן: עוז טלמור - מסיים השנה תואר ראשון במינהל עסקים ומימון בבין תחומי הרצליה, ומנהל מוצר בחברת סטארט אפ TipRanks - , שמדרגת יועצים ומומחים פיננסים לצורך שקיפות ביצועיהם בשוק ההון האמריקאי והקנדי.

מה היה החלום שלך כשנכנסת לתעשייה?
החלום הוא להרוויח הרבה כסף הכי מהר שאפשר, להשקיע אותו נכון, ולסיים את העשור הבא עם הרבה כסף ונכסים טובים. ולהנות תוך כדי כמובן.

עד כמה משפיע עיסוק ההורים בהיי-טק ויזמות על הבחירה של דור ההמשך לעסוק בתחום?
בסוף זה מסתכם במה שהדור החדש רוצה. אח שלי שונה ממני ברמת השערה, אבל הוא בוחר חיים אחרים לחלוטין. תפקיד הדור הקודם בשאלה הזו הוא להראות את כל אפשרויות הצמיחה וההשפעה על העולם שיש בתחום, ולקוות שזה מושך מספיק את הדור החדש ללכת בדרך הזו. כל שבוע זה שבוע מלא הרפתקאות שבו אני לומד דברים חדשים מאנשים וממה שאני עושה, אז אני משתף את זה כי זה מדהים ואני חושב שזה מעניין את המשפחה.

האם ההורים עודדו אותך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
איך שהשתחררתי מהצבא אבא שלי לקח אותי איתו לכל פגישה ושיחה טלפון קטנה שהייתה לו עם סטארטפיסטים. אז במקרה של אבא שלי, כן. למרות שלאבי קריירה מאוד מוצלחת בעולם הייטק, כמי שהקים חברה והמציא פטנטים רבים, הייתה לי ההרגשה שלהיות היי-טקיסט הוא מקצוע שיכול להיות פחות יציב כאשר מגיעים לגילאים מאוחרים. לכן, בין השאר, חשבתי שנכון להיות מעורב בתעשיית ההיי-טק מהצד של הפיננסים וגיוסי הון. מקצוע שהוא יחסית יציב לכל הגילאים.

מה היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בענף ההיי-טק?
אין אתגרים ואין חששות. כיף תמיד לשמוע מה הולך אצלם בלייטהאוס (הScalerator של ההורים שלי) וכיף להם לשמוע מה הולך אצלי בTipRanks (החברה המדהימה שאני עובד בה).

מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית?
מה שכרגע עושים עובד היטב ונראה שימשיך כך לעוד הרבה זמן.

עוז טלמור (יח"צ)
עוז טלמור (תצלום: יח"צ)

משפחת טופור

האב: יעקב טופור, יזם וממציא וסופר. מייסד מפעלי אלקטרוניקה משולבים וממציא פטנט ה"שנת חורף" (Hibernation) שבשימוש כל תעשיית המחשבים העולמית.


מה היה החלום שלך כשנכנסת לתעשייה?
נכנסתי לתחום בגיל צעיר. הקמתי מפעל לאלקטרוניקה בגיל 19 הרבה לפני שקראו לתחום היי-טק. היה לי חלום ילדות מאוד ברור -להמציא. לאורך השנים פיתחתי המצאתי והוצאתי לשווקים חידושים רבים.

האם עודדת את דור ההמשך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
במקרה שלנו כל אחד מהבנים עבר פרק של עבודה במפעל המשפחתי .זה היה עקרון שליווה את אשתי ואותי לאורך השנים וזכה לשיתוף פעולה עם הבנים.

מה היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בענף ההיי-טק?
בהיי-טק ובמיוחד בסטארט-אפים יש סיכון רב של כישלון, אם בשל כשל ברעיון או בפיתוח ואם בשל כשל ביישום או בהחדרת הרעיון. הורים תומכים, או לפחות הורים לא מפריעים הוא עקרון תורם. ידע משפחתי בתחום ודאי לא מזיק.

מה הדינמיקה בין שני הדורות לגבי סוגיות של חדשנות, הצלחה וכישלון, חיים בישראל או בסיליקון ואלי?
המטרה היא להצליח והדינמיקה עוסקת בכך. ההצלחה במקרה של היי-טק כרוכה בחדשנות, ולהצלחה יש מחיר משפחתי, כמו העתקת מקום מגורים. אוהד, בננו הבכור, פעיל היום מלונדון. נושא ה"מחיר" של העיסוק בתחום אינו חדש עבורנו. גם אנחנו כהורים עברנו לפרק זמן מסוים לארה"ב עם הילדים. על כישלון אנחנו נמנעים מלדבר. בשביל מה?

מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית?
ללמד יזמות בבתי ספר - כבר מכיתה ג הילד מתחיל להבין את סביבתו ואת יכולתו לחדש לסביבה. לדעתי זה הגיל לפתוח את הילד למחשבה תורמת.

הבן: בן טופור, שותף בבית ההשקעות קוקירמן המתמחה בגיוס הון לחברות טכנולוגיה. בנוסף, מייסד יוזמת נח. נבחר על ידי מגזין פורבס לרשימת "30 under 30" ב-2016.

עד כמה משפיע לדעתך עיסוק ההורים בהייטק וביזמות על בחירת דור ההמשך לעסוק בתחום?
מאוד השפיע. העובדה שאבי הוא יזם בטבעו, דבר שמקבל ביטוי בכל אספקט בחיו מאוד עיצבה את תפסת עולמי. בעידודו, יצאתי לקורס קצינים בצבא בחיל המודיעין, הקמתי את עמותת יוזמת נח ועד היום אני ממשיך למתייעץ עימו בכל מיזם עסקי שאני מעורב בו. אנחנו שלושה בנים במשפחה וכל אחד עוסק במישור שונה של עולם היזמות. האחד הקים חברת היי טק, השני הקים חברת השקעות, וגם אני מרגיש במסגרת פעילותי במיזוגים ורכישות בתחום הטכנולוגיה שאני מעורב רב הזמן בקידום רעיונות ויזמות.

האם ההורים עודדו אותך להיכנס לתעשיית ההיי-טק או להיפך?
לאבי יש ניסיון עסקי עצום הן בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות וקידומם בשווקים הגלובליים והן ביזמות עסקית. התעוזה, המקוריות ויצירתיות הזאת מהווה לי מקור השראה כמו גם הם מקום לקבל ייעוץ חיצוני.

מה היתרונות האתגרים והחששות מכך שאבא עוסק בענף ההיי-טק?
למרות שלאבי קריירה מאוד מוצלחת בעולם היי-טק, הייתה לי ההרגשה שלהיות היי-טקיסט הוא מקצוע שיכול להיות פחות יציב כשמגיעים לגילאים מאוחרים. לכן, בין השאר, חשבתי שנכון להיות מעורב בתעשיית ההיי-טק מהצד של הפיננסים וגיוסי הון. מקצוע שהוא יחסית יציב לכל הגילאים.

בן ויעקב טופור (יח"צ)
בן ויעקב טופור (תצלום: יח"צ)