שר האוצר משה כחלון שלח את השי המאוחר שלו לחג לכתובת מדויקת מאד ובעיתוי הפוליטי הנכון: מעמד הביניים - המשפחות העובדות בעלות השכר הנמוך והבינוני, שממנו צומחת בשנה האחרונה מפלגת "מאוכזבי כחלון". אלה האנשים שראו אותו נכשל בקיום ההבטחה המרכזית שלו, הורדת מחירי הדירות לזוגות הצעירים, ולאחר מכן שמעו אותו מתכחש לעצם ההבטחה. המהלך החדש נועד למתג מחדש את כחלון. לא עוד השר שהבטיח להוזיל את הדירות. מעתה הוא השר שמגדיל את ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים.
החבילה שהציג כחלון כוללת הפחתות מיסי יבוא, סבסוד צהרונים הגדלת מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי) והקלות מס לבעלי משפחות בשווי כולל של 3.6 מיליארד שקלים. ההטבות, שאמורות לתרום עד לכ-16,000 שקלים למשפחות רבות, יגיעו ליעדן בעיתוי נכון, בתחילת 2018. במסיבת העיתונאים החגיגית שערך כחלון שאלו אותו רבים אם אינו חושש מכלכלת הבחירות. "אף אחד לא יודע מתי יהיו הבחירות", ענה כחלון בחיוכו האופייני, והיתה לו סיבה לגחך: בין אם הבחירות יתקיימו במועדן ובין אם יוקדמו במספר חודשים, 2018 תהיה שנת בחירות לכל דבר, וההכרזה על חבילת ההטבות היום רק תתמוך בטענתו שהוא פועל על פי שיקולים ממלכתיים ארוכי טווח ואינו מקבל החלטות על פי מועדי הבחירות.
למרות שהפזילה לבוחרים ניכרת, אין זה הוגן להציג את המהלכים כשוחד בחירות ותו לא. מחשבה רבה הושקעה בעידוד היציאה לעבודה, באמצעות הגדלת מענקי העבודה ומתן בונוס מיוחד של 30% למשפחות בהן שני בני הזוג עובדים. גם הסבסוד לצהרונים הוא צעד באותו כיוון. הפחתת המכסים היא צעד פופוליסטי יותר - ההפחתות הן על מוצרים המגיעים לישראל ברובם ביבוא אישי דרך אתרי האינטרנט, ועל חלק גדול מהם כלל לא משולמים מסים. ארץ היבוא העיקרית שתהנה מההקלות היא סין, שאתה מנהלת ישראל מו"מ אינטנסיבי להורדה הדדית של מכסים. לכן נראה שהפסד ההכנסות מהפחתות המסים אינו גדול במיוחד.
הנכים - בעייה חמורה יותר
חבילת ההטבות של האוצר, שמותגה על ידי כחלון כ"נטו משפחה" היא עוד מהלך מהסוג שכלכלנים רבים אינם אוהבים וכחלון מודע לביקורת המקצועית שתתעורר בעקבותיה. העלות הכוללת, 3.6 מיליארד שקלים, אינה נכללת בתקציב המקורי שאותו אישרה הכנסת לפני מספר חודשים, בסוף השנה שעברה, ולכאורה אין לה מקורות מימון. המקור העיקרי למימון הוא לכן "עודף גביית מסים" שהתגלה ברבעון הראשון של השנה. למרות זאת, בניגוד לטענתו של כחלון, אין בתקציב המדינה שום "עודף", אלא גירעון של יותר מעשרה מיליארד שקלים. ה"עודף" אינו אלא הפרש חיובי בין גביית המסים המשוערת לרבעון הראשון של השנה לגביה בפועל. איש אינו יכול לומר בוודאות שהעודף הזה יישמר גם בעתיד או שמא יהפוך לחוסר. קשה גם להבטיח שהממשלה לא תצטרך מסיבות כלשהן להגדיל את הוצאותיה מעבר לתחזית. לכן נהגו עד כה אנשי האוצר זהירות עם העודפים האמתיים או המדומים, והשתמשו בהם ככל האפשר להפחתת החוב והגרעון.
המטרה הבאה של כחלון חשובה ויקרה יותר: המאבק להגדלת קצבאות הנכים שאינם מסוגלים לצאת לעבודה חושף את אחת הבעיות הקשות של החברה הישראלית: אלפי אנשים שמסיבות שונות אינם יכולים לפרנס את עצמם והם נאלצים להסתמך למחייתם על קצבאות ממשלתיות בסכומים מגוחכים של 2,340 שקל לחודש. קצבה זו גוזרת על הנזקקים לה השלמת הכנסה מפשיטת יד או מוות ברעב או ממחסור בתרופות.
היעדר רשתות בטחון, המאפשרות גם למי שאינו עובד קיום אנושי מינימלי היא בעיה בוערת אף יותר מסבסוד מעונות יום, ועלות הפתרון גבוהה מעלות התכנית שהציג כחלון הערב. התשובה המסתמנת לבעיית הנכים תהיה ככל הנראה פתרון איטי של העלאת הקצבאות בהדרגה על פני מספר שנים. חלק מהנזקקים כבר לא יספיקו לראות קצבה המאפשרת להם קיום צנוע.