רו"ח אבי ברגר, השותף המנהל במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן, לא יכול היה לצפות לעיתוי מוצלח יותר לפרסום "אזהרת ההפרשות" של בנק לאומי אתמול. 24 שעות לאחר שחברת מגדל החליטה לבצע הפחתה לשווי השקעתה בבנק לאומי - בעקבות הערכת השווי שהגיש לה ברגר - הודיע בנק לאומי על הפרשות ענק שהוא עומד לבצע ברבעון השלישי.
כבר בשבוע שעבר ציין הבנק בתשקיף שלו כי צפוי גידול מהותי בהפרשות לחובות מסופקים ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני של 2002. ואולם המונח "גידול מהותי" הותיר סימני שאלה, ולא היה ברור אם מדובר בגידול של כמה עשרות מיליוני שקלים בהפרשות - או שמא יותר מכך. אתמול ניתנה התשובה המדויקת, כנראה הודות להבהרות שביקשה רשות ניירות ערך מהבנק. אמנם הבנק הצהיר כי הרווח הנקי שלו לא יקטן ברבעון השלישי, אבל קשה למצוא נחמה ברווח רבעוני של 120 מיליון שקל בבנק השני בגודלו בישראל.
לאומי דיווח כי ההפרשות ברבעון השלישי יהיו גבוהות ב-10% מהרבעון המקביל ב-2001, כלומר היקף ההפרשות יגיע לכ-623 מיליון שקל ברבעון השלישי. במחצית הראשונה של השנה רשם הבנק הפרשה כוללת של 696 מיליון שקל, כך שבתשעת החודשים הראשונים של השנה התבצעה הפרשה של 1.32 מיליארד שקל. אם נביא בחשבון שברבעון הרביעי הבנקים אגרסיוויים יותר בביצוע ההפרשות, לא יהיה זה מפתיע אם השנה כולה תסתיים עם הפרשות של קרוב ל-2 מיליארד שקל.
סמיכות הזמנים הנדירה בין "אזהרת ההפרשות" של בנק לאומי לבין פרסום הערכת השווי שביצע קסלמן פיננסים לבנק, משרתת היטב את משרדו של ברגר. אחרי כמה חודשים שבהם ספג ביקורות כלפיו בשל פרשת הבנק למסחר שבו שימש כרו"ח, התעורר אתמול ברגר אל מציאות חדשה שבה הוא השמרן, הזהיר והביקורתי - וכל היתר חולמים באספמיה. היתר הם בנק לאומי והנהלתו, אבל בעיקר משרד רואי החשבון סומך-חייקין - היריב הקשה ביותר של קסלמן וקסלמן.
האלמנט החריג בהערכת השווי של קסלמן הוא שבפעם הראשונה מגיע מעריך חיצוני שקובע כי ההון העצמי של בנק ענק נמוך בהרבה מההון עליו הוא מדווח. בעולם הפיננסי המקומי זהו מהלך שדורש אומץ מסוים. "כשיש לך על הגב משקולת כבדה בדמות המוניטין של הפירמה, אתה לא יכול לשחק משחקים", אמר מקור המעורה בעסקי קסלמן.
סומך-חייקין משמש בין השאר רואה החשבון של לאומי, הפועלים, דיסקונט, הבינלאומי, אגוד, מגדל ועסקי שלמה אליהו. הערכת השווי של קסלמן פיננסים רלוונטית לפחות לשלושה לקוחות של סומך-חייקין: לאומי עצמו, מגדל שהזמינה את הערכת השווי והחברות השונות של שלמה אליהו, באמצעותן הוא מחזיק ב-10% מהונו של לאומי.
היריבות בין משרדו של גד סומך למשרדו של ברגר החלה לפני ארבע שנים, כאשר בנק הפועלים החליט לוותר על שירותיה של קסלמן וקסלמן ושכר במקומה את משרד סומך-חייקין. היריבות בין ברגר לסומך היא מן המפורסמות בענף, ואתמול היו רבים שנזכרו בה. היה גם מי שראה ביריבות הזו את הסיבה המרכזית לכך שרו"ח ברגר מטיל ספק בהון העצמי שרושם רו"ח סומך לבנק לאומי.
אבל ברגר זכה לסיוע בלתי צפוי מהנהלת בנק לאומי ששלחה את הודעת הבורסה הדרמטית על הגידול החד בהפרשות. ההודעה הזו עשתה בשבילו את העבודה, ופטרה אותו מהצורך לספק הסברים. יתרה מכך, הודעת בנק לאומי על הפרשות הענק הצפויות ברבעון השלישי אף נתפסה כתגובה מהירה של הנהלת הבנק להערכת השווי העדכנית שביצע קסלמן פיננסים.
מעורבותו של אבי ברגר בהערכת השווי היתה גדולה מאוד. הוא השתתף בכל דיון ובכל התלבטות. הוא זה שאמר את המלה האחרונה, משום שהעריך כי מדובר בעבודה בעלת משמעות רבה לתדמית המשרד שבראשו הוא עומד. האווירה השלילית כלפי רואי חשבון בישראל ובעולם השפיעה מאוד על ברגר וחייבה אותו ללכת על בטוח, גם אם לא יקבל בתקופה הקרובה הזמנות להערכות שווי נוספות.
במערכת הפיננסית כבר דיברו אתמול על הערכת השווי של קסלמן כציון דרך בהתייחסות החשבונאית למערכת הבנקאות. מקור פיננסי גם העריך כי כעת צפוי כדור שלג שיסחוף את כל מערכת הבנקאות להגדלת ההפרשות לחובות מסופקים. לדבריו, במשך שנים נקטה מערכת הבנקאות גישה ליברלית מדי, והתוצאה היתה הפרשות נמוכות לחובות מסופקים. ההישענות של מערכת הבנקאות על גישה חשבונאית אחידה, אמר המקור, גרמה לכך שההפרשות לא היו מספקות, וכעת צפוי שינוי בגישה.
מי שמוצא את עצמו נפגע במיוחד מהערכת השווי של קסלמן הוא פרופ' אמיר ברנע. רק לפני שלושה חודשים העריך ברנע את השווי של בנק לאומי בסכום של 13.7 מיליארד שקל, לעומת שווי של 11.9-10.9 שהעניק קסלמן פיננסים לבנק. ברנע הסתמך על התוצאות העסקיות של לאומי לרבעון הראשון של 2002, ואילו קסלמן ביצע את הערכת השווי על בסיס הרבעון השני של השנה, כאשר חלק מהאינדיקטורים הכלכליים לרבעון השלישי כבר ידועים (עליית הריבית במשק ועדכון תחזיות הצמיחה).
ברנע העריך כי לאומי יבצע הפרשות לחובות מסופקים בסכום של 1.39 מיליארד שקל ב-2002 כולה, ואולם על פי דיווחי בנק לאומי, רק בשלושת הרבעונים הראשונים תסתכם ההפרשה ביותר מ-1.3 מיליארד שקל. אפשר לשער כי אם ברנע היה מבצע כיום את העבודה, הוא היה הרבה יותר שמרן מאשר לפני כמה חודשים.
הודעתו של בנק לאומי אתמול כנראה גם קשורה להנפקה המתוכננת של הבנק, האמורה להתבצע ב-22 בנובמבר - שבוע בלבד לפני שהבנק מפרסם את תוצאותיו הכספיות. במצב כזה, אם הבנק לא היה מדווח על ההרעה הדרמטית בתיק האשראי לפני ההנפקה, הוא היה נחשף בוודאות לתביעה משפטית. כעת נותר לראות אם המדינה עדיין מעוניינת להנפיק את הבנק בנקודת השפל שבה הוא מצוי, או שמא לנגד עיניהם של אנשי האוצר יעמוד החשש מהידרדרות נוספת.
קסלמן ממליץ, לאומי מפריש
סמי פרץ
8.11.2002 / 11:02